לרבי יעקב אטלינגר מאלטונא פשיטא ליה דאין איסור זרות בשחיטה בשבת, ולרבי שמואל שטראשון מוילנא (בפרק ארבעה אחין בסוגיא דזר ששימש בשבת) מספקא ליה.במסתרים כתב:יל"ע שו"ת בנין ציון סימן פט.
לרבי יעקב אטלינגר מאלטונא פשיטא ליה דאין איסור זרות בשחיטה בשבת, ולרבי שמואל שטראשון מוילנא (בפרק ארבעה אחין בסוגיא דזר ששימש בשבת) מספקא ליה.במסתרים כתב:יל"ע שו"ת בנין ציון סימן פט.
שותא דמר לא ידענא.לבי במערב כתב:תועבתן של רומיים
כלומר, דטריחא מילתא.אראל כתב:במשנה ברורה סי' רס"א סק"ד: דא"א לאכול ולשייר חתיכה מכל מצה.
הפולנים קוראים: 'ירויון מדיישן ביתך', 'כמו חיילב ודיישן תשבע נפשי'; אבל 'תרומת הדשן'.במסתרים כתב:כוונתו מבוארת לפרש "ודשן" מלשון אפר ולא מענין חֵלב הסמוך לו, אבל קצ"ע במ"ש "דשן בסגול"?
תיתי לך דאפניתן לדברי הספורנו, אם כי דבריו רחוקים ואין להם על מה שיסמוכו.שייף נפיק כתב:כן כתב בספורנו דברים ט"ז ח'.
יום שביעי של פסח לא נקבע ליום מקרא קדש בגלל קריעת ים סוף.שייף נפיק כתב:קביעות היו"ט של שש"פ הוא על הצלת ישראל.
הוא צ'ק ללא כיסוי.קריאת ה'תורה' של פ' בשלח הוא ענין של 'נפילת פרעה',
אבל קריאת 'מעין המאורע' של שש"פ הוא 'הצלת ישראל'
על פניהם נראים הם נבובים.שייף נפיק כתב:והדברים נפלאים!
לא כי, אלא בההוא קרא שהזכיר רש"י: 'וזה אשר תעשה על המזבח'. וכלומר, מלת־הרמז 'זה', כשם שהיא רומזת על כבשים, כך היא רומזת על עולה.פי האתון כתב:לכאורה הכוונה בההוא קרא דכתיב 'כבשים', שמשם למד ר"י הגלילי, כתיב נמי עולה.
וטעם הדבר, משום שלא חששו אלא כשנמנע מאכילה לשם צום. הלכך, רק אם הגיעה עת סעודה ואינו אוכל – נמצא מתענה בשבת; משא"כ כשהמניעה מאכילה היא מחמת שטרם הגיעה שעתה.ביקורת תהיה כתב:כל הנדון בהשלמת התענית הוא לאחר תפלת ערבית, אך אכילה לפני תפלת ערבית מאן דכר שמה?
פסול רביעי בקודש קדם לגזירת 'כל הפוסל את התרומה מטמא משקין להיות תחלה', שהיא מי"ח דבר שגזרו בו ביום, כמו שכתבו התוספות בפ"ק דשבת.מיללער כתב:פסחים יט.
לכאורה קשה, הרי גזרו על משקה להיות תחלה, וא"כ היאך משכח"ל רביעי בקודש.
מדוע? הלוא לשון רבים של 'ואפלאטקא' הוא! תדע, שיש והוא מופיע בלי יוד אחרי הקוף.לבי במערב כתב:לכאו' מסתבר יותר דצ"ל 'וַאפְלַטְקִיס'.
ממדות החכם: על מה שלא קרא אינו מגיב.כדכד כתב:אולי יש מקום לחלק בין שטר היוצר שעבודים והתחייבויות לבין שטר המאשר מצב קיים.