פורום אוצר החכמה

כשאב או אם מצווים לבנם לעשות דבר מה, האם מחויב הבן לעשות את רצונם - כשלא יוודע להם אם הבן ישמע בקולם או לא? (דוגמא : אמא מפחדת על בנה ומצווה לו שלא יסע בטרמפים, האם מחויב לשמוע לה?)

כידוע, אדם שברך על דבר מה, לדוגמא בורא פרי העץ, ברכתו חלה גם על פירות אחרים שלא היו בפניו ובלבד שכיוון עליהם, והיושב בסעודה כתבו הפוסקים שדעתו על כל מה שיביא בעה"ב או השמשים וברכה אחת פוטרת הכל. השאלה היא בזמנינו שיותר ויותר מצוי המנהג (הלא יפה ומכובד) לנשנש אוכל בצורה לא מסודרת ומבוקרת מכל הבא...

לשאלה הזאת יש תשובה חזקה ביותר במהרי"ל דיסקין על התורה: באמת משורת הדין אחד שהרג שני אנשים דינו ליהרג בסקילה, אלא שלמעשה דין זה לא יכול לצאת לפועל אף פעם מכיון שזה עדות שאי אפשר להזימה, כי העדים הרי לא מעידים על שנים לכן נותנים לו סייף גם אם הרג שני בנ"א ולא מחמירים את עונשו. (העדות השניה ...

ושאלתי היא : לכפול מילים במלכויות זכרונות ושופרות האם מותר(כך הציבור שמשלם לי רוצה), והאם יש הבדל בין הקטעים, ובאיזה קטעים אסור, ייש"כ למי שיענה תשובה או יפנה אותי לאשכול אחר.

שבמקרה כזה יש לנו להסתמך על דעת הרמב"ם שסובר שתמיד מברכים על מין שבעה אפי' כשיש חביב ממנו, ואפי' הביאור הלכה במקרה מביא סייעתיה משיטת הרמב"ם, כך שניתן לסמוך ולפסוק על פיו .

עיין בתשובת הגרי"ש אלישיב זצ"ל שהובאה בספר קב ונקי של חתנו הגר"י זילברשטיין, בעניין דלת עם פתיחה אוטומטית בשבת. (וכתב שם שזהו כמבריח ארי עיי"ש)

חובת האב ללמד את בנו, היא לא באשר הוא הבן שלו, אלא לכל א' מישראל שנולד יש אב רוחני, אב מחנך, אב מלמד תורה, וחובה זו מוטלת על האבא ומהיכי תיתי לחייב את הסבא בזה.
קמ"ל והודעתם לבניך ולבני בניך, לומר לך שהחיוב הוא שלכל א' מישראל יש לא רק אבא מלמד תורה אלא גם סבא מלמד תורה !!

ענה הגאון הנ"ל וזה לשונו: בני בנים הרי הם כבנים, אבל סבא הוא לא אבא.

הגמ' בקידושין דף ל אומרת : דתניא "ולימדתם אותם את בניכם" אין לי אלא בניכם בני בניכם מנין ת"ל "והודעתם לבניך ולבני בניך" (פרשת ואתחנן שקראנו) ע"כ , וקשה דהא קיי"ל בכל התורה כולה שבני בנים הרי הם כבנים וא"כ בעד מה צריך פסוק מיוחד ללמד שחייב אדם ללמד את בן בנו תו...

תודה, יישר כח.

האם אפשר לאכול חביתה לסעודה מפסקת, או שביצה בצורתה העגולה חשיב סעודת אבלים ובחביתה לא חשיב ?

והאם יש חילוק בין הברכות עצמם לפיוטים - בימים נוראים?
נ.ב. כל החזנים המסלסלים בקולם ומתפללים כמנהג בתי הכנסת הגדולים חוזרים בתפילתם וכופלים מילותם. האם כדין עושים?

עיקר השאלה היא האם יש עניין למנוע שוגג בדרבנן, לדעת הנתיבות ששוגג בדרבנן לא צריך כפרה..

היה במוסף זכרון לרב אלישיב זצ"ל של עיתון יתד נאמן, סיפור על הרב אלישיב בו נאמר שדעתו של הרב היתה שגם נשואה גויה צריכה לכסות את ראשה.

קריאת הכתובה אינה בכדי שהחתן יבין, אלא בזביל הפסק בין הגפן של ברכת אירוסין להגפן של ברכת נישואין. אומרים בשם הגאון (הובא בספר מעשה רב של הגר"מ שטרנבוך) שקריאת הכתובה זה כיבוד חשוב, מפני שהעדים שחותמים על הכתובה לא קוראים את כל הכתובה לפני החתימה אלא הם סומכים על מה שהבעל קורא הקריא, ולכן לוקחים...

התאונות דשכיחי בישוב בדרך כלל אינם קטלניות משא"כ בדרך בינעירונית רח"ל.

כתב הערוך השולחן, דנראה לו שאם המתפלל אוחז ב'אלוקי נצור', אפשר לעבור לפניו, מפני שבזה כולם ודאי מכוונים וודאי לא יפריע לו (לטעם א'), ע"פ הזכרון - נא לעיין בפנים.

האם אפשר להניח תפילין של רבינו תם לפני זמן השקיעה לדעת רבינו תם, או שלא מערבבים שיטות והסברא היא דמכיון שיתכן ויש דיעה שסוברת כרבינו תם בחדא ופליגא עליה בחדא.

התוס' בכתובות אומר, שאם זינתה שלא בפני עדים, היא אינה נאסרת על בעלה, כי אין דבר שבערוה פחות משניים, (ומוציאים מדבריו שכל דבר שבערוה מקבל את דינו רק ב'חלות' עדות שבערוה וגם באיסור אשה לבעלה בעינן 'חלות') אך רוב הראשונים חולקים על זה...

כידוע להרב שרגא פייבל פראנק זצ"ל (חותנם של ר' איסר זלמן מצלצר זצ"ל והגרמ"מ אפשטיין זצ"ל) היו רק בנות, והם אמרו עליו קדיש.

כוונת השאלה היתה, האם ההוראה לומר אדנות בלשון הקודש היתה גם על 'ברוך אתה' - כך שמעתי בשם ר' יעקב אדלשטיין שליט"א, אולי זה כבר מקור בפנ"ע

שמעתי בשם רב א', שאלו המתפללים (שלא כהרגלם)בעברית לדוגמא כשהם חזנים בבית כנסת דתילאומי, מ"}מ ברוך אתה ה' צריך לאומרו בלשון הקודש, על שם ה' שמעתי אבל על ברוך אתה ? אם משהו יכול להביא מקור לכך..