פורום אוצר החכמה

אני חושב שהמנהג נקבע על פי לוחות שסמכו גדולי ישראל את ידיהם עליהם. ולכן אי אפשר לומר שזה מנהג של ההמון כיון שנתייסד על ידי גדולי תורה.

גם בהפטרת ת"ב שקוראים בניגון איכה, (ויש שקוראים בלי ניגון) ושני הפסוקים האחרונים לא קוראים בניגון איכה.
והאם יש מקור לנגן "איכה אשא" בניגון מגילת איכה?

בינתיים לא הייתי פותח אשכול נפרד להערה הזו שקשורה לנושא הנידון קצת:
למה הגרח"פ לבש 80 ציציות. נכדו אמר לי פעם שאף אחד לא יודע את הסיבה. אבל זה היה לפני פטירתו, אולי אח"כ גילו?

יש לי עוד שאלה:
כשכתבו הרבנים הנ"ל מכתב שלא ללכת לשם, האם מותר לקרוע את מודעותיהם של מחללי השבת, כיון שהם מכשילות את הציבור לעבור על דברי הרבנים?

במשנה האחרונה במו"ק כתוב שעינוי כולן עונות כאחת. קינה אחת אומרת וכולן עונות אחריה. ונפסק להלכה בכל הפוסקים (סימן תכ על ר"ח, סימן תקמז על חוה"מ, וסי' תרצו על פורים). דהיינו אם כולם אומרים יחד זה פחות צער מאשר כשאחד אומר וכולם עונים אחריו. לפי זה היה ראוי יותר לומר הקינות בצורה המעוררת ...

חכם באשי כתב:(זה פיוטים ולאו דווקא יוצרות! וההבדל ידוע).

מעניין שהיום כשלא אומרים יוצרות בכלל אלא רק קרובות, קוראים לזה דווקא "יוצרות", זה ממש היפוך היוצרות!

הכוונה בכל המקורות למי שבירך ליולדת היא שהיא באה כחודש אחרי הלידה לבית הכנסת. ואז עושים לה מי שבירך מיוחד. אבל סתם לא מוסיפים מי שבירך לשום מטרה, כמו שרואים את הקפדת הלקט יושר הנ"ל.

עד מחזור וורמיישא שנת לב אפשר וודאי להגיע.
יותר מזה צריך לעיין.

יש גם הבדל בין אשכנזים לספרדים בסדר של זה. מי יודע?
תודה.

בהרבה קהילות. (בעיקר חסידים, וגם תימנים) נוהגים שאיכה פרקים שלישי וחמישי ניגונם שונה משאר המגילה. מישהו יודע מקור לעניין הזה?
(הטעם פשוט כי זה פסוקים קצרים. ויותר מתאים להם ניגון כזה. ובדומה לפרשת מסעי)

שמעתי פעם (תודה למי שיביא מקור) שכמישהו מתרץ צ"ע של רעק"ע זה עצמו נחשב לקושיא, ולא נשלמה מלאכתו עד שימצא תירוץ מדוע הרעק"ע מיאן בתירוץ זה. ולכן אני חושב שוודאי מותר להקשות קושיות על המג"א והש"ך והט"ז והגר"א ועוד. אבל צורת הצגת הדברים היא חשובה מאוד כאן. להציג את זה...

אוצר החכמה כתב:זה שלא מצא כותב המאמר מקור לאין נביא בעירו ממקורות חז"ל הידועים לו אין זה אומר כמובן שמקורו באוון גליון

יש באחד מכרכי "ירושתינו" מאמר על מקור הביטוי "אין נביא בעירו" ואיני זוכר את מסקנתו.

המקורות שמצאתי עד עכשיו: - דברי קהלת (פרנקפורט) - עלה יונה (דרמשטט) [ומבאר את המקור מגמ' עבודה זרה, וזה מובא גם בספר יוסף דעת] - מנהגי הגר (הונגריה) - מנהגי החת"ס כעדות תלמידו מהר"ם שיק שלא ניגן, נגד המנהג המקובל בזמנו לנגנם. - מנהגי באיאן (הליכות יום) - מנהגי בעלזא (תמידים כסדרם) - ממנהגי...

זה גם הגיע מפורום הרבנים: לפני כמה שנים עשיתי "שימוש" אצל הרב יהושע נויבירט שליט"א, מחבר ´שמירת שבת בהלכתה´. (מי שרוצה לקבל סמיכה כרב ברמה מסויימת, צריך לשמש ת"ח ולראות כיצד הוא פוסק בפועל לאנשים). במשך 3.5 שנים בכל יום שישי, הגעתי לביתו בירושלים וראיתי כיצד הוא פוסק בשאלות שונות...

מצאתי משהו מעניין בנושא.

שאלת על ספרדים.
אזכיר שמנהג אשכנז הוא כך.

קודם כל גם בחורף לא מדובר ח"ו למהר בפסוקי דזמרה, אלא רק לאמרם בלי אריכות. (אריכות פירושו, ששני חזנים (או חזן וקהל) אומרים את כל פסוקי דזמרה פסוק בפסוק לסירוגין, ובחורף רק קטעים נבחרים ולא כל הפסוקי דזמרה). דבר שני גם בתחילת הקיץ לא מתחילים ביו"ט אלא ביום ראשון של חול המועד. מה שמראה שיש ענ...

דברי קהלת עמ' 165

זהו אחד הסידורים החשובים במסורת אשכנז שבני אשכנז התפללו בו במשך מאות שנים. יש אותו בספריה של אחד מידידי. איך מכניסים אותו למאגר?

לא התכוונתי דווקא בן אחר בן, אלא סתם צאצאים שלו.

הלבוש היהודי היחיד הוא בגדי כהונה. (ואולי ציצית) כל השאר הם לבושי גוים. ידוע שחסידי ויזניץ הולכים עם כובע הפוך בגלל שהכמרים במקומם הלכו עם כובע כזה. כמדומני אחד מהראשונים כותב שלא מבדילים בין יהודי לגוי. וכל העניין של הטלאי הצהוב היה בשביל ההיכר. יש תשובה באגרות משה בעניין הלבוש של יוצאי פולין מול ה...

אמרו לי שאני צאצא אבל עדיין לא ידוע לי בדיוק איך.

יש בידי קרוב משפחתי מכתב שכתב בכתב ידו. הוא הבטיח לתת לי עותק. אם יהיה ביקוש אוכל להעלות כאן את המכתב. (זה סתם איזה תודה על ספר שהוא שלח לו)
מבני בניו לומדים תורה בבני ברק. (לשם המליצה, ח"ו להשוות אותו למקור של הפיסקה).

יש לו צאצאים (נאומבורג) בארץ ישראל.