פורום אוצר החכמה

פלתי

לכבוד הרב פלתי שליט"א ולעניין טענתו של ראובן שהוא ג"כ מתווך הנה בחלק התווך של השוכר וודאי שאינו מתווך כלל וכי מה תווך לשוכר ובחלק התווך של בנו ג"כ נראה שלא מגיע לו כלום ראשית מסתבר שכיון שבנו הוא בעל הדירה החוקי הוצרך בנו בעצמו לחתום על חוזה התווך ומש"ה תביעת המתווך קיימת ישירות...

פלתי

תודה לכל העונים.

פלתי

ראובן קנה דירה לבנו שמעון. התקשר אליו לוי והציג עצמו כמתווך ושאל אותו אם הוא מעוניין להשכיר את הדירה. ראובן היה סבור שלא יצטרך לשלם דמי תיווך, כי חשב שמנהג המדינה הוא שהשוכר משלם ולא המשכיר. הוא השיב שאכן רצונו להשכיר את הדירה, ובתוך זמן קצר הביא לוי המתווך לקוח. החוזה נערך בין הבן שמעון ולבין השוכר...

פלתי

האם בכלל יש נפ"מ היכן הפסיק. דלכאורה איפה שתשים את הפסיק הפירוש יהיה אותו דבר, ככל שכייף דעתו יותר, כך עדיף יותר.

פלתי

אום אני חומה כתב:ראיתי פעם בשם מרן הגריש"א שאמר 'אצלי אין דבר קל. מסכת יבמות ומסכת ר"ה זה אותו דבר אצלי'. ודוק היטב.

פלתי

viewtopic.php?f=7&t=23167&p=231197#p231197

פלתי

: 1122.jpg (168.59 KiB) נצפה 7745 פעמים

פלתי

ישנן מסכתות שאינן נחשבות קשות במיוחד, אבל יש בהם סוגיות קשות מאד.
כגון: נדרים (נז, א ואילך) - סוגיא דגידולין. חולין - סוגיא דנשר (סא, א ואילך). וגם מסכת קינין היא מסכת מאד קשה.

פלתי

כשם שקיבלתי שכר על הדרישה וכו'

פלתי

באמת אתה צודק, כל הגמרא הזו מוקשה מאד. מה פתאום הטוב שברופאים והטוב שבשוחטים ירשו גיהנם (אפילו לפי הפשט שלך, הרי בלוקחם שכר גבוה לא עברו על שום איסור תורה). ובפרט להגירסה דגרסינן הכשר שברופאים והכשר שבטבחים. קשה מאד. אבל ראיתי פשט בכמה וכמה מפרשים. הטוב שברופאים לגיהנם, היינו שידמה הרופא בעת עיסוקו ...

פלתי

בעוד שעל ההסבר שנתתי על "הטוב שברופאים" - אין שום קושיה - לפחות אם מתעלמים מההמשך (הלא כן?), הרי שההסבר שנתן רש"י לגבי ההמשך - על "הכשר בטבחים" - עדין משאיר את הקורא נבוך לגמרי: האמנם דינו של הטבח הכשר הוא לרשת גיהנום? הגע בעצמך: יש לי שכן בעל איטליז. הוא ישאל אותי מחר בבוק...

פלתי

לא נראה פשט כיון שאינו מתיישב עם המשך לשון הגמרא. לא בטוח שעלי המלאכה לגמור לוודא שזה גם מתיישב עם ההמשך, שהרי ההמשך מוקשה ממילא, גם אם תפרש "כשר שבטבחים וק"ו אם אינו כשר". לכן דרכי הייתה לנתק בין הסיפא - המוקשית ממילא - לבין הרישא, ולזה כיוונתי כשכתבתי לך שלא באתי לפרש אלא את הרישא....

פלתי

אני לא באתי להסביר אלא את הטוב שברופאים, כי את הכשר שבטבחים כבר הסביר יורד ומתעה (בסוגריים שבשורה השלישית) - כאן: http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=23280#p232458 הפירוש הזה הוא כמובן לא אמיתי, וגם יורד ומטעה לא כתבו ברצינות, רק כדרכו אוהב להתבדח. אמיתי או מבודח, מטעה או מתעה, ד...

פלתי

אלי כהן כתב:אני לא באתי להסביר אלא את הטוב שברופאים, כי את הכשר שבטבחים כבר הסביר יורד ומתעה (בסוגריים שבשורה השלישית) - כאן: viewtopic.php?f=17&t=23280#p232458

הפירוש הזה הוא כמובן לא אמיתי, וגם יורד ומטעה לא כתבו ברצינות, רק כדרכו אוהב להתבדח.

פלתי

דבריך מובאים גם ברש"י על המקום. 'ויש בידו לרפאות העני ואינו מרפא.. מדברי רש"י אפשר להבין כפי שהבינו פלתי וצופר הנעמתי, ד"טוב" וק"ו אם אינו טוב, א"נ "טוב" ר"ל כשר, ועל זה היקשו הרבה אחרונים דאיך יתכן לומר כך על כל הרופאים - שדינם לירש גהנום, אבל אני ביארת...

פלתי

טוב שברופאים לגיהנם, לפי פשטו משמע דלרבותא נקט "טוב שברופאים" וכל שכן הרופאים הפחות טובים. וכמו הטוב שבטבחים שותפו של עמלק. וכמו כשר שבמצרים הרוג, וכמו טוב שבנחשים רצוץ את מוחו. דבכולהו נקט "טוב" לרבותא. (וגם מה שפירש"י ויש בידו לרפאות העני ואינו מרפא, יכול להתפרש גם על רופא...

פלתי

: 112.jpg (33.3 KiB) נצפה 7770 פעמים

פלתי

מאד אהבתי את השאלה הזו.
.

פלתי

מצאתי

פלתי

ואמנם הפסוק אח"כ ואם בית אישה נדרה, יש להסתפק, כי כאן אין במשמעות הפסוק דמיירי בבעלה כלל, דשמא כוונת הפסוק שאם נודרת בבית של אשה.

פלתי

לפום ריהטא,משמעות הענין מכרחת שמדובר בבעלה אפילו אם קורא בלא מפיק ה"א, יען כי הפסוק איירי בלשון זכר, אישה יקימנו ואישה יפרנו.

פלתי

גם חגבים מותר ללא שום הפרשה. ובכלל קצת מוזר הענין שמדמה הפרשת תרו"מ להפרשת דם וחלב שאינם מטעם הפרשה, אלא מטעם איסור.

פלתי

גם דם הבלוע באיברים שלא פירש, מותר מה"ת.

פלתי

מרוב אחרוני זמננו, שכחו להזכיר כאן את הספר החשוב "שיח יצחק" לרבי יצחק נוניס ואיס.

פלתי

מדוע זה נקרא בשם מילתא דבדיחותא?

פלתי

לא הבנתי כך מדבריך. עכ"פ אני שמח שכיוונתי לדעתך.

פלתי

ולטעמיך, האם ת"ח חייב לדעת לשון ארמי? דלטעמיך, איך אפשר לדקדק בלשון הגמרא - בלא ידיעת לשון ארמי? וכנודע, שלעיתים הלכות שלמות תלויות כחוט השערה על דקדוק של תיבה אחת שבגמרא. אלא מאי אית לך למימר, דאה"נ מבחינה מעשית לא יתכן ת"ח גדול שלא יהיה בקי בלשון ארמי - אע"פ שאינו חיוב הלכתי, ...

פלתי

מה שנכון נכון כתב:http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=50219&st=&pgnum=58

ייש"כ

פלתי

לפותח האשכול: האם אתה שואל מבחינה הלכתית, או מבחינה מעשית? מבחינה הלכתית, בקיאות בלה"ק היא מאותם דברים שעליהם נאמר "פרפראות לחוכמה" - כדוגמת בקיאות בתקופות ובגימטריאות, וממילא - לשאול (כמוך) האם יתכן ת"ח גדול שאינו מספיק בקי בכללי לה"ק - זה כמו לשאול האם יתכן ת"ח גדול ...

פלתי

שטייגעניסט כתב:עיין גמ' עירובין ר"פ כיצד בעברין אודות בני גליל דלא דייקא לישנא.

במחילת כבוד תורתו, אין לזה שום קשר לשאלתי. שם הכוונה שלא היו מדקדקים לחזור באותה הלשון ששמעו מרבם, או כלשון אחר של רש"י שם.

פלתי

בסעודת שבת קודש, עלתה בפנינו השאלה. האם יתכן שלתלמיד חכם גדול מהשורה הראשונה, יהיו טעיות גסות בלשון הקודש, כגון שישתמש בלשון זכר לנקבה ובלשון נקיבה לזכר. דוגמת שתי זכרים ושלשה נקבות . ואם תמצי לומר שבדיבור יתכן הדבר, כיון שכך התרגל מילדותו שלא לדקדק בכך, ולא גרע מדיבור בלשון לע"ז. האם גם בכתיבה...

פלתי

מקורות כתב:חידושי הרשב"א מביא הטעם שהוא פושע משום תדיר.

מה פירוש? הא אדרבה הרי הוא מקדים מנחה בתחילה ומתקיים בו תדיר קודם.

פלתי

הכהן כתב:אתה רואה שזמן חצות משתנה (היום 12:39 מחר 12:40)

ברור שמשתנה, אבל באותו היחס גם הלילה משתנה, כך שתמיד מחצות לחצות יהיו עשרים וארבע שעות קבועות מעת לעת וגם עשרים וארבע שעות זמניות מעת לעת.

פלתי

הכהן כתב:
הקובץ המצורף 2015-06-11_102248.png לא זמין יותר.

פלתי

לכאורה אין שום נפ"מ בין יום קצר ליום ארוך. כי אם היום השני למשל קצר בדקה אחת, א"כ הלילה שלפניו היה ארוך בדקה אחת. ולעולם מחצות היום לחצות היום ישנם 24 קבועות שלמות. (אני לא בטוח במה שכתבתי לפום ריהטא אבל כך נראה מהשקפה ראשונה).

פלתי

מיללער כתב:
פלתי כתב:לא זכיתי לרדת לעומק דבריו. אם אדם מקדיש קרבן, ומשכנע את חברו להנות וחברו נהנה, האם המשכנע עובר על בל יחל?

לשיטת הרמב"ם יש צד לחשוב שכן

לדעתי אין צד, אבל גם לדעתך רק יש צד, אבל בודאי שגם יש צד לומר שאינו חייב. א"כ למה תתמה על מה שמקשים על הרמב"ם מזה נהנה וזה מתחייב?

פלתי

לא זכיתי לרדת לעומק דבריו. אם אדם מקדיש קרבן, ומשכנע את חברו להנות וחברו נהנה, האם המשכנע עובר על בל יחל?

פלתי

עדיאל ברויאר כתב:אמנם שם האמירה היא רק לגבי קלטות (ומן הסתם גם דיסקים וכו'). מעניין אם יש הגבלה כזאת גם בשאר הדברים. לפי מה שאני הבנתי, כן.

ציטוט מתוך פקודת זכות יוצרים:
"קלטת" – התקן שאין עליו טביעה ושניתן לטבוע בו טביעה קולית או טביעה ויזואלית, למעט התקן המיועד לשימוש במחשב

פלתי

ואני בעניי איני מבין תמיהתו, דאטו איסור בל יחל הוא איסור הנאה כמו חלבים ועריות, הרי מי שנדר שלא יהנה את הזולת וההנה אותו הרי הוא כמי שנדר שלא יעשה דבר אחר ועבר על נדרו ועובר בבל יחל דברו, ומה לזה לענין של זה נהנה וזה מתחייב? שם אסרה התורה אכילת החלב ולא מסתבר שע"י דין שליחות ילקה מי ששלח חברו ...

פלתי

ככל הידוע לי, מבחינה חוקית אין זכויות יוצרים על שימוש שאינו מסחרי. כמובן שיש מקום לדון האם ההלכה תלך בזה אחר החוק (לא מתוקף "קדושתו", כמובן). מה זה שימוש שאינו מסחרי, שימוש אישי? כמובן שמבחינת החוק זו עבירה גמורה. כן, שימוש אישי. כך אמר לי ת"ח שבדק את זה אישית אצל עו"ד בכיר מאוד...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 1951 תוצאות