פורום אוצר החכמה

בעל קורא

אם נוצר כנקבה והפך לזכר מובן שיש בו מטבע הנקבה כיון שנוצר כנקבה, אך בגלל חשבון שממילא לא יכל להיות זכר כיון שהאמהות ידעו שיהיו להם י"ב בנים, ולכן יש לו טבע של נקבה - זה מוזר מאד מאד. מה הקשר? סוף סוף היה זכר ונוצר כזכר ואינו קשור לנקבה בשום צורה שהיא. ובפרט שיכל להיות שיוסף יוולד כזכר ובנימין ...

בעל קורא

הענין הוא לכאורה פשוט, כי אם דינה היתה זכר היתה רחל יולדת רק בן אחד ולא שנים, וממילא יוסף (או בנימין) היה צריך להיות נקבה. מה זה "היה צריך להיות"? אם נוצר כנקבה והפך לזכר מובן שיש בו מטבע הנקבה כיון שנוצר כנקבה, אך בגלל חשבון שממילא לא יכל להיות זכר כיון שהאמהות ידעו שיהיו להם י"ב בנ...

בעל קורא

אם כוונתך לדקדוק הקריאה הנכונה בקריאת התורה ובתפילה, הרי שהספר דקדוקי שי אכן מעולה לזה.
אם כוונתך לכל כללי הדקדוק הבניינים והנטיות ושרשים וכו', הרי שכדאי ספרי בית ספר שמלמדים את הבסיס מהתחלה בצורה פשוטה.

בעל קורא

בספר אפריון לבעל קצש"ע כתב דבר נפלא, דלכאו' למה היתה דינה יצאנית, והלא כל כבודה בת מלך פנימה. אלא שהלא דינה היתה מתחילה זכר ולאה התפללה ונהפכה לנקיבה. ולכן נשאר בקרבה טבע הזכר שדרכו לצאת החוצה. ולכן יחסה הכתוב אחר לאה, כי היא התפללה שיהפך לנקיבה. ודפח"ח. ולפי"ז, ניתן להסביר גם את סלס...

בעל קורא

כיון שכל ברכת מזונות על פת הבאה בכיסנין היא מחמת הספק מנין לך שכל ברכת מזונות על פת הבאה בכיסנין היא מחמת הספק? אמנם נכון שיש ג' דעות בשו"ע (סימן קס"ח סעיף ז') מה היא פת הבאה בכיסנין, אך הכרעת השו"ע שם היא ש"הלכה כדברי כולם", וכלל לא ברור שזה מחמת ספק ולא מחמת שמר אמר חדא ו...

בעל קורא

כיון שכל ברכת מזונות על פת הבאה בכיסנין היא מחמת הספק מנין לך שכל ברכת מזונות על פת הבאה בכיסנין היא מחמת הספק? אמנם נכון שיש ג' דעות בשו"ע (סימן קס"ח סעיף ז') מה היא פת הבאה בכיסנין, אך הכרעת השו"ע שם היא ש"הלכה כדברי כולם", וכלל לא ברור שזה מחמת ספק ולא מחמת שמר אמר חדא ו...

בעל קורא

חיימקה כתב:
וישב מצרף כתב: כן מוכח גם בהעתק הללי [נמצא באוצר]

לא מצאתי?!

https://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?83788&

בעל קורא

דבר ראשון, ברוב הסידורים הישנים מנוקד 'הטל' בפתח ו'הגשם' בסגול, כך שאין שום שאלה למה בזה יש עצירה ובזה לא. דבר שני, גם שיטת מקצת הסידורים שמנקדים 'הטל' בקמץ אך 'הגשם' בסגול אינה קשה כלל, משום שהנטיה של פתח להפוך לקמץ גדולה בהרבה מהנטיה של סגול להפוך לקמץ, ואגב, ברור שאין כאן אתנחתא, אלא רק הפסק חזק ...

בעל קורא

אז בעצם אתה אומר שלפעמים כל בחולם הוא במשמעות של הכלל כולו וכל בקמץ קטן הוא במשמעות של כל הכלולים בכלל. ולפעמים כל בקמץ קטן הוא במשמעות של הכלל כולו וכל בחולם הוא במשמעות של כל הכלולים בכלל.
אז את דבריך זכיתי להבין, אבל לא זכיתי להבין מה באת בעצם לומר כאן, סתם שלפעמים זה כך ולפעמים הפוך?

בעל קורא

חנוכה ופורים אינם חגים בחנוכה אין מצוה לשמוח. אשתי כותבת על משלוח מנות "פורים שמחים" אך זה לחידודא בעלמא וב"פורים שמח" הכונה "יום פורים שמח". מכל מקום תודה שתירצת לי את הנהגת והקפדת מו"ר שליט"א בבקשה אל תדקדק בדקדוקי עניות. ברור שחנוכה ופורים אינם חגים באמת, ...

בעל קורא

אקדים שלא קראתי את דברי בראון-ענבל בענין, אבל לאור כמה דברים שנכתבו כאן לעיל אנסה לכתוב את הידוע לי בענין מעמיד דמעמיד, וע"י כל אולי יובהרו כמה נקודות שלא היו ברורות דים לעיל. תוקף דברי החזון איש בענין מעמיד דמעמיד מבוסס על שתי טענות, אחת הלכתית ואחת מציאותית, בטענה ההלכתית הוא מבסס את דבריו על...

בעל קורא

מו"ר שליט"א היה תמיד מתקן שיאמרו תוס' בלשון רבים אולם אחד מרבותי העיר שהיה ראוי לומר התוספות אומרות או התוספת אומרת ולא התוספות אומרים אבל המקובל בכתיבה תמיד כמןו שכתבו לפני לכתוב "התוספות אומרים" "מקשים" וכו' לפי דבריו יוצא שצריך לומר גם כן "חנוכה שמחה" ו&qu...

בעל קורא

לא זכיתי להבין את דבריך.
אם לא תמיד זה כך, וזה יכול להיות גם הפוך, אז זה מחייב שאין שום כלל כזה, וגם אם תמצא כך לפעמים זה מקרה בלבד.

בעל קורא

הטענה של הרב יהודה בן יעקב היא לא שיכול לצאת מזה שינוי משמעות אלא ששינוי המשמעות גורם את זה. לענ"ד יש (אולי לא תמיד) הבדל במשמעות בין כל בחולם לכל בקמץ קטן וכמו שכתבתי לעיל מהפיוט אתה לא יכול לבסס את כל טענתך על סמך 2 מקומות בלבד, שברור שזה יכול להיות גם מקרה, ועוד מפיוט. אם כנים דבריך, אבקש י...

בעל קורא

מי לא מכיר את דברי רש"י (שמות י"ט כ"ד): פן יפרץ בם. אף על פי שהוא נקוד חטף קמ"ץ, אינו זז מגזרתו, כך דרך כל תיבה שנקודתה מלאפו"ם, כשהיא באה במקף, משתנה הנקוד לחטף קמ"ץ: דברי הגר"א בזה הם חידוש גדול, והפשטות ודאי אינה כדבריו. אפשר גם להעמיד את דבריו במבחן, ולראות האם...

בעל קורא

מעט דבש כתב:יישר כח ל'בעל קורא' על המובאה מ'דקדוקי הטעמים'.

אמנם דבריו צ"ע, שלפי המסורה ישנן חמשה פסוקים בהם באה המילה 'נדר' בצירי, וכמעט בכולן אין סמיכות;
ראה לעיל.

ראה במאמר של פנקובר הערה 78.

בעל קורא

ללא ספק מוצאה מהשינים, וכך היא גם מנויה בכל הראשונים ובספר יצירה (ואמנם היא מעט שונה משאר אותיות השינים, כפי שכבר כתבו כאן לעיל). הטעות לכוללה יחד עם אותיות הגרון, היא משום שיש משהו ייחודי רק לאותיות הגרון ולאות ר', והוא שאותיות אלו בלבד אינן מקבלות דגש, ומקובל לכנותן אותיות אה"ח ר"ע יחדיו...

בעל קורא

אכן בהחלט יש תיבות שניקודן משתנה בין נסמך לבין מוכרת, אך אם כבר להיפך הוא הנכון, מילים על משקל זה של סגול סגול, הופכות בנסמך לצירי סגול!!! ואף יש על זה כלל מפורש בספר דקדוקי הטעמים סעיף 36: זכר.jpg ואגב, אם אתם מחפשים מאמר מקיף באמת על זכר-זכר, יש מאמר של יצחק ש. פנקובר "זכר עמלק - בחמש או בשש ...

בעל קורא

דבר ראשון: אין שום הבדל במשמעות בין "כל" בחולם לבין "כל" בקמץ קטן. אלא שאם אין הטעמה בתיבת "כל" והיא מוקפת לאחריה, החולם מתבטל והופך לקמץ קטן, בדיוק כמו שאין חילוק בין "את" בצירי לבין "את" בסגול וזה תלוי רק אם המילה מוקפת או מוטעמת. האם יכול לצאת מזה...

בעל קורא

על פי האמור כאן viewtopic.php?t=28938#p403131
אנא, מנהגי ישראל (שפרבר) חלק א' פרק ט"ו.
תודה רבה.

בעל קורא

לאור האמור לעיל, נראה לענ"ד לחדש ולומר שלמעשה מוטב לומר בראש השנה "יוציא איום" וביום כיפור "יוציא היום".
מה דעתכם?

בעל קורא

כפי שכבר כתבו כאן לפני - הנוסח הנכון הוא "האוחז ביד מדת משפט - וכל מאמינים שהוא קל אמונה" וכן אח"כ ע"ז הדרך, והשיבוש לומר "וכל מאמינים וכו' הבוחן וכו'" נוצר ע"י שהציבור רצה לומר את אמירת הש"ץ וע"כ אחר סיום "הבוחן ובודק גנזי נסתרות" אמרו מיד בלחש...

בעל קורא

מגליון "תורת הקורא":

: השירה הזאת 1.jpg (75.55 KiB) נצפה 3353 פעמים

: השירה הזאת 2.jpg (134.61 KiB) נצפה 3353 פעמים

: השירה הזאת 3.jpg (253.54 KiB) נצפה 3353 פעמים

בעל קורא

מה שאמר הבעל קורא הנ"ל, מבוסס על הרגשה אישית, אך באמת אין המקף מלמד על צירוף המילים מבחינת משמעות. ראה במצורף. מקף.pdf נברך בברכת "ברוך הבא" להרב הגאון מחבר הספר הנפלא "תורת הטעמים" לרגל הצטרפותו לכותבי הפורום הנכבד. יהי בואך ברוך לרומם ולהגדיל קרנה של תורה, ולתת ולתרום מיד...

בעל קורא

תשובת הרמב"ם הזו הייתה גנוזה במשך מאות שנים עד ללפני כמה עשרות שנים, כך שלא יכול להיות שחלקו עליה בפירוש. מ"מ מדברי השואל שם מוכח שהיה מנהג כזה כבר בימות הראשונים. ובאחרונים יש כמה אחרונים חשובים (ר' שמואל אבוהב, אמת ליעקב, חיד"א, שערי אפרים) שכתבו שלא כדבריו (בלא לדעת מדבריו שהיו גנו...

בעל קורא

מעשה מהאדמו"ר מסאטמר, ט"ו באב, ושלוש שבועות שמעו סיפור מעניין על רבי אהרן טייטלבוים, אדמו"ר מסאטמאר, נקלעתי לבית מדרשו בהרי הנופש בארה"ב. (הוא נופש עם מניין מצומצם מחסידיו המובחרים) ובתוך דרשתו בסעודה שלישית - הזכיר בהבלעה את העובדה שהיום הוא יום מיוחד, ט"ו באב שבו בנות ישרא...

בעל קורא

בספר "לוח ארש" מהדורת אוצרנו של הרב ר' דויד יצחקי שליט"א, ציין תחת הסכמתו של הגאון ר' שריה דבליצקי שליט"א למנהגו זה בנוסח יקום פורקן.

: לוח ארש.jpg (236.77 KiB) נצפה 11988 פעמים

בעל קורא

וכ''ז ללא סברת האור שמח שאם אין לו רצון בדגן לבדו לעולם אינו נחשב עיקר, וכידוע הגריש''א ז''ל צירפה לדינא לענין השניצל כעדות בעל פרי אליעזר. לי זכור שבוזאת הברכה מביא בשם הגריש"א לברך מזונות על שניצל, וכך אני נוהג כי כך גם מסתבר לי יותר. זכור לי גם שבוזאת הברכה רוצה לחלק בין ציפוי דק שאין לו עו...

בעל קורא

נר' פשוט שכיון שאינו אלא מנהג (לפני שבוע שחל בו ט"ב), והרי בשבת אין אנו נוהגים אותו כלל, אין מקום להחמיר בזה. 'אבילות בפרהסיא' היא לא יותר מהסיבה שאין נוהגים את המנהג בשבת. לא הבנתי לגמרי את דבריך, אבל יתכן שמחלוקת הגרנ"ק והגריש"א היא האם בשבת אין דיני אבלות כלל לדעת הגר"א, או ש...

בעל קורא

זכור לי שיש מחלוקת הגרי"ש אלישיב ויבלחט"א הגר"נ קרליץ בענין, שדעת הגרי"ש אלישיב שיכול להכין בשבת חולצות לימות החול הבאים של תשעת הימים (כמובן שלא יהיה באופן של הכנה, אלא רק אם פושט החולצה בין כך, כגון בלילה או בצהרים, יכול אח"כ ללבוש חולצה אחרת), ודעת הגר"נ קרליץ שכל הי...

בעל קורא

אש משמים כתב:מה הקשר בין שבת לתשעת הימים??

לא הבנתי מה לא הבנת, אם לגבי מלאכות שבת זה לא נקרא מלאכת כיבוס, גם לגבי תשעת הימים זה לא נחשב לכיבוס.

בעל קורא

יש שם בריסקער'ס לאין מספר אני לא רוצה לקטרג ולא לעצבן אנשים, אבל אין להביא ראיה מהבריסקערס לדברים כאלו. הבריסקערס אינם בעלי דקדוק הלכה כמו החזונאישניקים למשל, אלא יש להם את הנקודות הספציפיות שלהם שבהם הם מאד מקפידים ונזהרים יותר מאחרים (בעיקר דברים שידוע שבהם נזהר הבריסקער רב), אך בדברים שאינם מהנק...

בעל קורא

יש להסתפק האם לדעת הדגול מרבבה קריאת הפרשה אחר חצות היא בדיעבד, או שלדעתו כל היום הוא זמן קריאה ואף לכתחילה (אמנם ברור שלמעשה אינו לכתחילה כיון שיש פוסקים שמחמירים בזה, אלא שבדעת המקילים עצמם יש להסתפק בזה).

בעל קורא

בפן ההלכתי - אינני יודע, מסתבר שכ"כ הרבה אנשים - א' מהם בדק אם הוא נוהג כדין אוי נו, תכף תוכיח מזה גם שמותר להתפלל שחרית אחר ד' שעות, ולקרוא ק"ש אחר סוף זמן ק"ש, וכן ע"ז הדרך. לא מביאים ראיה ממנהגים גרועים. אמנם ברור שלמעשה לפי פסק המשנה ברורה אפשר לקרוא פרשת השבוע גם אחר חצות, ...

בעל קורא

כדאי לשים לב שגם בשבת יש אופנים שמותר להוריד כתם, וברור שבאופנים הנ"ל כולם יודו שמותר גם בתשעת הימים. שו"ע סימן ש"ב סעיף ט': מותר ליתן מים ע"ג מנעל לשכשכו; אבל לכבסו, דהיינו שמשפשף צדו זה על זה, אסור. אבל בגד שיש עליו לכלוך, אסור אפילו לשכשכו, דזהו כבוסו, אלא מקנחו בסמרטוט בקל ול...

בעל קורא

לגבי קריאת מנחה נראה כמש"כ כאן הרבנים. אך לגבי קריה"ת של שחרית פוק חזי בביכנ"ס זכרון משה בירושלם שמעשים שבכל ימי שני וחמישי יש מניינים גדולים מאד, בעיקר של בריסק, ובפרט בסביבות השעה 1 וחצי, שמתאספים וקוראים קריה"ת. [בר"ח מצוי שחלקם נשארים לתפילת מוסף] כל זה לפני שדברנו על ש...

בעל קורא

לדעת הדגמ"ר כל השבת הוא זמן הקריאה של שחרית לפחות בדיעבד אבל איך אתה מוכיח מזה שגם כל השבת הוא זמו הקריאה של מנחה לדעתו? קריאת שחרית היא קריאת הפרשה של השבת ואילו קריאה במנחה היא קריאה במנחה חוץ מזה לא ענית על טענתי איך אתה מוכיח מאפשרות של השלמה להקדמה. ננסה לנתח את הנידון, ואת הטענות השונות:...

בעל קורא

אני לא מבין בזה מספיק אבל ברשימה שהובאה לעיל היו מקורות שנחשבים בעיני מדוייקים לכאן ומקורות לכאן וכך גם הבנתי מדברי ה"אם למקרא" לא יודע מה זה 'נחשבים בעיני מדוייקים', אבל ברור שאין שום קצה של השוואה בין כתבי היד הטברנים לבין הספרדים ובודאי לבין האשכנזים, וממילא כיון שכל כתבי היד הטברנים מ...

בעל קורא

לא ידוע שיש כאן שינוי מסורה, אלא טעות (כת"י לנינגרד של הוצ' קורן, אינה מסורה, אלא טעות במהדורה הראשונה שכתבה גם היא שלמה בן בועייא סופר הכתר). אני מסתמך על מה שהובא כאן למעלה מתורת הקורא, שם נראה שיש כתבי יד רבים המטעימים וכלי הקודש בזקף, וממילא נראה שאין זה שיבוש גרידא אלא חילוף הנובע מדעות ש...

בעל קורא

רש"י על אתר מפרש ש'בידו' היינו ברשותו, כמו 'ויקח את כל ארצו מידו'. ולאו דוקא בידו ממש אפי' לא החצוצרות (אלא רק כשתקע בהן לפני יציאה למלחמה). ושפיר כתבו המדויקים שגם כלי הקודש היינו הארון והציץ וגם החצוצרות היו ברשותו. ובלא"ה אין להקשות על המסורה. והמדויקים זו המסורה, והאחרים טעות. וכמו שה...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 297 תוצאות