פורום אוצר החכמה

שמואל דוד

האם יש מקור קדום לדברי הגרח״ק זצ״ל ?

: IMG_3683.jpeg (38.64 KiB) נצפה 183 פעמים

שמואל דוד

קידושין מ.

טוב לשמים ״ורע לבריות״ זהו צדיק שאינו טוב

רש״י ד״ה רבי אידי אסברא לי כו׳ טוב לשמים הוא ״ואין כאן טוב לבריות״

נראה בכוונתו, שאי אפשר לפרש שבאמת רע הוא לבריות דא״כ לא שייך לקוראו צדיק, ופשוט.

שמואל דוד

בין כסה לעשור התשפ״ד

קידושין דף לט-מ - עניני מצות ועבירות - תשובה - כף מאזנים וכו׳

שמואל דוד

בע״ה ראיתי בבן יהוידע (יישר כח רב טור תלגא) שהרגיש במה שהערתי וע״ש

שמואל דוד

על המשנה לא קשה. על הגמרא קשה משום שהמעשה היה כיבוד אב ואם (בעיקר) ואעפ״כ נקט הגמרא סידרא דשלוח הקן.

שמואל דוד

קידושין לט. בכיבוד אב ואם כתיב (דברים ה, טו) למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך בשילוח הקן כתיב (דברים כב, ז) למען ייטב לך והארכת ימים הרי שאמר לו אביו עלה לבירה והבא לי גוזלות ועלה לבירה ושלח את האם ונטל את הבנים ובחזירתו נפל ומת היכן טובת ימיו של זה והיכן אריכות ימיו של זה אלא למען ייטב לך לעולם שכול...

שמואל דוד

רש״י קידושין לט. כך השיב רבינו גרשם בר' יהודה זצ"ל

שמואל דוד

יישר כח גדול, אולם לא ראיתי מספר טלפונים

שמואל דוד

מי ששכח המלך הקדוש (וכדומה) וצריך לחזור לתחילת שמו״ע האם עליו לעשות ג׳ פסיעות.

שמואל דוד

איפה אפשר לראות?

שמואל דוד

לח.

והוא הדין שינהגו ומה חדש כו׳

בשיטה קדמונית כתב ש״והוא הדין״ הוא כמו ״והדין נותן״ דהיינו קל וחומר.

האם מצינו לשון זה בעוד מקומות? בדרך כלל נקט הגמרא ״והלא דין הוא״ כו׳

שמואל דוד

תפוס לשון אחרון

שמואל דוד

ערב ראש השנה התשפ״ד - קידושין דף לג: סוכה לולב שופר

שמואל דוד

ראיתי בספר פותח שערים לרב מרדכי פארהאנד זצ״ל שציין למש״כ על גליון הגמרא שלו.

האם הגליוניות בנמצא?

שמואל דוד

יישר כח !

שמואל דוד

יישר כח!

אגב, כמדומני שיש תשובה באגרות משה שיש לפתוח הפרוכת פחות מג׳ טפחים ואז מדין לבוד הוי כאילו אינו פתוח כו׳ האם יש מישהו יודע מקור מדויק?

שמואל דוד

על פי הלכה נכון יותר לעמוד בשעת חזרת הש״ץ ולישב בשעה שהארון פתוח והרבה נוהגים להיפך.

האם יש איזה טעם או מקור למנהג העולם?

שמואל דוד

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=17&t=17041

שמואל דוד

לא: כגון אנא וברש"י אהוב לאבי ויקיר לאמי ... מדוע שינה בלשונו. קבלתי מחכ״א שליט״א: דברי רש"י מיוסדים על המקרא במשלי ד' כי בן הייתי לאבי רך ויחיד לפני אמי. יעו"ש במפרשים וחזינן שיש שינוי אף ביחס הקורבה בין אב לאב ואם אהוב הוא אצל האב הרי אצל האם נקט לישנא יתירא של יקר.. אלא שרצה רש&qu...

שמואל דוד

יישר כח. מעניין שגם הגר״מ קוטלר זצ״ל חתם על זה.

שמואל דוד

האם יש מישהו שיודע סיפור הרקע לזה?

: 988422ff-a3de-475f-9cf7-5cdbc9e6215c.jpeg (130.86 KiB) נצפה 870 פעמים

שמואל דוד

דף כב.

וצריכא דאי אשמועינן בניו משום דלא בני מיעבד ומיכל נינהו אבל אשתו דבת מיכל ומיעבד היא אימא תעביד ותיכול

לכאורה צ״ל ״אבל אשתו דבת מיעבד ומיכל היא״ כו׳

שמואל דוד

רש״י קידושין דף כב

״ובלשון אחרת גירסא זו בפי כל ואיני יכול להעמידה שהרבה תשובות בה״

שמואל דוד

הרב אריאל מימון מבני ברק

שמואל דוד

קידושין דף יג: המסורת הש״ס הקשה קושיית התוספות על אתר

שמואל דוד

עיין קידושין דף יא

שמואל דוד

מי שאכל עגבניה שהייתה בכריך עם חזה עוף מטוגן, האם צריך להמתין שש שעות?

שמואל דוד

ואם כבר מדברים על רש"י בקידושין ב' יש להעיר על מ"ש רש"י שאיסר האיטלקי הוא של כסף וצ"ע מנ"ל הא, ואיזה תוספת פי' יש בזה. (ולהעיר שהרא"ש ב"מ פרק ד סימן כ חולק: אמר רב כהנא אין אונאה לפרוטות פירש רש"י אם היה המקח שוה שש פרוטות אין אונאה לפרוטות בפחות מכאיסר שהוא ...

שמואל דוד

יפה. באמת יש פמ״ג (כמדומני בהלכות ברכות) שביאר רש״י הנ״ל בטוטו״ד. ועיין חתן סופר, ושלמת חיים (זוננפאלד) שהאריכו לבאר כוונתו. פרי מגדים אורח חיים אשל אברהם סימן קנז. ועיין דעת תורה שם, שו״ת חתן סופר סימן כו, ובשו״ת תורת חיים (זוננפלד) סימן סד מש״כ בביאור דבריו. (אגב, מהפרי מגדים רואים עד כמה יש לדיי...

שמואל דוד

אבל רש״י מפרש ״ביאה״ בסוף הדיבור וא״כ ביאה שייך לד״ה, לא?

שמואל דוד

החתן סופר כתב:לעורר על דברי הגמ' סוטה כב', א שמי שפוסק הלכה ממשנה הוא ממבלי עולם, וכן פה השמיט רש"י לומר שאם ילמד גמ' ויגיע לדף יב, ב יבין שתיקנו אמוראים תקנה לבטל קניין אישה בביאה..

כמדומה שהשאלה נמחק בטעות.

השאלה היתה על רש״י בקידושין ב. מדוע השמיט תיבת ״וביאה״ בד״ה בכסף ובשטר

שמואל דוד

יישר כח! וראיתי ביעב״ץ שהרגיש בזה ע״ש ולא הבנתי מש״כ בסו״ד ״גם התוספות כתבו כך״

שמואל דוד

פט. כתנאי אכלה בשוק גירגרה בשוק הניקה בשוק בכולן ר"מ אומר תצא

הגם שהאוכל בשוק פסול לעדות כמבואר בקדושין דף מ אבל איזה פריצות יש בזה?

שמואל דוד

כמדומני שבכ״מ שמצינו כדאמר רב פלוני הכא נמי כו׳ הכוונה כדאמר ״לקמן״ או במסכת אחרת, אולם עיין גיטין פז: כדא"ר אבא א"ר כשיש ריוח מלמטה הכא נמי כשיש ריוח מלמעלה ששם הכוונה כדאמר ״לעיל״

שמואל דוד

יישר כח!

שמואל דוד

גיטין פז
viewtopic.php?f=29&t=32922

שמואל דוד

גם אני חשבתי כן. אולם אינו פשוט כ״כ, עיין תוספות כתובות ק. וע״ע ספר יברך ישראל במסכת גיטין שהאריך בזה.

כוונת הרב היה לעירובין כ״א. אמר רב חסדא למרי בריה דרב הונא בריה דרב ירמיה בר אבא

שמואל דוד

מרב ישראל אהרן קלצקין שליט״א:

: 3C0C2172-0B24-4AC1-9B0E-06A96B714116.jpeg (52.9 KiB) נצפה 6121 פעמים

שמואל דוד

מנחת תודה - הוניגסבורג

: 31BE776B-68ED-4D22-821E-B0F5EF883DA6.jpeg (31.58 KiB) נצפה 590 פעמים

שמואל דוד

גיטין פב.

רש״י כן הוא עיקרה של סוגיא זו ולא שמעתיה כן אלא כביאורה בקונטרס מורי הזקן

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 6344 תוצאות