לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
בהמשך הקטע שהביא פותח האשכול מהמכלול (שער דקדוק הפעלים), אומר רד"ק בפירוש שכ"ף השיעור היא לאומדן לא ודאי, וז"ל: וכן 'כבחצי מענה צמד שדה', ואיננו הפוך כמו שכתב רבי יונה שמשפטו היה 'בכחצי', אבל הוא כמשפטו, כי על הודאי יאמר בחצי, והוסיף עליו כף השיעור ואמר כבחצי. וכן דעת רבותינו ז"ל...
אי אפשר לתרץ את ראב"ע ע"פ דעת רשב"ם, כי בדיוק נקודה זו עומדת בשורש מחלוקתם העקרונית בפירוש המקרא. ראב"ע אינו מכיר ברבדים שונים. לדעתו יש רק פירוש אחד אמיתי למקרא, וע"כ הוא משתדל להראות שפירוש חז"ל הוא הפשט ואם אינו מצליח בזה הוא מבטל את דעתו מפניהם, ולפעמים הוא מוריד את...
בספר 'אישים וספרים בתוספות' עמ' XXIX (ישנו באוצר, עמ' 29 בסריקה שבו) שיער שהוא: הרב רבינו יונה. וזה צ"ע. והוסיף השערה רחוקה יותר: הרב ה' נחלתו. http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?13175&$201504170158108 אולי קרוב יותר לשער שצ"ל הר"ץ. האות ץ רגילה להיחלק בכתבי יד לצמד האותיות ין....
ראשית, זו לא טעות, כיון שלשון זה נמצא בגמרא בכמה מקומות, וכ"ה בכתבי יד, ואין זו טעות מעתיק או מדפיס. שמא כוונתך לומר שאין זו ארמית מקורית אלא עברית שהוכנסה לארמית יהודית כמצוי. ומפני מה תאמר כך? כי רגיל יותר הלשון 'בתר', בתריתא? אף בעיני הוקשה כך, ויתכן שהצדק עמך. אולם עם זאת מסתבר שהשתמשו בזה ...
אחריתִי = אחרת אחריתָא = מאוחרת, אחרונה במילונו של ר' ע"צ מלמד הובא הלשון "הי מינייהו דאחריתא" ופורש: איזו מהם אחרונה. ועוד הביא מקומות שנדפס לפנינו 'אחריתא' במשמע 'אחרת', ובהערות הביא מדפוס ויניציאה וכ"י מינכן שגורסים בהם 'אחריתי'.
[...]בדר"כ ידוע שהירושלמי נכתב בלישנא קלילא (עי' ב"ק האי תנא ירושלמי ותנא לישנא קלילא חב במקום חייב, והוא דבר שנראה וניכר בהבטה כל דהו) ולמה דוקא בשמו של אבא יודן/אבא דן יוכתב שמו בבבלי בלישנא קלילא אין קשר בין מאמר הגמרא בב"ק ללשון התלמוד ה"ירושלמי". הגמרא שם מדברת בתנא יר...
לא דקתי בין אוקספורד לספרייה הבריטית, רק כתבתי בכללות כפי מה שזכרתי. תודה על המידע המדויק. הוספה: עתה בדקתי ויש שם 18 כי"י מאוקספורד ועוד מספר כתבי יד של הוטיקן: http://bav.bodleian.ox.ac.uk/digitized- ... anuscripts
תודה רבה. בספה"ל פריס נסרקו כבר עשרות כתבי יד (רבים מהם של מקרא ומפרשיו). ומלבד זאת נסרקו שם מאות ספרי דפוס, מהם רבים העוסקים במדעי היהדות. גם אוקספורד והספרייה הבריטית סרקו כבר כי"י רבים, ולפעמים אין עדיין קישור מאתר הספרייה הלאומית. כמה פעמים הגעתי לסריקה של כ"י ע"י חיפוש מִסְפ...
לפני זמן רב הודיעו שיסרקו את כתבי היד העבריים שבספריית פרמה. לאחרונה נתקלתי כמה פעמים בקישור מאתר הספרייה לסריקה מקוונת של כי"י בפרמה, אך מופיעה הודעה שהצפייה מאושרת רק מתוך תחום הספרייה, ובהמשך יש אפשרות להכנסת שם וסיסמה. מה המצב בענין?
קטע אחד מן המכילתא דרשב"י, נדפס עוד קודם גילוי המדרש הגדול וקטעי הגניזה, במכילתא עם פי' ברורי המידות (וילנא תר"ד), מכ"י ר' אברהם הלחמי, מהעתקה שנמצאה בין כתבי הגר"א. עיין במבוא המכילתא דרשב"י הוצ' אפשטיין-מלמד (צד י"ד). הקטע הנ"ל נספח גם למכילתא עם פירוש מאיר עין.
מלבד הראיות הנ"ל, הנה המעיינים הבקיאים בפירוש רשב"ם והמכירים את לשונו ודרכיו, בנקל יבחינו שהפירוש הנידון לפרק א' דבראשית הוא לרשב"ם ודאי. בפירוש לבראשית יש ביאורים, כללים וסגנונות המיוחדים לרשב"ם והחוזרים אצלו לכל אורך פירוש התורה. חלק מן המקבילות וההשוואות צוינו בהערותיו של ר' מ...
והנה שאר מובאות פי' רשב"ם בחזקוני לבראשית פרק א: חזקוני פסוק ב ורוח אלהים. הוצרך אותו רוח להקוות המים דכתיב יקוו המים, כמה דאת אמר ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה וגו'. רשב"ם פסוק ב ורוח מנשבת על פני המים. והוצרך הרוח למה שכת' לפנינו ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד גו', כי על יד...
א) כל דברי לפי ההנחה שכולם התנהגו כמכון המאור והשאירו הפירוש רק מפרשת וירא ואילך. ב) אין החזקוני מביא כלום (עכ"פ בפרק א') בשם רשב"ם. וגם פירושיו הדומים לדברי הרשב"ם הם מעט דמעט, כך שיוכל להיות גם אב משותף לשניהם (גם רוזן בעמוד XXXI מהמבוא השתמש בטענה זו לענין אחר). [...] ד) כתבתי לעי...
לענ"ד הוא כדי להשוות ללשון השבועה שהשביע יוסף כמפורש על אתר: כי השבע השביע...והעליתם (='ותסקון') את עצמותי וגו' (וכן לשון השבועה בסוף חומש בראשית). ומצוי שהתרגום משווה הלשון בכה"ג, ובייחוד כאן שבא לומר שקיים את השבועה ולא שינה. (יתכן שראיתי כך במפרשי התרגום ושכחתי.)
[אין שום קשר מהותי לענין האשכול, אבל הואיל והוזכר למעלה פירש"י לענין קיום 'שנים מקרא ואחד תרגום', יש להעיר שבויכוח המעניין של הרמ"א ומהרשי"ק (שו"ת הרמ"א סי' קל"ט ואילך) מפורש שלדעת שניהם אליבא דהרא"ש וראשונים אחרים אין שום עדיפות בפירוש רש"י דווקא על פירושים א...
מזה לבד תבין שהמפקפק בייחוס פירוש זה להרשב"ם אינו דורך בדרכים קלוקלות, ולא "צנזורה חרדית" עומדת במחשבתו, רק הביקורת הראויה היא הדוחפת לפקפק ולשאול למי החותמת. אלא מאי, המו"ל רוזן החליט ברוחב לבו שהן אלו דברי הרשב"ם, לפי הבנתו וגובה רוחו. כלומר אותו איש החכם ומבין בדרכי הרשב...
להיפך. אתה כנראה מסתמך על הקדמתו לפירסום הראשוני ב'הדרום' כב (ושם החליף בין אוקספורד למוזיאום הבריטי). אבל בהקדמתו המעודכנת להדפסה כספר (ישנו באוצר) כתב שטעה, ובאמת הצילום שהיה בידו הוא צילומו של כתב היד הוורשאי (שממנו העתיק גם פוזננסקי) וכתב היד עצמו אבד בשואה. http://www.otzar.org/wotzar/getimg.as...
על אותו משקל ש"תהום ושאול אינם זהים", גם תוהו ושאול אינם זהים. והרי הר"מ פותח ב"תוהו". הוסף לכך הערה נוספת: למה לפרש "בארץ חיים" - "בעולם תוהו", אם בפסוק הבא מפורש "תהום", שהוא המועמד המתאים יותר ל"תוהו"? פסוקי איוב הם: (יג) לֹא יָדַע...
"בארץ החיים, בעולם תוהו, אל ' משל המקום, כלומר בקשנוה בשאול ואינה" עכ"ל ר"מ. ושעוועל העיר אחרי 'המקום': "אל ' משל המקום, לא ברור לי כוונת ניב זה כאן". מסתבר שבכינוי 'ניב' כיון לצירוף 'משל המקום' ולא לקיצור אל ' . כנראה שהוא הבין 'משל המקום' כעין הצעת אביאסף, וזו בעצם הה...
בלשון המדרש שהבאת "משל" הוא פועל: מָשַׁל (=המשיל) המקום. ויש לעיין אם ר' מיוחס משתמש בכינוי 'המקום'. ועוד, לא בדקתי בפנים, אך לכה"פ בספר איוב נ"ל שאין מתאים לומר 'משל המקום' במובן הנ"ל. ר' מיוחס הוא פרשן פשט ועוסק הרבה בעניני לשון ודקדוק. כך למשל כתב בריש פר' נח: אלה תולדות ...
אני התייחסתי לדבריך הראשונים שתולים את השינוי בפתרונם של המעתיקים. הנה קישור לכתב היד היחיד של פירוש התורה לר' מיוחס: http://www.bl.uk/manuscripts/Viewer.aspx?ref=add_ms_19970_f001v (כתב יד נוסף של הפירוש הועתק מכה"י הנ"ל ע"י ר"מ גרוסברג עבור המלומד אלחנן אדלר). בעמ' 5r ראיתי פעמ...
מקובל שבמקום שמעתיקים פתרו בשני אופנים, האופן הפחות מובן הוא כנראה האמיתי, והיותר מובן הוא "תיקון" מעתיק שלא הבין את המקור. לכן סביר להניח שמדובר בכל המקומות ב"משל המקום". אם כוונתך לכלל הפילולוגי 'הגירסה הקשה עדיפה' (מלטינית: Lectio difficilior potior), הכוונה בזה שונה. אין מדו...
מסתבר שנגזר מלשון "מך" (כמו "בעצלתים ימך המקרה". וכן "מכיך רמיא וזקיף כפיפין"). נכון. השורשים מו"ך/מי"ך ומכ"ך משמעם הראשון הוא כלשון שפל, ומשמשים בארמית גם לענין הצעת מצע לשכיבה. ראה הערוך השלם מך א': http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=48232&am...
בזה אתה ודאי צודק שזהו פירוש מוזר מאוד, ויש לתהות על מקורו (בייחוד שעל הפסוק 'בנימין זאב יטרף' אינו מפרש כך אלא רק בדרך משל). מתחילה סברתי שקראת "דברי הבל" לעצם האמונה ביצורים אלו, ועל זה באה הערתי למעלה, הואיל ויש איזכורים רבים לאמונות כאלה בכתבי קדמונינו (בנספחים ל'ספר גימטריאות' האריך ר...
דיון על הפירוש המוזר הנ"ל בכתוב 'בנימין זאב יטרף' (לא עיינתי בעצם דבריו, רק ראיתי שהתייחס גם למקור הפירוש): http://www.ybm.org.il/upload/kesher/5770/1151.pdf (עמ' 11-6. עמ' 11 נמצא שם מעל עמ' 7). קמ"ל שאפילו אנו חכמים ונבונים ויודעים, אין להיחפז ולחרוץ משפט על דברים מעין אלו כאילו אינם יכו...
א"כ שמו של האשכול ההוא: "האם שלטו ידי זרים בפירושי הראשונים על התורה?" - מקבל משמעות חדשה... אכן ידי זרים, חדשים מקרוב באו, שולטות (כפשוטו) בפירושי הראשונים... אומנם יש להעיר שהשמטת פירושי הרשב"ם ל"ויהי ערב ויהי בקר" נעשתה גם במהדורת מק"ג עוז והדר, ולפניה גם במק&qu...
'אִתְקַדַּשָׁא' הוא לשון רבות בלבד. ליחידה ייאמר: אִתְקַדַּשַׁת. כך הוא במסורת הלשון של תרגום אונקלוס לתורה ות"י לנביאים, תרגומי בבל. (צורה כמו 'אתקדשָׁן', וכן בשאר פעלי עבר בכל הבנינים, היא "תיקון" מעתיקים ומדפיסים טועים. אומנם בלשון תרגומי א"י יש סיומת נו"ן כזו אך התנועה ש...
בעשרות כתבי יד אשכנזים עתיקים מופיע התרגום עם טעמים. ומוכח שהמנהג באשכנז היה לקרוא התרגום עם טעמים לאו דווקא 'באשכנז'. ולפחות אחד מהתצלומים שהבאת אינו של כ"י אשכנזי. אלא כך מצוי בספרים רבים מארצות רבות, כולל קטעי גניזה בבליים המוטעמים גם בתרגום בטעמים הבבליים. (וכך גם בקצת קטעי תרגום א"י)...
הדפים הראשונים בכ"י וטיקן הנ"ל אינם שייכים לעיקר הספר, ונכרכו עמו בזמן מאוחר (והם כנראה איטלקיים, ועכ"פ אינם מדויקים במיוחד). עיקר הספר אינו בבלי כנראה, אלא ספרדי או צפון אפריקני המועתק מספרים בבליים, ועכ"פ הצורה הנוהגת בו לכתיבת השם בתרגום היא ג' יו"דין.