פורום אוצר החכמה

המהדיר

ישבב הסופר כתב:חכם באשי אלופינו, מנין לך שספר האורה ניקודו בסגול? הרי לשם כך ניקדת כה, להוציא מליבנו שמא חשבנו שהוא נקוד בקמץ. האם כוונת המילה היא הוראה?

מלשון אורה תאנים - מלקט.
ראה ספר האשכול מהדורת אלבק, במבוא.

המהדיר

הנה המנורה מדורה אירופוס:

: דורה.PNG (636.73 KiB) נצפה 64403 פעמים

אולם עדויות אלו אינן עולות על עדויות מתקופת המקדש של מנורות שצויירו שסמיכות למקדש ושנמצאו בבתי כהנים, ומטבעות שהוטבעו ע"י כהנים גדולים.

[ואלי אפשר גם לגמגם בציור זה בדבר אילוצים אומנותיים של מקום. ודוק]

המהדיר

אני מביא לך עדויות בנות התקופה שיצרו אותם אנשים שביקרו בבית המקדש ומלכים חשמונאים שהיו כהנים גדולים ששירתו בבית המקדש אנשים שבקרו בבית המקדש לא יכלו לראות את המנורה בתוך ההיכל. גם כהנים לא היו יכולים להיכנס לתוך ההיכל סתם ללא סיבה. לכן לא ברור עד כמה אפשר להסתמך על ציורים סתמיים, שלא ברור מי עומד א...

המהדיר

יגל כתב:דיון במק"א עם תמונות רבות:
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?c ... m_id=18642

אין שם דברים חדשים מתקופת המקדש.

המהדיר

למהדיר ! מה ענין שמיטה אצל הר המנוחות? ושני לוחות הברית [המתנוסס לתפארה בעגולה על שערי הספרים ועל ארוני הקודש בעוד שמפורש בכתוב שהיו מרובעות] יוכיח [שאין לסמוך על חריטים, ויש לחלק] לכבוד חנוכה שעסקו בחידות, סמכתי על החכמים שיבינו ברמיזא, ואתכם הסליחה טענו בחטים והודו לזכר קדשו אני מביא לך עדויות בנ...

המהדיר

מעיין כתב:ושל"ה יוכיח

מה עניין שמיטה אצל הר המנוחות?

המהדיר

מחילה, עכשיו מצאתי:

"ראיתי רבנו תם שהקפיד הרבה על רבנו שמואל, שהיו לו רחלות הרבה והיו רחוקות קצת מבית היהודים ועומדות בבית הגוי והיה רבנו שמואל שולח בתו ושמה מרונא לראות ולא היתה מספקת לבוא שם עד שחלבו חציו או כולו"

מצוטט בבעה"ת, עמ' 46.

המהדיר

לקראת חג החנוכה, להלן שלוש עדויות חזותיות מתקופת הבית על מראה המנורה שבהיכל. חריטה בטיח (שני חלקים) שנמצאה בבית כהנים מסוף תקופת בית שני ברובע ההרודיאני שבעיר העליונה של ירושלים (היום במוזיאון ישראל): טיח מעוטר בחריטה - הרובע היהודי.jpg מטבע של ממתיהו אנטיגונוס השני - אחרון "מלכי בית חשמונאי&qu...

המהדיר

אמנם לא נראה שיש "מקור" יותר רציני לדברים מאשר ויקי..

המהדיר

מספר כתבי-יד עבריים מן הספריה הלאומית פריס, כאן: http://gallica.bnf.fr/Search?&lang=EN&a ... nguage=heb.

המהדיר

לייטנר כתב:כיהודה ועוד לקרא, אוסיף כי פרנסתו של הרשב"ם היתה בבקר, ובוודאי הבין במנהגם של הפרות יותר מכל כותב בפורום...

מה המקור לכך?

המהדיר

בגולה כתב:
הוגה ומעיין כתב:בקטלוג הספריה הלאומית כתוב על כתב יד זה:
תאור כה"י ראה מ’ בניהו, ספר היובל להגרי"ד סולובייצ’יק, חלק ב, עמ’ תתכד-תתכה, וראה עמ’ תתכה, הערה 59. ‬

האם הספר הזה נמצא באוצר ?

הספר נמצא באוצר.
הנה העמודים הרלוונטיים:

המהדיר

הנה:

ירוחם פישל פרלא.PDF: (1.08 MiB) הורד 1016 פעמים

חלש מאוד

המהדיר

ראו גם כאן:

המהדיר

ומגילת תענית היא מזמן בית שני וכאן הגמ' דנה על חורבן הבית שמהחורבן בטלה המגילה ודנה אם המצווה של ההדלקה גם התבטלה והסיקה שהמצווה לא בטלה ודו"ק בכל הסוגיא יש להבדיל במגילת תענית בין הרבדים השונים. החלק בו מצוי הדיון על חנוכה הוא מן ה'סכוליון' - החלק המאוחר יותר, והוא מתקופת התלמוד. וראה במהדורת...

המהדיר

לדעתי העניה פשוטו של מקרא הוא כפי' הרשב"ם שירדו לשתות אצל היאור ועלו משם לרעות באחו. לא מצאתי מן הראשונים מי שחולק ע"ז. אין כל הכרח לומר כן ובודאי שאינו פשוטו של מקרא. היכן מצאת בפסוק רמז לכך שהיו ביבשה וירדו אל המים? נוסף לכך, האם דרך הבהמות ליכנס אל תוך הנהר כדי לשתות? ותו, הלא כבר נזכר...

המהדיר

בפשטות הוי בבחינת "זה וזה גורם", דמעיקרא נקראו השערים שער ניקנור ע"ש מי שתרמם (בייחוד שנעשה נס על ידו, ומסר נפשו עליהם, ומעשה זה ארע כנראה בזמן קדום מאוד - באחד השיפוצים הראשונים של ביהמ"ק השני לאחר זמן עזרא). ושוב, היה מעשה בניקנור המפקד היווני, וכשתפסהו והרגהו תלו ידיו ורגליו ...

המהדיר

ש' אברמסון, "על פסוקים שהובאו בראשונים שלא כצורתם", סיני, פז (תש"ם).

המהדיר

חכם באשי,
תודה לך!

המהדיר

גלוסקמא זו נמצאה במערה בהר הצופים בשנת 1902, ומצויה היום במוזיאון הבריטי בלונדון.

תרגום הכתובת:

העצמות אלה של נק־
נר [או: "אנשי נקנר"] איש אלכסנדריה
שעשה את הדלתות

נקנר אלךסא

המהדיר

חכם,
אפשר בבקשה להעלות את תוכן העניינים?

המהדיר

ראה בירושתנו תשע? מאמר מסכם שלפחות חלק מפירושו לחלק אינו שלו וציינו שם גם את פרנקל הנ"ל ב. מאמרו של באשי יעזור לכל הסוגיא המעניינת שם (וטרם הספקתי לעיין בו) אכן גם פרנקל מגיע למסקנה שהוספות נתוספו לפירוש. כמו גם לפירושי רש"י לחלקים אחרים בתלמוד - אך בהם במידה פחותה יותר. עיקר הפירוש כאמור...

המהדיר

אך זאת עלה בידי למשות: הלשכות בבית המקדש א. שלושים לשכות בהר הבית ב. שש לשכות היו בעזרה, שלוש בצפון ושלוש בדרום ג. מקומה של לשכת הגולה 1. במקומו של הים של שלמה 2. במקום הנחת הבכורים בדרום ד. מקומה של לשכת הגזית 1. דעת התוי"ט: במזרח 2. דעת הראב"ד : במערב 3. גודלה של לשכת הגזית ה. נוחות הגיש...

המהדיר

האם יש גישה האומרת שיתכן שהפוסקים טעו במשהו, ולדוגמא שהבינו לדברי אחד מן הראשונים באופן לא נכון כיון שהיה חסר להם חלק מהספר שלו וכדומה ועל סמך זה פסקו הלכה, אך טעות בידם, ומכל מקום הואיל ונפסקה הלכה אפי' שבסיסה בטעות הוא לא זזין ממנה. וכן עד איפה תולים אנו בטעות, כלומר עד איזה דור מתקופת האחרונים ר...

המהדיר

ראה כאן: http://www.zomet.org.il/?CategoryID=170.
חלק מהמאמרים ניתנים להורדה חינם.
שאר המאמרים (כולל זה שביקשת) ניתן לרכוש ב-15 שקלים.

המהדיר

יש כאן עוד שאלה למה התרגמים (1) כקטן והשאר (2) לא תרגמו זה סתם בטעות? אולי כי רש"י לחלק (3)זיהויו מוטל בספק? 1. הקושיא על קטן - אכן קושיא. 2. למי הכוונה השאר? בדקת אצל דרמשטטר-בלונדהיים (מקורו של קטן)? 3. שייכותו של פירוש חלק לרש"י אינו מוטל בספק מאז תשל"ה (ראה: י' פרנקל, דרכו של רש&...

המהדיר

מדוע אתה חושב שזה לעז, כשרש"י גם אינו מקדים (אף שלא תמיד דרכו בכך): "בלעז"? רק בגלל הגרשיים? אין זה אלא "בשול" בלשה"ק - "מבושל".

המהדיר

כתב על העניין גם י"מ תא-שמע, "מנהגי הרחקת נידה באשכנז הקדומה - החיים והספרות", הלכה מנהג ומציאת באשכנז 1350-1000, ירושלים תשנ"ו, עמ' 280 ואילך.

המהדיר

תרגום חדש לפירוש רש"ר הירש על התורה. בהוצאת פלדהיים.

ידוע לאי מי מה טיבו של תרגום זה, ובמה הוא עולה על התרגום הישן והטוב של מ' ברויאר?

המהדיר

זכור לי איזו רשימה/מאמר בו הופיעו דוגמאות לטעויות שכיחות בכתבי יד, ואחת מהן היתה הדוגמא המבוקשת. אני יודע שזה שכיח ו'ידוע', אך איני אוהב לציין את ה'מקור' "ידוע"... כלומר אתה מחפש מקור שהטעות הזאת שכיחה. דומה לציון 'מקור' כראיה שיש כזה דבר טעות מחמת הדומות. קצת מוזר, לא חושב? יש דברים שציו...

המהדיר

חכם באשי כתב:זכור לי שהחילוף בין 'שלשה' ל'ששה' שכיח בכתבי יד, שבהשמטת אות אחת (ל) הכפיל המספר את עצמו...
האם מישהו זוכר מקור הדן בענין?

למה אתה מתכוון "מקור"? מקבילה?
בכל כתב-יד מצויים שגיאות מסוג זה למכביר.

לטעויות מסוג זה ואחרים, ראה: http://www.daat.ac.il/daat/toshba/mechkar/norma-2.htm.

המהדיר

והתוס' הנדפסים בשם "תוספות ישנים" רחוקים מאד מלשונות התוס' ומסגנונם. ולדעתי יש לכנותו "פירוש לא נודע למי". הכינוי "תוספות" ניתן לחיבורים בני תקופה (סביבות 1100-1300) איזור (צרפת אשכנז ואנגליה - ולפי סדר זה בחשיבות) ודרך לימוד (---) מסויימים, וה"תוספות ישנים" ...

המהדיר

בדקת בתוספות ישנים, מהדורת א' האלפערן, לונדון תשכ"ו?

המהדיר

ראה בספר הנמצא באוצר: עת לשמוח, של הרב יהודה שביב.

המהדיר

ראה עליו י' דן, הסיפור העברי בימי הביניים.

המהדיר

מבקש חכמה כתב: (מה שציינת הוא לסדר נשים בלבד) וחלקם עדיין מחכים לגואל.

מה שציינתי הוא גם לחולין

המהדיר

היא שיחתי כתב:אם עלה שמו
אזכיר דבר מעניין שהיה באסופות לפני זמן
שר' שמעון ניסה להתקבל לר"מ במרכז
והרב קוק סירב
ודומני מפני שוני בשיטות הלימוד

לפי המכתבים המובאים בספר "תורה יבקשו מפיהו" הסיפור היה שונה.

המהדיר

אכן למעלה כבר שערתי אפשרות זו, אך בקשתי מקור לכך.וכמובן שהסקתי לשאול לפי הנחה זו מדוע עשו כך המדפיסים ז"ל? ראה רשב"ם ב"ב נ ע"א ד"ה רב מרי: "כבר פירשנו בלא יחפור". קטעים מחלק זה של הפירוש מצויים בפירושו של ראב"י אב"ד על ב"ב שההדיר ש' אסף, אוצר החיים,...

המהדיר

רשב"ם פירש את כל מסכת ב"ב ומציין כמה פעמים למה שפירש בדפים הראשונים, כך שהוא לא התחיל ב'לקמן בשמעתין'. הקושיא היא על מעתיקי כיה"י למה הכניסו את הפירוש ל'דיבור' זה.

המהדיר

במחילה מהרב איש ספר אבל כוונתי לא היתה רק להטעים נוער מלימוד ישיבתי, אלא חיבורים מחקריים על נושא לימוד העיון, ובמבט מקופיא נראה לי שדרכי הגמרא יכול לעניין אותי אם כך אז כדאי לראות גם את הספר העיון הספרדי, ירושלים תשמ"ט. בנושא אסכולת העיון הספרדי ראה גם מה שכתב לאחרונה י"ש שפיגל במבוא לשיט...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 273 תוצאות