קו ירוק כתב:זה ממש לא קשור לציונים, וכבר שמעתי בסדר בילדותי מת"ח (אביו מוילנא ואמו חסידת גור, ניצולי שואה), ששר בירושלים הבנויה, ובחדא מחתא ישועת ה' כהרף עין.
ראב"ע (שמות יב טו) כתב:כי לא צוו שיאכלו מצות, רק הנאכלים עם הפסח לפני חצות לילה. רק שבעת ימים צוה לאכול מצות, להיות זכר לאשר קרה להם בצאתם, כי שם כתוב כי לא חמץ
משולש כתב:אבל מה הקשר למי שמצא זמר יפה ומעניין ובשעה שהוא שר אותו אין לו אפי' שמץ מחשבה לשנות את דרכו במאומה.
פרנצויז כתב:
[איך אומרים "גראבער יונג" בעברית?]
רד"ק (יהושע ה יד) כתב:אל פניו. כמו על פניו, וכן אל ההרים לא אכל (יחזקאל יח ו).
לעומקו של דבר כתב:חד ברנש כתב:חבר'ה,
תלמדו הקלדה בשיטה עיוורת ותפטרו מכל הבעיות.
עשיית גרשיים בשיטה עיוורת, לוקחת כמעט כהקשה על מקש אחר.
מהיכן ללמוד באמת?
אבןטובה כתב:כתובות י: רד"ה צפד עורם
מכון חכמי ספרד כתב:בעל פלוגתא מובהק להראב"ע, וכתבו ספרים זה על זה.
קאצ'קלה כתב:איש גלילי כתב:אאל"ט, לשון 'לויה' מצוי אך ורק בארמית (אלא שהמבנה 'מלוה' הוא בהטיה עברית).
מצאנו 'לויה' במקרא שפירושה חיבור, דוגמת: הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי, וכן וְנִלְווּ גוֹיִם רַבִּים אֶל יְיָ, ועוד.
האם אין לויה זו ענין אחד עם לויה הארמית?