לאו אדעתאי.במסתרים כתב:מה ראית להדגיש את "בהן" ולהרפות את "כסאו"?
הא לך:בערקע חייט כתב:הוצרכתי לקטע בספר יצירה מנוקד.
עֶשֶׂר סְפִירוֹת בְּלִי־מָה - צְפִיָּתָן כְּמַרְאֵה הַבָּזָק, וְתַכְלִיתָן אֵין לָהֶן קֵץ, וּדְבָרוֹ בָּהֶן בְּרָצוֹא וָשׁוֹב, וּלְמַאֲמָרוֹ כְּסוּפָה יִרְדֹּפוּ, וְלִפְנֵי כִסְאוֹ הֵם מִשְׁתַּחֲוִים.
אונקלוס: וֶאֱנָשִׁין דִּסְדֹם בִּישִׁין בְּמָמוֹנְהוֹן וְחַיָּבִין בִּגְוִיַּתְהוֹן.
רש"י: רָעִים בְּגוּפָם וְחַטָּאִים בְּמָמוֹנָם.
עיקר הקושי, כמובן, הוא סיפא דברייתא: שנאמר 'נכון למועדי רגל'; כיצד מתפרש המקרא?לבי במערב כתב:ומי סני פירש"י שעל־אתר?
ובכן, 'להון' – לשון זכר היא; לנקבות – 'לְהֵן'.גרשיים כתב:הערות ספציפיות יתקבלו בברכה.
מאן דמתרגם לי ברייתא דא, מובילנא מאניה אבתריה לבי מסותא.תַּנְיָא. מֵימֵי הַמַּבּוּל קָשִׁים כְּשִׁכְבַת זֶרַע, שֶׁנֶּאֱמַר: 'נָכוֹן לְמוֹעֲדֵי רָגֶל'.
מצוין! ובכן, אֶלֶף כֶּתֶב! דומה, כי את Kesev ניתן לתעתק הן 'כֶּסֶף' והן 'כֶּתֶב' (בהגייה האשכנזית).שבענו מטובך כתב:יתכן ששורש השם "אלף כתב" הוא במליצה מן "אלף כסף".
אֱלַף בִּינָה.אישצפת כתב:חשבתי לתומי כי הוא ממשמעות 'אלף בינה'.
תרגום משפה לשפה – תורה שלמה היא, ואינו דבר של מה־בכך.גרשיים כתב:מן הראוי לתרגם את התרגום חזרה ללה"ק.
אציגה נא ללומדים דוגמא, וכל הערה תתקבל בברכה.
דברי חידות.לבי במערב כתב:מדובר בניבים שביניהם הפרש של למעלה מאלף ומאתיים שנה, וצ"ע טעם ההשלכה מזה על זה.
התרגום של 'יגר שהדותא' בלשון הקודש הוא: 'עִי הָעֵדוּת'.קמצן_קדוש כתב:שואלין בשם מהרי"ל דיסקין; מה שייך שלא לתרגם "יגר שהדותא"? ומה נכתוב בפסוק? "ויקרא לו לבן גלעד ויעקב קרא לו גלעד"?
לייטנר כתב:השווה, למשל, לצורת הכתיב ברות ג ד.
שמא ניקוד המלה אצלו שונה הוא מהניקוד שלנו?יאיר אתמר כתב:ר' אברהם בן שלמה התימני בפירושו פירש שזו צורה של נסתרת.
היכן בדיוק הקושי?אלי בנאי כתב:לא הצלחתי לפענח את דברי רבנו יונה.
ופירוש המאמר לגירסא זו: לא נדמיתי אליכם, אנשי סדום, אלא גדל ענשי מענשכם; דאילו בסדום הומטרה אש על העיר, ואילו בירושלים שולחה אש בעצמות.יתר10 כתב:גירסת כת"י מינכן ועוד, וכ"ה ביד רמ"ה: שלא עשאוני כעוברי על דת.
בספר 'באר יוסף', להרב יוסף סלנט, דורך בדרך זו, ומבאר בהשכל ודעת את דברי רבותינו 'מבקשים עלילה האיך לפרוש מן המקום'.עליך עיננו כתב:לא מצאתי מי מהפרשים שפי' שבקשו היתר לאכול בשר ולא ע"י קרבנות.
דיחויא בעלמא, דמהא ליכא למשמע מינה.לארץ ולדרים כתב:מה"ת
מבואר כאן דלא כדברי רש"י בכמה מקומות, כי מזמור זה משה רבינו אמרו. וצ"ע.עַד כָּאן בֵּרְכוֹ אָבִיו, מִכָּאן וְאֵילָךְ בֵּרְכַתּוּ אִמּוֹ.
עַד כָּאן בֵּרְכַתּוּ אִמּוֹ, מִכָּאן וְאֵילָךְ בֵּרְכַתּוּ שְׁכִינָה.
היינו חטאים שעתידים להיוודע, שיש להם כפרה אף בשעה שטרם נודעו; אבל חטאים שלא יוודעו לעולם - אין צריכים כפרה.לארץ ולדרים כתב:במשנה ריש שבועות איתא שיש כפרה על חטאים שאין בהם ידיעה כלל.
הענין נידון באריכות רבה בתוספות פרק ארוסה.עושה חדשות כתב:הרבה יש בגמ' הניחא למ"ד דברה תורה וכו' אלא למ"ד וכו'. האם זו מחלוקת גמורה?
כלומר, מצאנו שכינו את השם 'יעקב' בשם 'ישורון'; אך לא מצאנו שיעקב אבינו נקרא 'ישורון' אלא בתנא דבי אליהו: 'קָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִשְׂרָאֵל וִישֻׁרוּן'.מיללער כתב:רמב"ן פרשת דברים: יְכַנּוּ יַעֲקֹב וְיִקְרְאוּ אוֹתוֹ יְשֻׁרוּן.
'זכור' בלוח האחד, ו'שמור' בלוח השני, ואליבא דמ"ד 'עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה'.אליהו בן עמרם כתב:כלומר שהוא ס"ל ששתי הלשונות היו כתובים בלוחות.