הראש ישיבה זצ''ל היה לו פרישקייט מיוחדת השמורה לבחורים בלבד. ההתלהבות שהיתה אוחזת בו כאשר היה נכנס לעומק הסוגיא, מן המפורסמות היא. וכל פעם שהיו מוצאים בדברי האחרונים ז''ל שדברו מהעניינים שעליהם דיבר היה שמח כמוצא שלל רב וטוחן הדברים הדק היטב. כמו כן כאשר היה פוגש בשמחות וכיו''ב את ידידיו הגאונים שלי...