אפרש שיחתי:
בדרך כלל, אין נקדני זמננו נוהגים לרפות בגדכפת בראש מלה לאחר אהוי, זולת אותיות שנשתגרו בלשון העם בהגיה רפויה, ומכללן – הכף של 'כסא' לאחר 'לפני' (בעקבות 'לפני כסא כבודך').
ברם ספר יצירה – מן הדין שינקד במלוא הדקדוק, ולוּ נתתי לב, הייתי מרפה את הבית של 'בהן', כמשפט.