הוא הרי מקשה סתירה בין יו''ד סי' ק''כ למש''כ בהל' שבת סי' שכ''ג, ובשל כך תי' כנ'''ל !
בדרך אגב כבר קדמו להביאור הלכה בישועות יעקב
גל של אגוזים כתב:ג"א התאכזבתי מאד מדבריו אשר בד"כ נאמרים בהשכל.
גל של אגוזים כתב:דעת הג"מ שמאי קהת הכהן גרוס שליט"א דאינו מברך ולא ידעתי טעמ"ו. [עי' במצו"ב מעלון 'עלים לתרופה' במדור 'עלי ארח'].
עובדיה חן כתב:היכן המקור לעניין של 7 שעות רצופות בתורה למציאת דביקות ומתיקות בתורה.
יענקלה הכונס כתב:כמדומני שפת אמת לחנוכה, איני זוכר איזה שנה.
ספרים וועלט כתב:זכור לי מקורות כאלו.
על הלומד בכל כחו שמתגלים לו חידושי תורה.
על המתאמץ לקיים מצווה שמסייעים אותו משמים.
כמובן אני מכיר את הבא לטהר וכו' ובדרך שאם רוצה לילך וכו'.
יש עוד מקורות חזקים.
חד ברנש כתב:ידוע שהרבה דרשות בחז"ל מבוססות על הכלל, ש'זה' נאמר על דבר המצוי לנגד הדובר.
אבל היכן מפורש הכלל הזה בחז"ל?
זכור לי גם מאמר שאסף הרבה דרשות, ואיני מצליח להיזכר במי מדובר (אולי במבוא ל'מקור ברוך'? חיפשתי כעת ולא מצאתי).
אפרים זלמן כתב:מתוך חו''ב הערות פסחים מ''ו ב'.
מן הדרום כתב:מחפש מ"מ האם אומרים זאת כשידוע שלא שכיחי אורחים חוץ מתוס' פסחים מ"ו, חכמת שלמה ביצה ב
יהודה בן יעקב כתב:האם יש דעות הסוברות שאנשים הנמצאים כל א' וא' במרפסת ביתו, יכולים להצטרף למנין ולומר דבר שבקדושה?
הצעיר באלפי כתב:לבי במערב כתב:הצעיר באלפי כתב:האם מי שאינו נהנה מאוכל יכול לברך?
כגון מי שאיבד חוש חיך טעם הלשון וכדו'...
סוכ"ס, הנאת שביעה מיהא איכא.
כ''כ בפסקי תשובות, אך בספר ברכת הבית שער א אות נו כותב מפורש להיפך, דתלוי בהנאת גרון. וכם שמעתי בשם הגרשז'א ז''ל
לבי במערב כתב:הצעיר באלפי כתב:האם מי שאינו נהנה מאוכל יכול לברך?
כגון מי שאיבד חוש חיך טעם הלשון וכדו'...
סוכ"ס, הנאת שביעה מיהא איכא.