פורום אוצר החכמה

מצאתי מנהג זה בספר "מנהג ישראל תורה" שחבר הרב יוסף לעווי, בסי' רצ"ב אות ו'.
הוא מביא שלא נזכר זה בפוסקים, אבל כתב שמביא מנהג זה בספר מטעמים. ולעת עתה לא מצאתי מקומו.
אמנם מצאתי בספר מטעמים שמביא מנהגים אחרים שנהגו מחמת שמתו בשבת ג' צדיקים - לאכול מאכלי אבלים: ביצים בצלים וקטניות.

תולעת ספרים07 כתב:דרך אגב מעניין לפתוח אשכול אם מותר להתעסק בספיריטיאליזם - שמעתי מאחד מפוסקי הדור שאין כל איסור בדבר - האם ספרי השו"ת עוסקים בזה.
בזמנו הסטייפלר צעק על אברכים שהתעסקו בה - אך איני יודע אם יש בה איסור כל שהוא...

עיין בתשובות הראי"ה קוק דעת כהן סי' ס"ט מה שכתב בעניין זה.

סדרת תיקון המידות של הרב מנחם אריה טובולסקי שליט"א:
א. ספר בנושא הכעס, כמדומני שמו והסר כעס מלבך.
ב. ספר "כצאת השמש בגבורתו" על מדת הוותרנות, החלק החיובי של התגברות על הכעס.
בכל הספרים יש גם פרק סיפורים על גדולי ישראל.

כך מקובל בפי בעלי השיחות. אודה למי שיוכל להביא מקור מפורש לכך. את הגמרא על צופה רשע ועל נוטל רשות ונוטל נשמה אני מכיר, כוונתי לא למקור שרוצה להרוג, אלא דווקא שגם את הנאות העה"ז הוא הורס. אפשר להביא קצת ראיה לזה מגמ' סנהדרין צ"א ע"ב: סנהדרין צא.jpg הרי שמטבעו אמור היצר הרע לגרום לתינו...

וכבדרך אגב אשאל מחכמי הפורום מהו המקור לומר לנקבה ישימך אלוקים כשרה רבקה רחל ולאה... והרי לא נזכר דבר זה בתורה. מה גם שעניין הישימך כאפרים וכו' הוא כדי שירבו ויפרו כדגים ואין עין הרע שולטת בהם וכו' - ומהו המקור לומר לנקבה ישימך כשרה רבקה רחל וכו' אם כי שעל פי קבלה יש בזה עניין היות ויש בזה י"ג...

בספר כסא רחמים לחיד"א דן בגדרי שיחה עם האשה.
להלן צילום הקטע המדובר:

ראיתי כותבים (שו"ת תשב"ץ ח"ג סי' נח) שכך פירש באבות דרבי נתן, ולא עיינתי. במחזור וטרי תכד מציין "באשתו נדה, לא גרסינן, שאף באשתו טהורה אמרו מפני ביטול תורה". מרכבת המשנה לר"י אלאשקר על אבות א, ה מביא פירוש זה שהיינו אשתו נדה. נתן.jpg עיין בציטוט הנ"ל שדווקא באבות ...

ודלא כפי שהעתיק אליהוא ולא מיבעיא (מאי) [הא] מצוה... וגירסה זו שהעתיק אליהוא מופיע רק אצל הפרופסור החילוני הנ"ל. ולכן הוטעתי. אמנם בספר שערי שמחה - פסקי הרי"ץ גיאות עם הגהות יצחק ירנן לרבי יצחק דוב הלוי באמבערגער אבד"ק ווירצבורג (נדפס בהסכמת רבי נתן אדלר מלונדון ועוד) דף קח עמוד ב' ג...

נראה שאין כאן ראשי תבות אלא פעם היה נהוג לסמן כך מילים שאינן חלק מגוף הטקסט. היום היינו משתמשים בסוגריים, אבל כנראה אז לא השתמשו בסוגריים למטרה זו, ואולי בכלל לא.
ראה לדוגמא דברי רש"י במסכת שבועות דף מב ע"א:

הנוסח השגור כיום לכבד את אביו הוא "אבי מורי", אף כאשר אין האב מורו ורבו של הבן. כמו כן שגור הנוסח "אמי מורתי", וכן אומרים בנוסח "הרחמן" בברכת המזון. אמנם מצאנו במסכת קידושין דף לא עמוד ב', היה אומר דבר שמועה מפיו לא יאמר כך אמר אבא אלא כך אמר אבא מרי, ומשמעותו, אדוני. ו...

וגם היכן נמצא ספר אמרי אברהם, ספר הדרושים שלו, שמשום מה לא מצאתיו באוצר החכמה בגירסה שנמצאת לידי. בתומ"ר עמיחי כנרתי אולי כוונתך לספר דבר אברהם - חלק הדרוש, הנמצא בקישור: http://www.hebrewbooks.org/31178 ראה שם ב עמוד 6 סיבת שינוי השם מ"אמרי אברהם" ל"דבר אברהם".

הגרמ"ז דזיקאנסקי היה בנו של ר' ליפמאן מווילנא שהיה נודע כ'ר' ליפא דער מנהל' בנו ר' מרדכי זאב התפרסם בצעירותו כ'דער קליינער ר' עקיבא אייגר' עבור חריפותו וגאונותו בתורה, ימי מגורתו בארה"ב היו עניים ומרודים אחרי שסבל שיתוק הגוף והיה קשור למטתו רח"ל, בעת שבני משפחתו מתדרדרים וחיים חיי אמ...