פורום אוצר החכמה

לא עיינתי בשבות יעקב, אך אם כפי שהובא כאן, הרי סבר שעניין זריזין מקדימין הוא שעה מסויימת, שאם לא כן מה הפשט שאחר חצות הפסיד זריזין

זה נראה פשוט שכוונתו שבזמן שנקרא פושע אם התעכב עד אז (כבמוסף) לא נקרא אם עושה את זה זריז.

בעלות השחר ? כנראה פלטה קולמוסך שכן הוא נגד משנה מפורשת מגילה כ ע"א.
גם אחר הנץ לכאורה מדין תדיר ק"ש קודם.

מפורש בב"מ שאסור לקרא בספר של אחר.

הכלל הוא שמשה אמת ותורתו אמת.

!!!!

אני אישית לא זקוק גם לטענה של אין אנו יודעים את מהלכי הטבע, כי בעיני ברור שהקב"ה ברצותו מאריך וברצותו מקצר, ועניינים גדולים ורבים ובפרט בדורות הקדמונים אשר היה אז ענייני גילוי שכינה רבים הינם נסים גלוים או נסתרים ודי לי בזה.

למה אתם דנים מצד גניבת דעת ולא מצד גזל, כעין שליחות יד או שואל שלא מדעת, כי אפילו אם הפקידו אצלו, לשימוש זה לא הרשהו. לפי דבריך בכלל האיסור של רבינו גרשום הוא גם להקריא מכתבים של אחר ולא רק לקרוא כתבי אחר. ואפשר שכך הוא האמת. לא הבנתי מה אתה מתכוון לפי דברי, אבל אם אני מבין נכון אתה טוען שאם אני שו...

אם הנחתי ספר פתוח ברה"ר או בבית של מר - איזה איסור יש בקריאתו? (גם אם הזזת הספר עלולה להיכנס לדיני שואל שלא מדעת) כלומר אתה מתרץ שחדר"ג נצרך למקרה שמישהו הניח מכתב פתוח, אולי. בכל מקרה האם איסור גניבת דעת יש כן באופן הזה? לעצם העניין הוזכר כאן שלא חייב להיות שאין איסור בלאו הכי, אלא ייתכן...

אני לא מבין, העניין הזה הוא גמרא ביומא עו א וכי מיא שורי שורי קיימי אלא דאשוו מיא וכולי. אבל אני בפרט שאלתי על אלה המחפשים הסברים טבעיים ללא ניסים, וע"פ טבע יש את חוק הכלים השלובים כדברי הגמרא, ולא ייתכן שהמים יעלו הרים ירדו בקעות, ולעניין מה שכתב שם זה נראה רעיונות של סיפורי פנטזיה ולא שיקולים...

מותר לי לקרא בספר שלך ללא הסכמתך?

עכשיו הבנתי, אתה מפרש שהכוונה היא שדין זריזין הוא לעשות בבוקר, ומכח זה אחר חצות היום לא שייך זריזות, וממילא מה שייך בלילה. אבל לי היה פשוט שהסברא היא מכוח שהופלג מהזמן שנועד למצווה, ואין שייך זריזות בעצלות, וברור שבמצוות הנוהגות בלילה יהיה שייך זריזין, כמו בהכנסת אורחים שמיהר אברהם כי מזדרזים מהזמן ...

אבל איך יכול להיות שהמים כיסו את הרי אררט ולא התפשטו לשאר העולם, איזה חומה חסמה אותם, על א"י אין קושיה כי כוונת חז"ל היא שהיה זה בדרך נס.

ואם תשיב שגם לאמריקה לא הגיעו המים בדרך נס א"כ שנזקקת לנסים ליישוב קושיתך, מה רע בניסיו של אברהם.

לא, כמו שמבואר במשנה הראשונה בברכות הוא תקנת חכמים מיוחדת.

אבל אני רואה מדבריך שהבנת את כוונת הקושיה, מה הקושיה?

למה אתם דנים מצד גניבת דעת ולא מצד גזל, כעין שליחות יד או שואל שלא מדעת, כי אפילו אם הפקידו אצלו, לשימוש זה לא הרשהו.

האם תוכל להסביר יותר את הקושיה, לא הבנתי כוונתך

רק להבהיר את הכוונה ע"פ החוק הזכויות פוקעות לאחר 70 שנה מפטירת המחבר.

אם שמעת את השיעור אולי תסביר מה הוא הסביר על וינח ביום השביעי, בספר לא ראיתי שעל הסדר הסביר בזה משהו

צר לי אבל אני לא מבין את ההבדל הזה בעיני זרימת אלקטרנים בחוט דומה לזרימת מים בצינור, אא"כ כמו שכתבתי.

עניין אחר, אם רוצים לדון על דברים מהמאמר (ממה שראיתי בקופייא יש שם מה לדון) , כיוון שהוא ארוך אולי כדאי שתביא את הקטע הרלוונטי שעליו את דן.

ז"ל החזו"א שנעשה החוט המופסק גוף אחד עם מכונת החשמל חוששים בו משום בונה, א) משום הרכב הפרקים זה עם זה, ולא מהני כאן היתר רפוי, כיון שזרם החשמלי מחברם שהוא בבחינת תקע.. כלומר, חוטי החשמל כשהם מתים, הם נחשבים לאינם מחוברים למכונה בחברת החשמל, והזרם מרכיב ומחבר את הפרקים זה עם זה ונעשה חטיבה...

. בנוגע למה שהעלו כאן את דברי הרב רובין פשוט שעלינו לחלק בין דרשה לשבת הגדול לבין קובץ ומכון ששמו להם למטרה לעשות מעשים על פי הנחות אלו ואחרות. חילוק זה לא מובן מה שרב אומר בדרשת שבת הגדול וודאי פירושו שאנשי קהילתו יפעלו לפי זה. אני לא הבנתי את כוונתו של הרב רובין בעניין של מי שמכסה את הצג בדבק, הא...

ז. עוד אבקש להדגיש, בניגוד למה שמקובל לחשוב כאילו שזה המצאתו של החזו"א שיש בזה בונה והגרשז"א חלק עליו, ראיתי במנחת שלמה בהערה שהביאו בשם הגאון רבי שמואל בנו שליט"א שאביו תחילה כתב פרק לבאר אם יש בחיבור החשמל משום בונה, וגם הוא העלה סברא זו, ובהמשך גנזו כאשר לא הבינו אותו. יעו"ש....

ה. עוד אבקש להעיר, במה שכתב לדון הרב אוצה"ח מדוע הזרמת מים וכדו' אינו נחשב לבונה, לפי מה שכתבתי יתכן שההבדל הוא פשוט, מים וגז וכו' כל אלו נמצאים בצינורות ליד הבית במאגרים ובמיכלים ומה איכפת לי אם פותח את המים או את הגז וכדו' משא"כ בהזרמת זרם בחוטים, הרי בזה הוא מדביק את הפרקים, כאשר לפני ...

יש לי עצה למעשה, אני מכיר מישהו שמחזיק סיפרא דאפטרתא מנוקד. אחרי ההיתר של הגמרא לסיפרא דאפטרתא, לכאורה קל להציבור להקל לקרא בזה ולא בנביא. שאלתי פעם את הגרי"י פישר ואמר לי שפשוט שסיפרא דאפטרתא עדיף מלקרא תנ"ך, מצד שני אחי שאל את הגרש"ז אויערבאך, והשיב תשובה כזאת, שאחרי דברי המג"א...

קשור לזה שהרמב"ם לא הביאו ותלוי בהבנה של העניין אם הוא בלא ברכה או בלא נישואין כמו שהביא שם מהכס"מ, ואם הוא בלא ברכה יש ראייה מזה שלא הביאו.

מה ההסבר בזה הלא על הצד שהיא יהודיה אין קידושיה דעכשיו כלום ואין כאן תבעוה לינשא שהרי כבר נשואה מצד הסברא היה מקום להגיד להיפך שבגויה גמורה אין התביעה שתבעוה קודם גירותה נחשבת (כמו שלעניין קידושין מיקרי דשלבל"ע) וא"כ מייד אחר גירותה נחשב שנתבעה וצריכה לשבת שבעה נקיים, וא"כ גם בספק אסו...

אבל צריך לקרא גם את ההמשך שמסביר שהיתה סיבה לעשות כך ולא שהוא חוסר דיוק סתמי כדבריך וז"ל: מכל מקום חורבן אחד הוא ואינם שני דברים מחולקין ובודאי אילו לא נחרב ירושלים לא נחרב ביתר והכל נמשך אחר חורבן ירושלים ודבר זה מבואר שתמצא בפרק הנזקין גיטין גם מספר חורבן טור מלכא וביתר עם חורבן ירושלים כאילו...

אני לא מבין, אתה מצפה שטורים מהסוג הזה יהיו מדוייקים מבחינה עובדתית? זה סיפור ולא תיאור היסטורי.

לא זאת כוונת המהר"ל שחז"ל אנם מדייקחם בפרטים וייכתבו סתם בלי טעם עכו במקום יפו, אלא שם במקומו ביאר שהחורבן בעצם מיוחס לאפסיינוס, ולכן אע"פ שמי שהחריבו בפועל היה אנדריינוס אפשר לומר שהוא זה שהחריב וכל כעין זה.

אבל אז תתעורר השאלה מדוע שעון חמור יותר מטחנת קמח, לא ברור שיש הבדל בהשתמשות, ומצד שני לא ראינו (אולי אינה ראייה) מישהו שחושב שבטחנת קמח יש בונה. אני חושב שיש הבדל בזה, בין אם השינוי מוגדר כשינוי בחפץ עצמו, והקפיץ הוא חלק מן החפץ לבין כשמדובר במשהו שניכר לעין שמדובר בהשפעה חיצונית (כדוגמה שהבאת לגבי...

לא ראיתי את תוכן הדברים אבל כאן מדבר ע"ז http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?146357&$201210240902156&page=222

(עשיתי חיפוש באוצר ובחרתי אחת התוצאות)

אצלנו בביהכ"נ אמרו בשם הרב אלישיב שלא לומר אחר השקיעה, איני יודע אם זה מוסמך.

שם זה פשוט כיוון שמדובר בחפץ עצמו א"כ סידורו באופן שהוא פועל הוא תיקונו (בלי להכנס לנושא ההשתמשות) לעומת מים ששם זרימת המים היא לא תיקון בחפץ שכן היא דבר מחוץ לחפץ, ועל השאלה הלא גם כאן זה דבר מחוץ לחפץ ולא תיקון בחפץ עצמו ע"ז כתבתי את ההסבר. משום כך אני חושב שמי שסובר שחשמל אינו בונה לא ח...

בעניין כללי זה, אחד הקשיים שתמיד קשה על ההבנה של החזו"א היא מה ההבדל בין זרימת החשמל שהיא בונה, לבין זרימת מים, וכי מי שמפנה מים לצינור המפעיל ממטרה או טחנת קמח בשבת ייחשב בונה? וחשבתי שהתשובה לזה היא שהחזו"א לדרכו שאין לנו אלא מה שנראה לעין, ולא מה שאנו יודעים מבחינה מדעית כי בהלכה קובע ה...

זה לא כ"כ מובן כי אין מציאות כזאת בכלל של סיבוב ללא שימוש כי הרי עניין ממות לחיים הוא לנראה לעינים, ואם אין כלי המתנגד לחשמל והופך אותו לאיזה אנרגיה אחרת לא רואים כלום, ולפענ"ד כוונת החזו"א בדיוק להיפך שאח"כ ביאר שצריך הרכבת גשמים ממש ולכן חזר בו מהרעיון של מוות לחיים בפני עצמו, ...

דברי החזו"א לכאו' קשים להבנה, תחילה כתב שצריך שמכונת החשמל יהיה כדבר שבטבע ולא מעשה ידי אדם, ולפי"ז מהו ששואל בהמשך מדוע אין המסובב עובר על האיסור עד שהוצרך לפרש משום שלא חיבר. במה גרע המסבב, ומדוע לגביו אינו תקף מה שכתב והאריך להסביר שאין כאן איסור בונה משום שפעולת החשמל הוא מעשה ידי אדם...

לא השאלה היא האם יש מישהו שאומר את זה, השאלה היא מה עונים על לשון החזו"א הזאת הנה לשון החזו"א משם כתב החזו"א: ודוקא אם מכונת החשמל מסתובבת עכשיו בלי בעל בחירה והוי סיבוב החשמל כטבע העולם כרוח מצויה, אבל אם האדם מסבב אין כאן בונה מצד החיבור שמעשה בעל בחירה חשוב נולד, ועדיין אין החיבור ...

גם אני לא מבין את תשובת החזו"א בזה גם לגבי מאור, אבל העובדה שגם לגבי מאור זה לא מובן רק מפחיתה מעצמת הטענה, כי אי אפשר לומר שעל זה החזו"א לא דיבר, שהרי ע"ז דן ובכל אופן סבר שזו טענה טובה, כך שאפשר לחלוק עליו, אבל לא לחלק בין המקרים.

וכן כאן בפורום כאן http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=3065&p=51925&hilit=%D7%A8%D7%99%D7%91%D7%94+%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94#p51925

וכאן ביתר פירוט http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=5991&p=51927#p51894

מה אתה מסביר, מדוע זה שמסובב את הדינמו לפי החזו"א אינו נחשב לבונה, הלא הוא מזרים כאן חשמל.

לא עיינתי בכל מה שהובא כאן כך שלא ברור לי רש"ז טען שפעמון נחשב בונה לפי החזו"א כמו שהסביר בשמו פרופ' לב (ואולי להסבר זה אתה גם מתכוון שמרכיב את החוטים והיצירה), או שטען שלא כיוון שזה לזמן?

(ואכן, המנהג האשכנזי היה לומר הושענות אחרי מוסף. הייתי די בהלם כשראיתי זאת פעם ראשונה...) כך נוהגים עד היום בחו"ל בנוסח אשכנז וגם בכמה מקומות בא"י, וכמדומני שכתב על כך מרן הגר"ש דבליצקי שליט"א מה ההלם? למה לא לומר הושענות אחרי מוסף. למעשה המנהג לומר אחרי הלל הוא משום שהלולבים כב...

הגרשז"א במנחת שלמה שהבאתי (סימן י' עמוד פ"ה) כתב להתיר פתיחת מקרר בשבת היות והוא לזמן פורתא ואין זה נחשב לבונה, ולפי"ז כתבתי להקשות שאם כן יש להתיר להשתמש במעליות בשבת ומאי שנא מעלית ממקרר. ההבדל ברור במקרר אין כוונתו להשתמש בחשמל, אלא לפתוח את הדלת לצורך הוצאת דברים והחשמל נגרר (אפי...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 16098 תוצאות