פורום אוצר החכמה

עזריאל ברגר כתב:קטע הנאמר ב35 תפילות בשנה, בשינוי נוסח קטן:
6 פעמים בנוסח אחד, 28 פעם בנוסח שני, והפעם הנוספת - תלויה בקביעות השנה.
מהו?
השאלה - למנהגנו (חב"ד) ולנוהגים כמותנו, כנכב"ב

אנא עבדא כתב:אגב, האם יכול אחד מכם להעלות כאן הקונטרס "ובחרת בחיים" שיצא עתה לאור בענינא דיומא?
שם יש גם על דעת החזון איש וגם על דעת הגרי"צ דושינסקי זצ"ל

תם מה הוא אומר כתב:"עיה"ק יצהר"
מה זה?

מלבב כתב:מה שאמרתי שאנחנו לא יכולים להגן על עצמינו מפני אויבינו אפילו במינימום שכל מדינה חופשית יכולה, ועל כל דירה בשועפט וברמות אנחנו צריכים רשות מארה"ב, אז זה לא נקרא שאנחנו שולטים פה שליטה מלאה.

אליהו בן עמרם כתב:

יושב ירושלים כתב:חכמינו ז"ל דרשוהו: 'למען אברהם שקראך אדון', נראה שפירשו כפירושך הראשון, והתקשו בקושייתך למה נקטו לשון אדנות.

היכן מקומה של הדרשה הנ'ל?
והאם דרשוהו על והאר פניך וכו'?

הפשטן כתב:

לבנון כתב:

עזריאל ברגר כתב:ויש גם תיבה שמנוקדת בארבעה חיריקים, ולפניה 4 קמצים, ורמז נתן בה: למה? ככה!

שמואל א יט יז
וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל מִיכַל לָמָּה כָּכָה רִמִּיתִנִי

ארבע זה כסף קטן. יש ניקוד שמופיע באותה מילה אפילו חמש פעמים (רמז: מדובר בניקוד שו"א).

קראקובער כתב:ואיך יתכן הפוך [לפי חידוש ידוע של אחד מהאחרונים]
אדם שנגע במת ואחר כך נגע בכלים או באדם הכול טהור (מדאורייתא עכ"פ) אבל אם יטבל במקוה כשרה אחר כך הכול יטמא למפרע?

ואף על פי שכבר נשארו בהן עדין כמו שזכר במה שקדם הנה זה בלתי סותר מה שנזכר בזה המקום כי כל הגוים אשר נלחמו בהם נפלו בידם ואולם נשארו אלו בסבת עצלות יהושע וישראל לא בסבת העדר השגחת השם ית' מהם:

עושה חדשות כתב: (או שהביאור הוא שאם לא נמצא אזהרה אז נפרש את העונש בענין אחר).

עזריאל ברגר כתב:

יושב ירושלים כתב:אם מזכירים ביום ל' שכל עצמו ספק ר"ח עאכ"ו שיזכירו בבין השמשות.

מסברא: יום ל' אינו ספק, אלא תקנה. כמו יוט"ש, אם לא יותר ממנו.

קו ירוק כתב:ומה עם פלשתים שביהודה?

עזריאל ברגר כתב:

יושב ירושלים כתב:תוספתא שבועות ג, א:

המשביע את העדים על דבר שיש בו שוה פרוטה וכפרו הרי אילו חייבין קרבן

אולי זה רק בדיני הודאות והלוואות וכיו"ב, דלא בעינן "עדות שאתה יכול להזימה"?

פרנקל תאומים כתב:יש שילוט לפנ''כ המורה על כך שזהו שער וורן? ומה זה 'בית הכנסת'?
המעבר דרך השער הוא לא חלק מהמסלול?