כמדומה שהעבודה הכי יסודית בענין זה, היא עבודתו של אדמו"ר מוהרמ"מ מליובאוויטש זצללה"ה.
בפשוטו, לא נראה לכאורה שיש צורך לתרץ דברים מסוג כזה.
לבי במערב כתב:הרי שני הגדיים הם א' לפסח וא' לחגיגה, והאחרונה מתבשלת.
כ"ז בהנחה שנהגו באותו הגדי כל פרטי הדינים דק"פ כו'.
צופה_ומביט כתב:הנעימה שמכונה שם "מה ידידות" (מס' 5) מושרת בויז'ניץ עד היום, אבל התנועה הראשונה (כמדומני) שונה לגמרי.
עליך עיננו כתב:ובחזקוני כתב שלא יאמרו האומות ברכתינו את היי לאלפי רבבה עשתה פירות לכן ויעתר לו ה' ולא לה, מדבריו משמע שזה דין מיוחד אצלם ולא דין כללי (כלומר רק במקום שאפשר לתלות את תפילת בן הרשע בברכת רשעים אחרים אבל לא משום זכות אבות.)
עזריאל ברגר כתב:איש גלילי כתב:יאיר כתב:שלשה מצחקים הם בראשון הספרים
יצחק גם לא היה "מצחק", ואם כבר - עדיף למנות את יוסף שאמרו עליו ש"בא לצחק" (הבנין זהה ל"מצחק", משא"כ ביצחק).
וירא והנה יצחק מצחק!
יאיר כתב:שלשה מצחקים הם בראשון הספרים
באמונתו כתב:ראה המשנה נדרים ג, י: הנודר... מאוכלי שום - אסור בישראל...
לבנון כתב:יאיר כתב:איזו מילה אנו אומרים בתפילה בניקוד ובמשמעות שונה, פעמיים רצוף?
והמילה הבאה אחריה שוה להן באותיותיה, אלא שסדר אותיותיה הפוך!
עזריאל ברגר כתב:חידה שנשאלתי לכבוד ז' במרחשון: מי הזכיר בדבריו "טַל וּמָטָר"?
עזריאל ברגר כתב:
- בתחילת חומש שמות.
עקבי כתב:איש גלילי כתב:לא שמתי לב אם כבר כתבו: כשיש רצף של משרתים זה אחר זה - האחרון שבהם הוא מפסיק מעט.
אפשר דוגמאות, תודה.
מקדש שביעי כל שביעי כתב:האשכול הזה נפתח לפני כמה שנים ועדיין לא מצאו כאן מקור.
רק לא הבנתי, כל עיר בא"י היא עיה"ק כי היא נמצאת בארץ הקודש. וכל עיר תבנה בעתיד ועל כן נכון לכתוב על כל עיר בא"י ת"ו
ביקורת תהיה כתב:איש גלילי כתב:יש מקומות שלא זכינו להבין את הפסק הפרשיות, כגון בויקרא ו כח (?), ובדברים ב טז.
א מבקש כתב:במהדורת עוז והדר החזירו את הפירוש לתחילת התורה אך הוציאו את הקטע הזה.
ווידער כתב:האם האדמו"ר מערלוי מטיל תכלת בט"ק/ט"ג?