פורום אוצר החכמה

הוא מרים את הכובע ומוצא את האזנים

יש לדחות את ראיית המהרש"ם באופן אחר, כי להיות בהריון של ששה בכרס אחת עדיין אינו ברכה עד שיילדו כי כמה עיקולי ופשורי יכולים לבא, והברכה נחשבת רק כשנולד, וא"כ אע"פ שהקב"ה יודע העתידות והקדים את תחילת העניין, אבל בפועל לא נעשתה הברכה רק בזמן שהיה הארון בביתו. (ואדרבה אפשר לומר להיפך...

אני משער שראית את דברי הרד"ל בהקדמה לפרקי דר"א.

הסיבה שלא מצאו היא פשוטה כי נגזר על התכלת שתגנז כמ"ש המהרח"ו בשם האריה"ק (ומקורו בתנחומא סוף פרשת שלח סימן טו 'אימתי כשיהיה תכלת ועכשיו אין לנו אלא לבן שהתכלת נגנז מצוה בלבן'), והיה בזה סיבה מאת ה' ואם תרצה באלבאטישע סברא כי התכלת הי' מעט מזעיר נגד כל שאר מפעלי הצבעים, וכמו שהסברתי ל...

כוונתך גם לע"ע.
בכל מקרה יש לדון מה דינו של עבד נוקב מרגליות בשבת.

העיקר מה שאני מכוין לומר הוא זה שלא מצאו כלל בכל גבולות ארץ ישראל שום פתיל או שיירי צבע שיהיה במראה כחול... הלא דבר הוא.... ואל תשיבני שבגדים אינם קיימים, שהרי צבע יוכל להיות דבר מתקיים, והא ראיה שהצבע ארגמן אכן קיימת זה אלפי שנים.... תסביר בבקשה למי שלא בקי בפרטי הויכוח שלכם מה המסקנה מזה, שלא צבע...

אגב ציינת למעלה

בתגובת הרב ח. אמסלם

ומה שהביא בהערה 12 מדברי הרב קוק אינו כן כי אע"פ שכתב שם לדון בגר שקיבל עליו כל המצוות חוץ ממצווה אחת שכשר בדיעבד, אבל כתב זאת לגבי מצווה אחת, אבל כתב שם גם שצריך שיקבל עליו מצוות ללכת כדת ישראל כתורת משה מורשה קהלת יעקב.

לכן זה מעכב בגירות, ואילו קבלת מצוות מעכבת רק בשלילה (שלא ידע שיש מצוות וימנע מלקבלן), אם כתבת את זה, אנחנו בעצם מסכימים על כל כוונת דבריו, רק א"כ על מה הויכוח, הרי כל הנושאהוא מי שאינו מקבל עול מצוות אע"פ שיודע בהם רק נמנע לקבלם. ומה שכתבת שאם ר' צדוק לא כתב אין אנחנו יודעים מה דעתו, הרי...

לא הבנתי למה אתם דנים על עבד ולא על אשה.
אם אשה פטורה מתפילה בציבור, כמו פשטות הבנת העולם ומנהג רוב הנשים שגם המדקדקות לא מתפללות בציבור אלא למעלה בעלמא, למה שעבד יהיה חייב? ואם חייבת כמו אנשים (עד כמה שזו חובה באנשים, וכבר דנו בזה) למה שיהיה פטור.

ברור שלא כך, ר' צדוק לא דיבר על גר שאינו מוכן לקבל עליו את אחת מהמצוות. אלא על השאלה האם גר שחושב שכל מצוות שנצטוו ישראל הם רק להיות ישראל, אבל לא עלה על דעתו שיכול מישהו לסרב לקבל מצוות ולהיות גר. וכמו שהסברתי הדיון היה הפוך, אולי יש להחמיר על מי שאינו יודע מהן המצוות ולומר שאין קבלתו חשובה קבלה. מ...

כמובן שדברי ר' צדוק הכהן לא נוגעים לעניין בכלל, כי שם מיירי במי שקיבל עליו לקיים את כל המצוות שנצטוו שישראל, רק מחמת שנתגייר בין האומות טעה לחשוב שכל מה שנדרש מיהודי הוא בשם ישראל יכנה, ומה שייך זה לאחד שיודע שישראל מצווים במצוות ואינו רוצה לקיימם ואינו מקבל אותם עליו. לתוספת הסבר, הנה כל גר המתגייר...

אני לא יודע מה אמר בדיוק הרב שך אבל ברור שדיבר במי שבסופו של דבר יקבל עליו מצוות כראוי ותהיה גירותו גרות, וכל הנושא הוא עניין קשים גרים כספחת, שאין אנחנו משתדלים לגייר גם מי שתהיה גירותו כשירה כדין בלא פקפוק, אבל הנושא עליו מדבר אמסלם הוא להקל בגיורם ולהחשיב אותו גיור גם אם יש בו פקפוקים, וזה דבר שו...

בלמדי כעת נדה דף ל: ששם מדובר על ענייני ההריון ומצב הולד בבטן אמו, נהניתי לעיין בספר הברית, ולראות איך הוא מכניס את כל דברי הגמ', ומשלבם יחד עם דברי המדע והרפואה. לדוגמא בח"א מאמר יז פרק ב הוא כותב כך: "וכל זמן העיבור טבע האם משגיח מאד לגדל את הולד בלי עצלתים, ותיכף לקבלת הריונה סוגרת רחמ...

למה אתה חושב שהתכוונו אליך?

אגב בקשר לפתרונו על הת' באמת נראה קצת רחוק אבל מה אתה מציע כתשובה לחיי רב, שחי באמת ארבע מאות שנה? הלא זה מוקשה מאד, כפי שכתב שם?
ואולי על דרך המהר"ל לגבי ביתר ושאר מקומות, שארבע מאות הוא כינוי לריבוי?

א) אנו מחפשים דבר המצוי באיזור שבט זבולון, מסולמא דצור עד חיפה. מציינים לנו שהמורקס הוא כן. אך בעיון נראה לנו להיפוך, שהמורקס נמצא ביותר במקום אחר. אז לכל הפחות אין כאן ראיה כלל שזה החלזון מכח מקומו. ב) אך יתירה מזו, מה שטוען שזה ראיה על כיום, תינח שיתכן שכיום התמעטו בשטח ים של אר"י, אבל איך נ...

אכן גם לי נראה שדברי אפרקסתא דעניא הם דקדוקי עניות מכיון שהותרה הרצועה, אמרתי אענה אף אני את חלקי: העוז לפרש גמרא כנגד כל הראשונים, מלווה אותו גם בנספח ח', שם הוא מפרש את המושג "בעלי תריסין" - בעלי חנויות, בניגוד לכל רבותינו שמפרשים - תלמידי חכמים! ומה נעשה ש'הערוך' וכך כותב גם המהרש"...

זה לא התחום שלי ויבואו המומחים כאן ויגידו, אבל כמדומני שבבדיקה שעשיתי לפני שנים ראיתי שבספרי הטור וב"י שבידינו (אין כוונתי להוצאות החדשות) חסרות תמונות שהיו בדפוסים או כת"י קדומים.

בשיחות חכמים דיליה מקשה על מאמר חז"ל בסוטה שטבעו הפתגם להזהר מן הצבועין שעושים מעשה זמרי ומבקשים שכר כפנחס. וכתב על זה שהוא פלא כי היכן מצינו שזמרי ביקש שכר כפנחס וגם למה נקרא זמרי צבוע והרי לא הסתיר מה שעשה. וענה ע"ז שאין הכוונה כפשוטו על זמרי הנ"ל אלא על זמרי במלכים שהרג מלך ישראל....

זה רק אני, או שגם לכם נראה שלכמה אנשים פה יש משהו אישי (כנראה) נגד רבי ראובן מרגליות? במחילה מכבודם, כל הקושיות עליו נראות קלושות כל-כך... באותה מידה וצורה אפשר להקשות על כל חכם אחר שיעלה בדעתנו! כל ספרות האחרונים מלאה בקושיות ובתירוצים, וכך היא דרכה של תורה, אולם להפוך את זה ל'התלבש על רב מסוים, ו...

מעניין שר' חיים ברלין הבין במרצה מעות שנוגע בה, ואולי הכוונה שכיוון שמצוי שאגב ההרצאה נוגע בלי כוונה למה התירו, אבל א"כ צ"ע שאינו דומה, ואם הבין שהמציאות של מרצה מעות היא בדרך נגיעה ממש כששם בידה, א"כ יקשה יותר למה נקטו להסתכל בה ולא ליהנות ממנה והכוונה תהיה על הנגיעה עצמה?

) מש"כ שהיאנטינא אינה מתאימה למקום הגיאוגרפי שחז"ל ייחסו לחלזון כי גלי הים פולטים אותם בכל מקומות בשוה, אדרבה מכאן פירכא גמירה על המורקס שנמצא בסמוך לספרד ויון, אבל אינם נמצאים כהיום בחופי ארץ ישראל.‬ תגובה: כדאי שכבודו יברר המציאות. למעשה היא מצויה בחופי הארץ, ואני עצמי ראיתי השבוע קונכי...

למה זה מין שדרכו להתליע אם אינו מתליע בצורת הגידול הזאת וכי מסיני קיבלנו את שמות המינים שדרכם להתליע, כמו שחילוק המקומות מועיל כן מועיל חילוק צורות הגידול, אא"כ תתלה במעשה.

אולי היא הנותנת, כיוון שהיו בקיאים יותר, ידעו איך לגרום ששימוש בצלול יותר יגרום ליותר יופי בתוצאה, והיום שפחות בקיאים לא יודעים לנצל את התועלת הזאת.

9) מש"כ שאילו האק"ק אינו תכלת למה לא הזהירו חז"ל ממנו. במחקרו של הרב איזיקוביץ ביאר בברירות שכיון שצבעו של המורקס זהה מבחינה כימית לקלא אילן לא הוצרכו לפרש שקלא אילן מן החי פסול, ובודאי כשעושין הבדיקות כמבואר בגמ' נכחדו התכלת של המורקס‬. כמו שכתבו למעלה,אין צורך בתירוצים על השאלה הזא...

תה שואל מה בכך אם יש סתירה למה שמסרו אותנו חז"ל בטבעו של החלזון? אילו עיינת בקונטרס היית מבין את מה שכתוב, ואנסה בקצרה להסביר את הענין, בגמ' שבת דף ע"ה מפורש שלא היו עוברין באיסור נטילת נשמה בפציעת החלזון והוצאת דמו, ולכאורה הלא הוי פסיק רישא? ולדעת רבי יוחנן פצעו את החלזון לאחר מיתתו, ול...

דוגמא לסתור! הלא שם הגדירו הגדרות רבות, משום שבאמת הצבע לעיכובא. מימי אדמה, יין השרוני, מזוג או לא, ועוד כל כיו"ב. פשוט שכיון שהצבע המדויק של ה' דמים לעיכובא צריך גם מסורת, אך לא הסתפקו בה. אילו התכלת הייתה רק צבע אחד מתוך קשת צבעים, היו מנסים לתת הגדרות, כדרך שנתנו בדם נדה, מלבד זאת שבמקרה כז...

לבב כתב:מה ידוע בקשר למקוריות חידושיו והקפדתו על אמירת דבר בשם אומרו?

לענ"ד אע"פ שביקורת מותרת, סגנון כזה הוא סגנון לשה"ר שאינו ראוי.

ואגב כל המכיר את דבריו רואה ויודע, (בלי קשר לשאלה אם גם העתיק לפעמים מאחרים, שזה איני יודע) את מקוריותו ואת הסגנון המשותף לרעיונותיו האפיני לו.

ך הדבר הקשה בעיני הוא זה: 14) מה שהבאת מהרב הרצוג שאפשר לדעת צבע המדויק של חלזון ע"י האיסטיס - הקלא אילן המקורי, אינו נכון ורב הרצוג טעה בזה, כי מקלא אילן אפשר להוציא הרבה מיני כחול, כך שא"א להוכיח מזה כלום.‬ תגובה: לו יהי כדבריך. ציינתי שייתכן גם שאין קפידא כל כך בחוזק הצבע, דלא מצינו בש...

ייש"כ יאיר. והנה עיקר סברתו הוא משום רוב התלוי במעשה, וע"ז יש לדון בתרתי לגבי התותים, א. לכאורה למה מותר חסלט ודומיו, אלא ע"כ שמפני ההכשר אין אנו חוששים שלא עשו את המעשה, וא"כ אם יתנו הכשר על התותים שנהגו בהם בריסוס כרגיל א"כ יהיה מותר. ב. שאם לא מוצאים בתותים הנמכרים ברגיל ...

אליהוא כתב:מותר להזכיר את הקדמתו לספר מרגליות הים בה האדיר את שמו של אילפא [ובעצם את עצמו] בניגוד לדברי חז"ל.

כתב רעיון מרגשת לבבו, קשה לקרא לזה בניגוד לדברי חז"ל, כשברור גם לקורא את דבריו את כוונתו.

נראה קצת מוזר הסיפור הזה, כשר' חיים נפטר היה ר' יודל גרודנר בן תשע, כמה שנים אחרי פטירתו של ר' חיים היה ההספד הזה או שבתור ילד בן תשע אמר כך להגרי"ז??
?

אפשר לפשוט את הספק בקלות, מכיון שמקובל בידינו שמי שעובר על ילד ולא עובר חזרה, הילד יפסיק לגדול. אז יש לבדוק אם הילד מפסיק לגדול, נדע שלא עברנו עליו שוב, ועל כן יש לתקן במהירות האפשרית שהילד לא יצא אצבעי. יש לחקור אם הכוונה היא שלעולם ההעברה הראשונה עוצרת והשנייה מתקנת, או שיש שני כיוונים, אחד מגדיל...

אם אתה זוכר אולי תציין את מקום האגרו"מ כדי שנוכל לראות את הסברות בעניין

מכתבי השדרוג במבצע נשלחים בימים אלו ללקוחות:
מודעה אחרונה:

אולי את זה חיפשת http://www.otzar.org/aspcrops/144398_499_1360310556-1762012.asp

בחיפוש פשוט באוצר מקבלים 36 ספרים וזה ביניהם.

או שאתה מתכוון לדיון ההלכתי הקשור למחלוקת בנשתטה המשלח?

תזכורת: יום אחרון למבצע!!!
http://www.otzar.org/internetsite/shavu ... iskheb.pdf

ריש "דברי אליהו" - טור שמאלי: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?14439&&page=4 http://www.otzar.org/aspcrops/14439_3_2935572318-1562012.asp [ http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp?topic_id=1151967&forum_id=771] כתוב שם משהו אחר לגמרי, שהרי נתן את דוגמת המרקחת, וכוונתו שעני...

לא כתוב במ"ב שזו אינה מידת חסידות ובמ"ב באופן כללי לא מבואר אם הדברים שכותב הם דאורייתא או דרבנן או מנהג משום חסידות.

יאיר כתב:ידוע (ויש ליישב).
עוד דוגמא מעניינת מהגר"א היה ממעט בשינה בשבת ושאלוהו מדוע והרי שב"ת ר"ת "שינה בשבת תענוג"!
וענה כיון שהוא תענוג ובתענוגות צריך למעט.

מה המקור? כי זה מוזר, בשבת מצווה להתענג. יכול להיות שבשבילו היה יותר תענוג ללמוד, אבל הנימוק שהבאת נראה מוזר.

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 16098 תוצאות