בכל האריכות לא ראיתי שום מחלוקת אלא בסה"כ הדגשה של שתי נקודות מבט.ברזילי כתב:בנושא הבטחון וההשתדלות יש שיטות רבות, אבל באופן פשטני במקצת אפשר להציג מחלוקת יסודית אחת היא בשאלה אם יש קשר סיבתי (במובן של חוקי הטבע) בין ההשתדלות לתועלת היוצאת ממנה, שקשר כזה איננו אלא אשליה וכו'
???שבילי דנהרדעא כתב:מצחיק לקרוא מה שכתב ב"פשר חזון" ש"נתברר" פ"י בדירת פחמן שהס"ת שייחסו "בטעות" להר"ן אינו של הר"ן, ממתי יהודים יראים ומאמינים ועוד תלמידי החז"א מאמינים לבדיקת פחמן שאמונתנו ותורתנו סותר אותו.
אביגדור כתב:לא התייחסתי לצורת הקשר אלא רק לסברא שיש קשר מסוים שדוקא הוא נתקבל בהלמ"ס
אביגדור כתב:בשו"ע שלי כתוב רק לעשות קשר בצורת דל"ת ולא קשר מסוים שנתקבל בהלמ"ס
אענה שאני נוהג ע"פ פסקי השו"ע והרמ"א.חיים ושלו' כתב:ומה תענה על מה שהראיתי לך מהרמב"ם והאור זרוע?
יאיר כתב:אבל אפשר לעשות עם עמ' ויהיה x קטן שיבטל זאת.
לא מצאתי לשון זה ברמב"םחיים ושלו' כתב:קשר מרובע כעין דא"ל (דלי"ת)
מה שנכון נכון כתב:מבני עליה כתב:אך איזה צד בעולם יש שהבריכה השאובה כולה תטהר אפילו מדאורייתא ?
כולו שאוב הא מחלוקת ראשונים אם פסול מה"ת או מדרבנן. הרמ"א פוסק שהוא מה"ת, ובדעת השו"ע נחלקו האחרונים.
[אבל צריך שלא תהיה הברכה כלי לפני שתקבע בארץ].
ע. התשבי כתב:לאחר שכלו כל הקיצין כבר הגיע זמן קיום ההבטחה, וחוסר הוודאות בנוגע להיום היא חוסר וודאות בקיום ההבטחה כלל, היות שהגיע זמנה כנ"ל.
אחר המחילה כנראה נעלם מעיני כת"ר מ"ש לעיל שמעולם לא עלת כן על לב השש"כ וכמו שמפורש שם בפנים.אוצר החכמה כתב:(אפילו השש"כ הביא את זה באיזה הערה אגבית לא ברורה במקום להציע את ההיתר לשימוש ברור)
זה שההיתר לצורך שבת לא גורע מההגדרות הלמדניות.רבותיי כתב:טלטול מוקצה מן הצד לצורך דבר המותר שמורגל בפי החכמים לבאר עם לומדיות שונות של התייחסות הטלטול רק לדבר המותר מה שאין כן בלצורך דבר האיסור.
ורבינו הריטב''א 'מחדש' שלצורך שבת התירו...
ארזי ביתר כתב:בדברים שהם מעיקר הדין, יש היתרים מעיקר הדין. אבל כאשר מתחילים להתעסק ב'יניקת החיצונים והקליפות' וכו', שם כבר לא כדאי לשחק.