פורום אוצר החכמה

אני משער שכתב כן, כי יש דעות שמתירות. נהגו בנות הסמינרים לשיר בתוך הסמינר, אע"פ שהעוברים בחוץ, שומעים שירתם, ואומרים שהתירו להם מפני תרי קלי לא משתמעי, ואיני יודע באמת מי התיר להם, ועל סמך מה, ואולי סוברים שכיוון שאין כוונת העובר לשמוע זה קל יותר, ואיני יודע לזה טעם ומה הראייה לזה, אולי מישהו ...

ראו כאן
http://www.otzar.org/WOTZAR/Book.aspx?12124&&page=63

בש"ס עוז והדר אין המרה לטקסט משום שהמו"ל ביקשו ממנו שהדבר לא יתאפשר.

א- אם זה לא נקרא נוסח קצר אז מה זה נוסח קצר?

זה נראה נוסח חצי קצר, לעומת הנוסח שהציע אליהוא בפתיחת האשכול.
מעניין האם מישהו יודע מה הנוסח שהכין הבא"ח שהבאתי והעתקת לשונו כאן.

בבא"ח שנה ראשונה פרשת השבוע כותב שהנשים היו מתרשלות מלברך וכותב שיאמרו נוסח קצר עיי"ש.

אנא פרש דבריך - רבי אבהו לומד שטו"א היא בכביצה משום שזהו מאכל הנאכל בבת אחת. מה הקושי לומר שביצה נאכלת בב"א רק בדרך גמיעה? הקושי הוא שלפי"ז יהיה כוונת התורה כך יש מאכל שנאכל בבת אחת והוא ביצה, והוא סימן בעלמא לשיעור, אע"פ שכל מאכל אחר באותו כמות לא נאכל בבת אחת, לעומת הפשט הפשוט...

מה שייך כאן מראה עיניים הלא אתה צריך לטעון שלא השתנה גודל הזיתים, ולדעת על איזה זיתים דברו חז"ל ולהניח שלא היה מין שנכחד וכי כל אלה אינן סברות.. ולהיפך תוספות הביאו ראיה חזקה, אפשר לדחות ולתרץ אותה, אבל אפשר גם לא לקבל את התירוץ כמו שעושה ר"י, וממילא הדבר נשאר שנוי במחלוקת הראשונים כמו בכל...

שוב ראיתי כי דברי הרשב"א גם אינם קשים, כי נתן דוגמה מעשית בזמנו לקולא היוצאת מדברי הבדק הבית, ואפשר להעמידו כר' חיים מוולוזין, ואז תהיה כוונתו בזיתים דידן, ולדעת הצל"ח, שיעור חזו"א, ביצה שהעריך היתה כמאה סמ"ק, יהיה כזית פחות מ25 סמ"ק וכמו שמובא בקונטרס הנ"ל שהוא פחות מ ...

לעיל, רמז מי שרמז, שרבותינו בעלי התוספות פסקו על סמך סברא בלבד ולא מתוך ידיעה. הדבר הזכיר לי דברי פוקר אחד שאמר לי בעבר שרש"י פירש מה שפירש, בגלל שלא הכיר את א"י, או שהרמב"ן כתב שעכו שבצפון ועכו שבמזרח חד הם, לא ידע שעכו לחוף ימים תשכון. לאנשים כגון אלה אני מאחל הצלחה ונמנע מלדון. הת...

איש_ספר כתב:לכותרת האשכול, ראה מכתבו של הרב שריה דבליצקי שפורסם בתחומין ח"א עמ' 128.

כייוון שאין תחומין באוצר, וחביבין עלינו דברי הרב, אולי תוכל להעלות את המכתב כאן?

אם בדקדוקי לשונות עסקינן, אזי כה היא לשונו: "שהרי יש בחתיכה עשר רביעיות שהן חמש עשר בצים שהן הרבה מששים זתים". הלשון מגומגם לכל רואה, שהיה הרי צריך לומר: שהן 'יותר' או 'רבות'.

מה מגומגם בלשון הזה יותר מאשר בלשון ואני לא אחוס על נינוה העיר הגדולה אשר בה הרבה משתים עשרה רבו אדם

כבר הזכרתי במקום אחר בפורום את דברי השיעורין דאורייתא בשיטת המיוחסת להגר"ח מוולוזין, שיש הבדל בין כזית לכביצה, שכביצה הוזכר בגמרא יחסה לרביעית וממילא לאמה, ולכן תלוי בדעתו של רואה, ובמחלוקת לעניין אמה. לעומת זאת בכזית, אין לנו רק הוכחה שאינו גדול מחצי ביצה (או שליש), ולכן אפשר לאמדו בזיתים ממש,...

אני לא יודע למה כוונתך להוכיח,
אבל ההבנה בפשוטו היא שהוא מעין העניין וכ"כ המהרש"א.

לא כל כך מובן לי, סוף כל סוף לא היה כאן חום, או בגלל צדקותן או בגלל כישוף.
אז מה הראיה משם?

מי אמר שהכישוף או הנס היה שלא יהיה חום אולי היה שלא יזיק על אף החום, וזה יותר היה מסתבר לדרכי הוראה ןלכן הביא את הראייה.

מבחינת מה שאני יודע חזר לכולם עכשיו
אם יש מישהו שיש לו בעייה בבקשה להודיעני.

כמובן שלא זה תוצאה של שינוי מסויים שעשינו
בשעה בקרובה בעז"ה ההרשאה תחזור

בתכנה זה קיים כמובן
באתר זה יגיע בעז"ה

נשפר בעז"ה בגירסה הבאה

צודק נתקן העז"ה

ויש ליישב בפשיטות שהשולחים היו מא"י, אבל הם ידעו מה שקרה בבבל וע"ז העידו, ויכול להיות שקרה הדבר כמה וכמה שנים קודם.
זה לא ימינו שכל דבר שמתפרסם הוא מחמת שקרה עכשיו או שנגלה רק עכשיו.

דראל כתב: יאיר. כתב: יגל, בירשולמי בדקת? [יש וורט מהגר"א על סוף מס' סוטה "משמת רבי בטלה ענוה א"ר יוסף והאיכא אנא" ואמר הגר"א שכונתו לאמורא "אנא" שבירושלמי]. א. משאלתו של יאיר אפשר לומר בפשטות ש' שאול' = 'שואל '. והמבין יבין. צודק, צריך לשנות את כותרת האשכול ל באיז...

בכל ספריה שהיה בה תמונות ,windows שם את זה כקובץ מוסתר

אם זה רק בדיסק ולא באתר זה אומר שהעניין נתקן כבר, רק באתר העדכון הוא לאורך השנה, ובדיסק אחת לשנה.

חשבתי שבהמשך לדברי הגר"א בביאור אגדות לברכות
שגדול הנהנה מיגיע כפיו יותר מירא שמים, היינו שמי שעושה מאהבת ה' הרי הוא מתענג במעשיו, ואע"פ שהירא יותר בטורח, ולכאורה לפום צערא אגרא, גדול הנהנה. (הרחבתי וביארתי קצת את דבריו)
ונראה שאותו עניין ממש יש לומר על הנהנה מלימודו שדיבר עליו האבני נזר.

אני דברתי על בעייה שהיתה רק במקוון
ולמעלה מזה אם רעננת את הדפדפן בדרך כלל הבעייה נפתרה

אני מקווה שעכשיו מצאנו את הסיבה, וכמו שכתבתי אני מעוניין לדעת אם אכן נפתרה.

אכן לזה התכוונתי ולכן זה צריך להיות מנוקד בצרי כמו בתי (בתי ספר)

בעיקר באתי להתווכח עם התשובות העונות שזה מסברא, כגון כי היה מועמד לנשיא,

אלה שהסבירו שזה עניין של שוחד למשל, זה סוג של פירוש בדברי המדרש וזה וודאי ניתן להאמר.

ואם מצאת סיבה מנין לו לשאול האם מצאת מקור למניין לו התירוץ?

לא לזה התכוונתי, התכוונתי לשאול מנין למדרש שזו היתה הסיבה, וכאן יש שתי אפשרויות להשיב, או שנאמר שקבלה היתה בידם שזו הסיבה, וא"כ אין מקום לשאול, מנין להם שהיה פיקח, שאותה קבלה כוללת גם את הידיעה שפיקח היה. או שנמצא מקור מפסוקים (קושי או משהו דומה, וכדוגמת המעשה שמספרים על ר' מנשה מאיליא בקטנותו ...

אם מדובר בהבאת מקורות תורניים כגון מדרשים וראשונים על ללמד לבני יהודה קשת האמור בכתוב וולא בסיפורי לחימה לא נראה לי שלאיש ספר תהיה התנגדות ולא ע"ז חשב. אע"פ שגם לדידי הרעיון נראה זר, ואע"פ שישראל עזין שבאומות, והיו ביניהם גבורים כבר דרומא וכדומה, אין נראה שהיה זה עיסוקם של ישראל, וכפי...

אני לא כ"כ מבין
אתם דנים מאיפה המדרש לקח שהיה פיקח, ומאיפה המדרש לקח את התשובה שלו שראה את בני בניו?

עשינו תיקון שאמור לפתור את הבעייה
אשמח אם תדווחו לי אם הבעייה חוזרת,
ואם יש לכם תחושה שזה נעלם, גם מעניין לדעת

תודה על ההצעה
אנחנו עובדים גם בכיוון זה אני מקווה שיכנס לגירסה 10.

תודה רבה אני בודק

ויש ליישב שחומרא זו לא נהג בה קודם, ורק בשנה זו עלתה בדעתו לנהוג בה, שכן היא דרכם של תלמידי חכמים שתמיד הולכים ומוסיפים חומרות וענייני חסידות מתוך לימודם.

אני חושב שאתה צריך להסביר את כוונתך יותר כי אפשר להסביר בכוונתך שלוש כוונות 1. חשיבות עצם המלבושים ביהדות, כלומר מה שמלבישים את האדם ואינו הולך בלא בגדים, שזה חשיבות בפנ"ע, וכעניין מה שנאמר בדוד שכיוון שביזה את הבגדים בחתכו כנף הבגד של שאול נענש בויכסוהו בבגדים ולא יחם לו, משמע חשיבות עניין הבג...

זה פשוט כך כי יש תורת כהנים ויש שאר ספרי דבי רב, ובקיצור נקרא ספרי.

כלומר שמה שהביא דראל לא מופיע באמרי שמאי אלא בספר הסיפורים על האמרי שמאי?

צודק, פשוט לא יאמן!
אבל באיזה כרך של אמרי שמאי זה נמצא כי חיפשתי בעמודי 233 ולא מצאתי.

כפי שיעדתי, הכנסנו תוספת לבדיקת תקלת עמודים כפולים. אם מישהו מכם נתקל בתופעה של עמודים כפולים או שאינו במקומם, נא לשלוח לי הודעה על כך עם שם הספר, ואם אפשר גם מספרו (המספר מופיע בשורת הכתובת של הדפדפן) והשעה בה זה קרה. רענון הדפדפן (F5 או לחיצה על כפתר הרענון בסרגל הכלים) אמור לפתור את הבעייה. אבל כ...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 16100 תוצאות