פורום אוצר החכמה

פשטות הסוגיא ורש"י במנחות דף מו ע"א משמע שנהפך לשלמים, וראה גם תוס' דף מז ע"ב ד"ה והרי.
וראה חזו"א סי' לב ס"ק טז.
אך למה לנו להאריך, חיפוש קצר באוצר 'תודה בלא לחמה' ותמצא נחת, בדוק.

מה שהובאה תשובת שבה"ל שליט"א להגאון המופלא רממ"ש זללה"ה, יש סביבה מו"מ מעניין בינו לבין הגרש"מ דיסקין זללה"ה ב'ספרם' - משמר הרש"ם סי' כב.

אאל"ט, כל הידוע על חייו ומשפחתו של רגמ"ה, שהיה לו בן שהשתמד [באונס או ברצון] וישב עליו שבעה שבועיים, ודנו בזה הראשונים [האו"ז ועוד]. כל השאר כיד הסופרים הטובה עליהם. וודאי שלא תיקן התקנה מחמת שתי נשיו, וכי שאר התקנות מחמת מה תיקן? [וכידוע זה אופייני לסופרים להלביש סיפור על דין או פיוט...

השיח חרשים כאן הוא מדהים ונושא למחקר בפני עצמו. ואבאר. בשום מקום כולל בעזרא לא כתוב שזה היה בדווקא קרבן התמיד. ובשום מקום לא כתוב שהקרבנות היו מתרומת הלשכה. ויתכן שהיתה מגבית או מס מיוחד על זה, וכמו שכתב דב ברבוץ הנזכר. וכמה משעשע לקרוא את זה שכתב, ניחא שני הכבשים אבל איך נפל כאן פר [וגם לא שת ליבו ...

באותו ענין, ז"ל החזו"א במפתחות של בכורות אחר סי' יז' 'בסימן יז סק"ב ד"ה פה"ב כתבנו דברה"ג סגי בהפרשה, ואמנם דברים שאמרתי טעות הן בידי, ברם תניא בתוספ' וכו' '.
אגב, זו היא אחת משתי הראיות שהוא עצמו כתב מפתחותיו [מלבד הסגנון], ועוד אחרת עירובין סי' עח (יד) יעו"ש.

מדהים איזה שירות עשו לו. כבר כמעט א"א להשיג את ח"ב בבתי הכנסת.

ציניות לא תועיל כאן, השאלה היא עקרונית אם התורה היא 'דווקא' או 'לאו דווקא'.

חוצפה, 'איך שותקים פה?' השאלה איך שותקים לכל דברי המינות והכפירה שנכתבו לעיל. איך שותקים ל'איש אחד' שאחר שהוכיחו לו שחז"ל והרמב"ן לא הלכו אחר דברי מינותו הוסיף הבל על הבליו וכתב 'מותר לפרש את המקראות אחרת מחז"ל'. עפ"ל. ולא חלי ולא מרגיש שאם חז"ל דרשו, יש עדיין פשוטו של מקרא ...

ילמדנו מר איך מיץ ענבים -שהורתח, כמו כולם- יתסוס? וכי פתח פעם בקבוקו ותעל התסיסה באפו?

איש אחד, מה תאמר ע"ז: בראשית מו: {כא} וּבְנֵי בִנְיָמִן בֶּלַע וָבֶכֶר וְאַשְׁבֵּל גֵּרָא וְנַעֲמָן אֵחִי וָרֹאשׁ מֻפִּים וְחֻפִּים וָאָרְדְּ. במדבר כו: {לח} בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֶלַע מִשְׁפַּחַת הַבַּלְעִי לְאַשְׁבֵּל מִשְׁפַּחַת הָאַשְׁבֵּלִי לַאֲחִירָם מִשְׁפַּחַת הָאֲחִירָמִי...

שמעתי שבשמ"ע האחרון [יומיים קודם הסתלקותו] נשלחו מס' בחורים מקול תורה לשמחו ע"י מיטת חליו בשע"צ. והיה שוכב הוא ז"ל בחוסר אונים וכמעולף. ואחר ששרו כעשר דק' וטהר וכו', ניעור ונתחזק וסימן להם לגשת איליו, ואמר להם שיאמר לפניהם מה שעלה בדעתו עתה בזמן ששכב. שהנה מאחר שמתחילים לומר משיב...

מה שכן יש לברר את הנהגתו של הגרשה"ו לעמוד בשעת נאומו. דיקא. בסיום המחזור הקודם ביד אליהו [או בכינוס הקודם של דרשו, לא זוכר], הוא סירב לסטנד שהניחו לפניו וטיפס לעמוד בקומה שמעליו. גם אמש הוא נעמד בדבריו, עמוד ושפוף. מפני כבוד הציבור?

אמר לי הגרח"ק: "אין לזה מקור, אומרים שזה מהגויים". [בעקבות כך, קישוט כתה שנעשה ירד לטמיון....]. מקובל שזאב וילנאי המציא ומכר זאת לקהל שומעיו בהדרכותיו

כ"ה ברש"י שם שהחשש משום אכילה.
ובאמת כן דרך המשנה לקצר, ובבשר שלכ"ע אסור העלאה, סתמה המשנה ולא פירטה האכילה, והנבון מבין וכו'. אך בעוף שנחלקו התנאים בהעלאה, פירטה המשנה אף האכילה.
ובמחכ"ת, מה תמה איפה כתוב במשנה אכילה בלא בישול. איפה אפשר לדחוף שם בישול?

ומי סניא מתני' ריש כל הבשר "ואסור להעלות עם הגבינה על השולחן" ובמשנה הבאה "העוף עולה ...ואינו נאכל דב"ש, ב"ה אומרים לא עולה ולא נאכל".