פורום אוצר החכמה

עי' אור יחזקאל (מכתבים) מכתב י"ד אין לי תח"י, במטותא מינך האם תוכל לצטט או לסכם מה כתוב. הנה לא נמצא ידידי בשום ספר מהספרים הידועים שאמר כי התכלית של הכל הוא לימוד התורה, רק "תלמוד גדול", אבל כי לא שהוא יהיה זאת התכלית של הבריאה, הלא כתוב הוא בפירוש - ועתה ישראל מה ה' אלו' שואל ...

עי' אור יחזקאל (מכתבים) מכתב י"ד

מה נקרא מקור? אאמו"ר שליט"א אמר לי, ששמע פעמים רבות ממרן הגרא"מ שך זצ"ל, שלמרות שבכתבי-ידות רבים שנמצאו בדורות האחרונים, יש סתירות מפורשות למהלכים כאלו ואחרים של האחרונים בלומדות ובהלכה, עדיין דבריהם במקומם עומדים. ביאור שיכול להיות נכון בגמ', וכן הלכה היוצאת מזה, איננה נקראת 'מ...

מז"ט, זה הקטן גדול יהיה.

לכאורה משמע שהמונח "מגידיה" עוסק בגברא עצמו ולא בחפצא של תורה מסויים התוקף של הדברים הנלמדים בי"ג מדות תלוי גם בגברא. כן מוכח בחי' מרן רי"ז הלוי עה"ת פר' ואתחנן שכתב וגם אם יש ספק בדין מן הדינים של מצות ב"נ הרי הם צריכים לבוא לפני ב"ד של ישראל לדרוש ולדון במדות שה...

נתן כתב:

סעדיה כתב:

נתן כתב:הרי מיירי אפי' כשאין לו חיוב ליתן צדקה מ"מ חייב להלוות

מנ"ל הא?

כונתי באופן שנתן כבר שיעור שהוא מחויב מצד הל' צדקה או כגון שהוא יותר ממעשר וחומש וכדו' בשאר פטורים

הא מקור מצות צדקה הוא מהפסוק הזה!

אנו יודעים שיש פרוזבול, שנעשה בגלל שהמלווים חששו להלוות , לכאורה תקנת הלל לא היתה על כל המלווים ,אלא שהיו גם מלווים צדיקים שהיו מוכנים להפסיד כספם, וגם מלווים שחששו, האם בימינו יש מנהג חסידות לא לעשות בכלל פרוזבול? אימא ביה מילתא דאע"ג דלא כתוב ככתוב דמי(גיטין ל"ו:), ואם איתא הרי הוא מונע...

בברכה המשולשת כתב:

סעדיה כתב:אז שיחליט שהוא נותן בתורת צדקה (ואם יקבל בחזרה הרי הכל רווח)

אז נכנס לבעיה של מחילה בלב אי מהני ואז צריך לומר לו שלא יחזיר

נו נו, שיחליט שעל הצד שהלוה לא ישלם עד סוף שביעית הרי הוא נותן בתורת מתנה, ואם הוא כן מחזיר שיהיה הלואה.

הרי מדובר באביון

נתן כתב:הרי מיירי אפי' כשאין לו חיוב ליתן צדקה מ"מ חייב להלוות

מנ"ל הא?

אז שיחליט שהוא נותן בתורת צדקה (ואם יקבל בחזרה הרי הכל רווח)

בברכה המשולשת כתב:אינו דומה. בצדקה הוא יודע מראש שלא יקבל חזרה. אבל בהלוואה מרגיש שהוא מפסיד

גם כאן הוא יודע שיש סיכוי שהוא לא יקבל חזרה. הרי זהו כל חששו.

הלא זהו מצות צדקה

עי' פאת שדך ח"ג סי' קי"ט

יאיר כתב:

יגאל10 כתב:איזה מ"ע אפשר לקיים בוופלה (נניח. למעשה בכל מאכל), חוץ מברכות הנהנין כמובן? מצווה שאינה תלויה בזמן מסויים

בל תשחית?

מ"ע?

ז"ל בקונטרס אחרית דבר בסוף כרך ה' מספרו "קדשי יהושע" (עמ' א'תשנה): סיפר לי [הגר"א לופיאן ז"ל] דרש"ז [הסב"ק מקלם ז"ל] אחר לידת בנו ובתו פירש מאשתו, דהיינו אחר מחילתה, מ"מ הרגיש אח"כ דהמחילה לא היתה בלב שלם, שוב הי' עמה עד שנת הארבעים שלו, ואח"כ ...

[/quote] ז"ל בקונטרס אחרית דבר בסוף כרך ה' מספרו "קדשי יהושע" (עמ' א'תשנה): סיפר לי [הגר"א לופיאן ז"ל] דרש"ז [הסב"ק מקלם ז"ל] אחר לידת בנו ובתו פירש מאשתו, דהיינו אחר מחילתה, מ"מ הרגיש אח"כ דהמחילה לא היתה בלב שלם, שוב הי' עמה עד שנת הארבעים שלו, ואח...

אגב דאתינן להכא, כדאי לציין את דברי המשך חכמה (חוקת), שבדור המדבר לא היה רוצח בשוגג כלל, ואף על גב שניתן להם עיר מקלט (מחנה לוייה-רש"י משפטים), וראייתו הנפלאה מהפס' במיתת אהרן 'ויבכו אותו כל בית ישראל שלושים יום' ואם היו שם רוצחים בשגגה הלא היה להם לשמוח שיוצאים מעיר המקלט. ------------- כולנו...

כל הנידון אם הרוצח יורש הוא בירושה שהוא תוצאה של הרציחה,
ומה ענין זה למכבדו במותו?

שטייגעניסט כתב:בספר טל אורות לר' טוביה טביומי מתרץ קושיא זו במאמר ארוך ומנומק.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... 8dd993&st=%u05e4%u05e8%u05d4&pgnum=39

ייש"כ

נבון כתב:הנה דעת הרא"ש, דשביעית משמטת בתחילתה.
ונסתפקתי במלוה שלא כתב פרוזבול בתחילת שנת השמיטה, אי יכול הלוה לומר לו קים לי כדעת הרא"ש, והושמט חובי.

עי' בבית יוסף חו"מ סי' ס"ז סקי"ג, ודו"ק

חשוקי חמד בבא בתרא נ' ע"א

גימפעל כתב:יש אימרה כזו גם בנוסח של על המחייה ועל הכלכלה,
אך מה עם דין ענית אמן.

הרי"ז עדיין תוכ"ד

כמדומני שראיתי פעם שהיה זה דרך נס ולכן לא היה בבית שני י"ל עפ"י מה שכתבו האחרונים (עי' בהרחב דבר ר"פ חקת ובפנ"י יומא ב.) שרק פרה שעשה משה מכפרת על חטא העגל, והרי כתב רש"י בשם ר"מ הדרשן "למשמרת - כמו שפשע העגל שמור לדורות לפורענות ואין לך פקידה שאין בה מפקידת העגל ...

גימפעל כתב:גם לפי נוסח חב"ד ביו"ט למשל אומרים של שבת ויו"ט, ואין אומרים של שבת קודש ויו"ט.

כשמברכים אחרי המצוה (כבהדלקת נר שבת) אין מניעה להוסיף תיבה אחרי גמר הברכה שהרי אין כאן חשש הפסק,
משא"כ כשחל ביו"ט הרי עוד לא נגמר הברכה.

גם זו לטובה כתב:ויקי- גם הסליחות והקינות היו בתחילה קרובות, ורק לאחר מכן הוצאו מחזרת הש"ץ

אם ידוע למאן דהוא מקור לדברים הנ"ל.

תוספות ע"ז ח. ד"ה אם

חכם באשי כתב:סליחה, השאלה היא כזו:
אם הוכנס ספר אחד מדוע לא יכניסו את שאר ספריו.

מצטרף לתמיהה, אם ספר כשר שלו נכנס לאוצר למה יגרע ביאורו לויקרא אשר העיד עליו הזכר יהוסף 'אשר כולו שכולה אין בו'