פורום אוצר החכמה

גילוי כתב:אגרת הקודש (המיוחסת לרמב"ן) לא לחינם נקרא (הזיווג) ידיעה כי הזרע ממקום דעה והבינה וידוע שאם לא היה קדושה גדולה לא היו קוראין לחיבור ידיעה.

אם יהיו לכבודו עוד מקורות מהראשונים, נשמח אם תעדכן.

בראשונים לא מצאתי, אך כן מצאתי בשל"ה ובכמה ספרי חסידות. א. של"ה מסכת פסחים (פרק תורה אור בהג"ה): דעת היא חיבור, כמו 'והאדם ידע את אשתו'. ב. בעל שם טוב שמות (פרשת וארא): שמעתי ממורי פעם אחד בקיצור כי דע הוא לשון יחוד כמו והאדם ידע את חוה אשתו. ג. תניא (פרק ג): והדעת הוא מלשון והאדם ידע...

בעיון קצר באנציקלופדיה תלמודית (ערך יהרג ואל יעבור) מצאתי שיש ראשונים (עי' שו"ת מהר"ם בר"ב ד"פ סי' תתקלח, והובא במרדכי גיטין סי' שצה ותשו' מיימוני להל' שבועות, ע"פ גמ' כתובות שם: אלמלי נגדוה לחנניה מישאל ועזריה הוו פלחי לצלמא; שמ"ק כתובות שם בשם הר"ר אליעזר. ועי' ש...

ושוב יישר כח לר' יאיר.

ושוב יישר כח גדול לר' יאיר.

יאיר כתב:עוד בענין:
*
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 14_574.pdf
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/heb ... 14_575.pdf
בהערות למטה לג [א] והלאה.

יישר כח גדול לר' יאיר.
מי הוא בעל המחבר?

אגב, תוספות במו"ק הנ"ל מקשה על גירסת רש"י מדוע רבי חייא שאלו בלשון 'אימא' ולא 'אמך', אך ברש"י אצלנו מבואר ש'אימא' היה שמה של אנו של רב.

בספר קרניים מערכת י הביא קבלה מרב הונא שמי שנפגע מעין הרע יאמר הפסוק ואני ברוב חסדך וכו'. והביאו הבני יששכר ברגל ישרה מערכת ע. ואף שבספר קרניים עצמו לא מופיע בדיוק כך, מ"מ כך פירוש דבריו רבי שמשון מאוסטרופולא בפירושו דן ידין. קרניים - קבלה מרב הונא.png האם מישהו מחו"ר הפורום יודע איך הגיעה...

הרי שמואל שאל 'היכן אבא' לאחר פטירת אביו ואולי הדין שונה לגבי לקרוא את האב בשמו בחייו או לאחר פטירתו א. בשו"ע מבואר שאסור הן בחייו הן לאחר מותו. ב. שמואל לא ידע שאביו מת (לפום ריהטא שם). ג. אמנם בשו"ת יחוה דעת הנ"ל רוצה לטעון שלאחר מיתה אסור רק משום מדרבנן משום מראית העין. ואם כן יתכ...

ראיתי אחד מביא ספר מרפא לשון (עמוד יום הדין, עמ' שי"א) ביאור במחלוקת רבי אלעזר בן עזריה ורבי עקיבא מה לומדים מהפסוק כי ביום הזה יכפר עליכם, ובעוניי לא מצאתי בהיברו בוקס שום ספר מרפא לשון שמגיע לעמוד שיא. האם מישהו יודע למה הכוונה, ואם כן אם הוא יכול להעלות עמודים אלו לכאן.
תודה רבה מראש

אני לא מבין, מה שייך לפשוע ולנצל בו זמנית את התמימות? וכי הוא יודע שעכשיו החפץ יינזק? אם הוא רוצה להזיק לחפץ ולהיפטר מדין בעליו עמו, הרי שאין כאן מקומו, ומדובר בגנב למהדרין, שפטור מדיני אדם, אך יתחייב בדיני שמים. מה לא שייך לפשוע ולנצל את התמימות? אותו אדם רוצה להפטר מלשלם אם יהיה אונס, ולכן הוא מב...

בברכה המשולשת כתב:וכך שמעתי באותו כנס הגאון הרב דוב ליאור.

אתה עדיין מצטט אותו, ואינך חושש לתנאי המבואר בחז"ל שצריך להיות ברב כדי שיבקשו תורה מפיהו?

אם המשאיל יודע שהטובה שהא עושה כעת לשואל מכניסה אותו לגדר בעליו עמו, אכן אין הוא נבל ברשות התורה, כיון שסבר וקיבל.
אך אם השואל מנצל את תמימותו של המשאיל ומבקש ממנו כביכול טובה צדדית, ועי"ז כוונתו להפטר מלשלם על החפץ, הרי הוא נבל ברשות התורה למהדרין.

ואולי יש להקשות עוד על פירש"י ש'אייבו' הוא שם אביו של רב, ממה שכתב הערוך (ערך אבא) ששמו של רב הוא אבא , והביא דבריו בתוספות (יבמות נז: ד"ה אמר) ובתו"י (יומא פז. ד"ה קאזיל). וא"כ איך יתכן ששמו של רב היה כשם אביו, והוא הרי לא נולד לאחר מותו כמבואר בגמרא כאן. אא"כ נאמר ש'...

החבאת פתיתים בודאי לא נהגה בזמן הגמרא לדעת מהר"י ברוין שללא זה יש חשש ברכה לבטלה אין סיבה לומר שלא נהגו להחביא פתיתים. אך גם אם הצדק עם מר, עדיין קשה שהגמ' רוצה שיבדקו בתחילת שעה שישית כשכבר חל זמן ביעורו מדרבנן, וא"כ סביר מאד שלא ימצא חמץ ותהיה ברכתו לבטלה. אך העירני ת"ח אחד שקושי' ...

בתחילת הדף: רב בר אחוה דרבי חייא ובר אחתיה. כי סליק להתם אמר ליה אייבו קיים, אמר ליה אימא קיימת. אמר ליה אימא קיימת, אמר ליה אייבו קיים. ופירש רש"י ש'אייבו' ו'אימא' הם שמותיהם של אביו ואמו של רב, וא"כ צ"ע איך קרא רב בשמותיהם של אביו ואמו, הלא מבואר בקידושין (לא:) ובשו"ע (יו"...

הגמ' הקשתה מדוע לא בודקים קודם שעה שישית, ומקושיית הגמרא ניתן לכאורה להוכיח לנידון הידוע אם אחד בדק ולא מצא חמץ אם היתה ברכתו לבטלה או לא, כיון שהבודק בשית לכאו' לא ימצא חמץ, שהרי כבר חל איסור מדרבנן, ועכ"ז לא תירצה הגמרא שאין לבדוק בשית משום החשש שמא לא ימצא חמץ, ובבדיקה בשית הרי אינו יכול להח...

בתחילת הדף: רב בר אחוה דרבי חייא ובר אחתיה. כי סליק להתם אמר ליה אייבו קיים, אמר ליה אימא קיימת. אמר ליה אימא קיימת, אמר ליה אייבו קיים. ופירש רש"י ש'אייבו' ו'אימא' הם שמותיהם של אביו ואמו של רב, וא"כ צ"ע איך קרא רב בשמותיהם של אביו ואמו, הלא מבואר בקידושין (לא:) ובשו"ע (יו"...

בתחילת עמוד ב מסיקה הגמרא: 'אלא כל היכא דכי הדדי נינהו משתעי בלשון נקיה כל היכא דנפישין מילי משתעי בלשון קצרה'. האם אחד מהחכמים כאן יודע להיכן כוונת הגמרא, שכשהלשון הנקיה והלשון המגונה שוים באורכם נקט הכתוב לשון נקיה. לכאו' הוא דבר שכמעט שאינו בנמצא, כיון שלשון נקיה היא בדרך כלל שלילת המגונה כדוגמת ...

הצטרפתי עתה הן לפורום, והן לסגל לומדי הדף היומי, שמא אוכל לתרום לחכמים הותיקים.