מה שאתה כותב הוא על דרך הסוד, ומה שאני כותב הוא על דרך הפשט בפשט אף אחד לא מפרש "לא תירא לביתה משלג" לשון לבוש ולא את "הנותן שלג כצמר". גם "ולבושיה כתלג חיוור" משמעו הפשוט אינו לענין הלבוש אלא הצבע אם אין הכרח, אין עושים פלוגתא בין סוד ופשט. ידוע אף מהגר"א ז"...