פורום אוצר החכמה

במדרש סו"פ וזאת הברכה (הו"ד בילקוט מעם לועז) איתא שלא הגיעו המים לקרסולן של סיחון ועוג. אגב, לשיטה שלא ירד מבול בא"י ודאי נימא שהיו שם ואכ"מ, הגם דלשיטה זו לא א"ש הא דאמרינן דחמי טבריה נשארו מהמבול ואולי י"ל בכמה אופנים ע"ד הדרש ואכ"מ . כמדומני שלחמי טבריה הוק...

לכאורה הוי כפיות טובה טפי כיון שניצלו שלא בדרך הטבע וכל העולם נמחה במבול
והיה נראה במוחשיות הנס שהיו בתיבה וניצלו, אך אנו בעיני בשר הגשמיות נראה
שחיינו ניתנים לנו בדרך הטבע.
אף שעדיין צ"ב הדמיון לאדה"ר.

עיין בפירוש הרד"ק פרשת בראשית פ"ה פס' ל"ב - "והוליד שלושה בנים שהיו טובים,
אלא שחם לא היה שלם כאחיו", עיי"ש באריכות כל הענין.

במוסף קולמוס של עיתון משפחה נחשפה תמונה לא ידועה של הא"א (שוהה בעיירת נופש) ע"י הרב איתם הנקין הי"ד אולי אפשר להעלות אותה פה בבקשה? נראים כמה מהאנשים בתמונה עם ספרים בידיהם, יתכן ומדובר במעמד כלשהו כגון ברכת האילנות, או שהדבר נובע מתחושת ניצול הזמן ששררה כל העת במחיצתו של האמרי אמת. ...

ומדוע לא לומר לילד שאבא ישים לך בלילה כסף מתחת לכרית?

יתכן שכבר הובא בעבר ולא היה בידי פנאי לחפש,
באגרו"ת למו"ר הגרש"א מביא כמה פעמים מה ששמע מדודו ר"ח מאנדל ששמע מהבית ישראל זי"ע
ששמע מהאמרי אמת לשון חריפה - "כל הגה"ה שאינה ברש"ש אינה הגה"ה",
ויש בה כדי ללמד על יחסו לרש"ש.

כמדומה מפורסם מהחיד"א סגולה למצוא חן בעיני מלכים ושרים
לומר טו"ב פעמים את שמה של אם אברהם.

אשער שישנו מקור להנחת כ"ת בעל לחדשיו יבכר, אך ברש"י (יחזקאל י"ד י"ד) שהובא לעיל כתב: מנין אתה אומר בשעה שנכנס לתיבה בקשו כל החיות ליכנס ולא הניחן הקב"ה דכתיב ויסגור ה' בעדו אין ויסגור אלא מחיות, עיי"ש. ולכאורה חיות אלו הגנו על נח משא"כ החיות שהכניס שככל הנראה כבר ש...

כמדומה שרבינו יונה בחידושיו (שם) עמד אף הוא על קושיא זו, עיי"ש.

והאמת שאף שהמקור במדרש תנחומא הרי שהדברים מפורשים בתחילת דיבור הרש"י
המובא לעיל (יחזקאל שם), "לפי שאלו שלשה ראו שלושה עולמות".

עיין בספרו דהגר"ח קנייבסקי שליט"א נחל איתן סי' ט"ו ס"ה סק"ט שכתב
שלא מצינו במשוח מלחמה שטמא פסול.

שפתים ישק המאמר הנפלא.
אגב מעניין לציין למדרש המביא שהקב"ה צפה בספר יצירה וברא העולם ואח"כ מסרו לאאע"ה.
כמו"כ בזכרוני מאמר ארוך באחד מספרי הרה"ק מצאנז קלויזענבורג בעל שפע חיים בענין זה
ונעלם ממני כעת מקומו [כמדומני על נישואין].

בדף היומי שבת דף קי"ב: הגרע"א בגליון הש"ס על הגמ', שואל את קושית התוס' (ד"ה רבי) במקום, ונשאר בצ"ע. גם התוס' לא ענו. שכחתי לציין לפנים מאירות ח"ב סי' קפ"ה ומהרש"ם בשבת שם שהקשו אף הם כן, [היינו כרעק"א ולא על רעק"א]. [המהרש"ם הביא את קושיית הפני...

אולי אפש"ל שבת קול נאמרת לכל אדם [ולעניננו לצייד] רק ישנם שזוכים לשמוע,
ושפת הצייד לכאורה הוי ארמית שהיתה שפת ההמון ודו"ק.
[אך תירוץ זה לא יפרנס את הגמרא התם בסוטה ל"ג שכמדומה הביאו שני מקרים שהיה בת קול בלשון ארמי וצ"ת].

אולי יש מקום לציין לדברי הרמב"ן המופלאים בפרשת האזינו:
"ואילו היתה השירה הזאת מכתב אחד מן החוזים בכוכבים שהגיד מראשית אחרית כן,
היה ראוי להאמין בה מפני שנתקיימו כל דבריה עד הנה לא נפל דבר אחד", עיי"ש פרק ל"ב פס' מ'-מ"א

היפך הסדר הרגיל ("את הארי ואת הדוב") והמובן שהרי הארי הוא המלך שבחיות. יתכן דדווקא הסדר בפס' "את הארי ואת הדוב" הוא המוקשה דהול"ל למיכתב איפכא, לא רק את הדוב [החלש יותר] הכה דוד כי אם גם את הארי [החזק] ומהפסוק "גם את הארי את הדוב הכה עבדך" משמע דהרג את הארי ולא רק...

כמדומה שבש"ס כשמובא דובים ואריות הכוונה לכל החיות הטורפות/המזיקות,
לדוגמא:
ראה בגמ' ע"ז ט"ז ע"ב דאין מוכרין דובים ואריות וכל דבר המזיק.
(וראה בלשון רש"י נזיר ל"ה ע"א אף שבמקור [ב"ק ט"ו ע"ב] לא כתוב בהאי לישנא).
כוונתי לרש"י ד"ה כי יתן.

סנהדרין צ"א ע"א במעשה דגביהא בן פסיסא -ארור כנען וגו'.

עיין בגמרא כתובות ס"ג ע"א שהיה בן עזאי חתנו של ר"ע ובתוס' שם שהקשו מהגמ' בסוטה כמדו'
דאיתא שבן עזאי לא נשא אשה ותירצו שלא נשאה אלא באירוסין. [הגם דלכאורה צ"ת היאך מסתדר עם משמעות הגמ' שם ואכמ"ל].
ואולי זה עומק כוונת בן עזאי ודו"ק.

מעניין לציין להקדמת הגר"ח מוולאז'ין לביאור הגר"א לספרא דצניעותא - "אמרתי לו מעתה הלא אינו דבר גדול ופלא כל כך לברוא גולם. השיב, כי באמת פעם אחת התחלתי לברוא גולם, ובעודי באמצע עשייתי חלף ועבר תמונה אחת על ראשי והפסקתי מלעשותו עוד, כי אמרתי מסתמא מן השמים מנעוני לפי רכות שני אז". ...

טוב וחסד כתב:

שייף נפיק כתב:ידוע מה שכתוב שהשבטים בראו אשה ועגל מספר יצירה, וזה שראה יוסף ואמר שחשודין על העריות ועל איבר מן החי
עיין ספר פלאות עדותיך להרב לורנץ בכל עניני בריאות מספר יצירה

השבטים בראו בקר וצאן ע״י ספר יצירה כ"כ השל״ה (פרשת וישב, אות נז). אך אשה מניין?

עיי"ש בשל"ה שכתב להדיא שבראו נקבה.

מיללער כתב:ובעיקר דברי בן עזאי קשה לכאורה, הלה שימש ושימש את ר"ע, ומה זה שאמר ע"ע שלא שימש את רבי עקיבא?

מנ"ל הא דשימש את ר"ע?

ייש"כ.
בנותן טעם, אולי לפתוח אשכול חדש,
בהגהות הב"ח - עיין בקובץ אהל תורה (קראקא) סוף עמ' קמ"א,
ובגליונות קה"י על הש"ס נדה ג' ע"ב.

אעתיק לשון הרמב"ם בפיה"מ סנהדרין פ"י - "ואולם גן עדן הוא מקום דשן ושמן מבחר הארץ יש בו נהרים [נהרות] רבים ואילנות עושים פירות יגלה אותו השם יתברך לבני אדם לעתיד לבא ויורה אותו הדרך להלך אליו ויתענגו בו ואפשר שימצאו בו צמחים מופלאים עד מאד מועילין תועלת גדולה ערבים ומתוקים הרבה מל...

אציין לירושלמי מסכת ע"ז דף י"ח ע"א פ"ג ה"א:
"כד דמך ר' יוחנן איתכפון איקוניא אמרין דלא הוות איקונין דכוותה".

במענה לשאלת צמא לדעת לעיל: עיין גליון הש"ס נדה כ"ג ע"א ובתוס' שם ד"ה קריא וכן בתוס' בכורות ח' ע"א ד"ה הקוף. אגב, מצינו בגהש"ס יומא מ"ד ע"ב ובהמשך הגמ' מ"ה ע"א שציין לאותם המ"מ לגבי זהב, וכנראה טעות המדפיס. ע"ע בגליוני הש"ס למהר&qu...

עיין ספרי דבי רב פרשת כי תצא פיסקא ריג ד"ה ירח.
ע"ע כתובות ס"ו ע"א מתקיף לה רב"ח (באה"ע),
ועל ברייתא מצינו סופ"ק דעירובין בדף י"ז ע"ב,
כמדומה שישנם עוד מקומות ואכמ"ל.