פורום אוצר החכמה

מתעמק

אבל בספר ועלהו לא יבול עמ' קעג מובא בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, שאף כי הרבי ממונקאטש התריע כנגד השמועה, אך הרב מבארנוב ז"ל (שדר בסוף ימיו בעיה"ק ת"ו, ותלמידו הוא הגאון המקובל רא"ז מרגליות זצ"ל) בירר ואישר מפי רבנים זקנים ששמעו מפי הרה"ק מזידיטשוב שאכן נכונה השמ...

מתעמק

אם הכוונה ב"וברייתו דומה לדג" רק לגלות שזה סוג של דג, נמצא שדברי הגמרא אין להם פשר, והוי כאומר וברייתו דומה לעצמו

מתעמק

כפי שהקדמתי, נושא זו יש בה אריכות, וקשה להעלות הכל על דפי הפורום. מה גם שעתותי מוגבלות לעתים (כפי שיווכח המעיין ברשימת תגובותי המרוחקות זו מזו, עד שנראה כמועד לסירוגין). אך פטור בלא כלום אי אפשר, לכן אתייחס לדברי אפרקסתא בריש דפא, והם כוללים בקצרה גישת המצדדים בעד תכלת המורקס. חז"ל מונים כמה סי...

מתעמק

למתענינים, ראה מספר 5 ברשימת המקורות בסוף התגובה של האפרקסתא. (לפי התואר שם, לא היה הכותב מוזכר בתור 'הרב' ב'ישורון')

מתעמק

כמעט שכחתי. מישהו הבין הר"ת שבתוך דברי התולעת, מה זאת י.ז .? בשנת תשכ"ט נגלה בין כתבי היד שבעיזבונו של הרב הרצוג מכתב ארוך ומפורט שקבל בשנת תרע"ג ישירות מראדז'ין, ובו תיאור מלא עם הסממנים וכל התהליך שלפיו צבעו את "התכלת". החוקרים שבדקו את המכתב פענחו את דברי המכתב כך: ...עיק...

מתעמק

נושא התכלת רחבה מני ים, וקשה לרכז הכל כאחת. אך העיקר שהגישה מאיזה זוית שתהיה, אם תורנית או מדעית, תהיה מושלמת (ואם שניהם כאחד מה טוב). אך לא לערב קצת מדע וקצת תורה. כדי להפיס דעתו של התולעת, אגלה מקודם שהנני מתנגד גמור לתכלת המורקס, אך כאמור דבר זה צריך לימוד ולא אחיזת דברים קצרים ושוליים, ולכן יש צ...

מתעמק

1, לא מזמן ראיתי אנשהו על ליקוט שנערך, בצורת דף הגמ', על מסכת אבות ואף זכה להסכמת מעתיקי השמועה. לא ראיתי את המסכת גופא אלא דומני שקראתי עליה משהו בקולמוס או במקום אחר. האם מישהו כאן ראה את הנידון? וכיצד זכה להסכמות? נכון. שם הספר 'מסכת אבות עם תלמוד בבלי וירושלמי', נלקט על ידי רבי נח חיים מקאברין....

מתעמק

לא יום כ"ה אלא יום כ"א
הוא בחו"מ סוף סימן מ"ג, בה מדובר מכ"א יום שהם רובן של ימים שבין פסח לעצרת, ושם בדיוק נגמר גם "יום כ"א" מימי שינון השו"ע. עיין שם בסמ"ע.

מתעמק

ואכן ב'גרם המעלות' שם פקפק בעצמו בזה, וציין עוד שמהר"ם בנעט היה מבוגר בכשנה מבעל איגרא רמה, כך שרחוק יותר שיהיה תלמידו. אם נרצה לקיים הסיפור אודות שמחתו של מהר"ם בנעט בהבינו דברי מהר"ם איגרא, נאמר שלא היה תלמידו אלא נפגש עמו באיזה מקום, אולי בפרשבורג בזמן כהונת רבי משולם איגרא ברבנות ...

מתעמק

לנושא שלחן ערוך דפוס ראשון שבחיי רבינו המחבר, הרי נדפס שלש פעמים בחיי מרן, ועוד פעם רק או"ח-יו"ד, ראה במבוא למהדורת פריעדמאן, וגם לא נראה שם שלא נמצאו אלא שני טופסים אצל האב ובנו שראו את החידוש (רק על דפוס הרביעי או"ח-יו"ד מבטאים שם שזה נדיר). http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp...

מתעמק

חסרים שלשים (!) עמודים אחר עמוד זה:
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?5 ... S&page=267

מתעמק

צ"ע איך אפשר שבני נח "חייבים" להקריב קרבנות, הרי אף בני ישראל אינם חייבים בקרבנות אלא במשכן ובית המקדש שיש קרבנות חובה, ליחיד חטאות ואשמות, ולציבור תמידים ומוספים, אל בבמה קטנה לא קרבו אלו ואלו אלא קרבנות נדר ונדבה כמבואר בסוף מסכת זבחים. ואם כן בני נח שאין להם משכן ומקדש אלא במות לבד...

מתעמק

בעל שיח שרפי קודש כבר עמד על כך, וכתב שאינו בסמיכות ממש לרבי שכנא, אך "לא רחוק". אולם ראה ב'חמדה גנוזה' ממה שסיפר הרב מזמיגרוד, ח"ב עמ' ק-קב, שם יש העובדא באריכות, ושנקבר סמוך לקברו של רבי אברהם מוכר ירקות שנתעלה להיות אב"ד לובלין (ראה שם הגדולים בערכו), לאשר רבי אברהם מוכר ירקות...

מתעמק

מקודם עלי לתקן מה שכתבתי שמהר"ם בנעט נשא אשה בשנת תקל"א ואחר זה נסע לפראג, וצ"ל שנתארס בשנת תקל"א ונסע לפראג ללמוד עד נישואיו. לפי דברי בנו למד בפראג שנתיים, ובשנת תקל"ג חזר לניקלשבורג לנישואיו. אך הרב איש ספר הסיב את תשומת הלב לספר 'פאר מרדכי' לתולדות הגאון הנזכר, ושם האריך...

מתעמק

חסרים עמודים מח-מט http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?1 ... KS&page=48

מתעמק

ידידנו הרב הנוטר לא הביא קישור לספר הנזכר, ואמלא אחריו בזה: http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?52091&BOOKS ואוסיף עליו מילי דתמיהי. היאך אפשר שאברך המסתופף בצל הרב המגיד לא ידע מי הוא הרר"ז מאניפאלי? האם אכן עזב מהר"ם בנעט דרך הסיגוף, ראה בספר תולדות מהר"ם בנעט הנ"ל שכל ימ...

מתעמק

הוספתי אתמול תגובה בנושא הישיבות בפולין , אשר עליה הקיפוני שוב בחבילות תשובות, אך לפני שנפניתי להשיב, נסגרה האשכול על בריח ומנעול. לזאת פתחתי אשכול חדש, בתקוה שזה לא יתהוה לקופה של שופכין (וכמובן בתקוה שהמנהלים לא ירגזו עלי על שפתחתי מה שנעלו). הרב בעל 'טהרת הקודש' ציטט שלשה מ"מ המורים כדברי רב...

מתעמק

סריקה מתוך קובץ 'ישורון' כרך כב (משום מה עדיין אינו באוצר), דברי הגאון רבי נחום פרצוביץ על ספר חידושי הרי"ם

מתעמק

ראה מה שכתב הרמב"ן בפרשת נצבים (דברים כט יז):

ואמר פרה ראש, לרמוז כי משרש מתוק לא יצא מר, וכל אשר לבבו שלם עם השם הנכבד ולא הרהר כלל בע"ז לא יוליד מודה בה ואל תקשה עלי בזה מן הכתוב (יחזקאל יח י) והוליד בן פריץ, כי אמת הדבר, וסוד גדול לא אוכל לפרש בו ראש ולענה

מתעמק

איני יודע היכן הרב מונדשיין כתב בענין פרט למאמרו 'הסכמות שתוקות או קבל את האמת ממי שאמרו' שנדפס באחד מחוברות 'אור ישראל' (מאנסי) המצוי באוצר. כאן או כאן . לגופו של המאמר הנזכר, תמוה הדרך בה מחלק בין דעות המנגדים לדעות החסידים, כשבקבוצת החסידים מביא שני ראיות מדברי הרה"מ ממעזריטש ומדברי השומר א...

מתעמק

אדרבה מחגיגה שם וכן להלן דף ד: לענין מפנקי משמע שענין עליה "ברגל" היא דווקא מירושלים להר הבית, ובזה לא רק "ענין" אלא חיובא איכא. אבל עליה ב"רגל" לירושלים לא משמע שם כלום. ואולי יש להביא ראיה שעכ"פ בעת הבאת ביכורים הלכו ברגל אף בירושלים עצמה, שהרי בקידושין לג. הביאו...

מתעמק

אוסיף עוד. שהרי גם בהמות בעלי מום, שאינם ראוים להקרבה, גם הם היו מותרים במדבר. כמבואר ברש"י קדושין (נ"ז ע"ב, ד"ה אלא תמימים) וכן מפורש גם בחולין שם תוד"ה רבי עקיבא. ובזה יש לפרש גם המשך המקראות במתאוננים (כנזכר), שמשה רבינו אמר "הצאן והבקר ישחט להם ומצא להם" (בתמי...

מתעמק

הפירוש הנ"ל אכן מרויח לן הרבה. שלפי ההבנה הפשוטה שהחותם הונח על הפך, קשה מה מועיל הנחת הקרקע וגם חותם, דממ"נ, אם מוכרח מכח אופן הנחתו בקרקע שלא הוגבה כל עיקר על ידי היונים אם כן מה צורך בחותם הרי כיון שלא הגביהו ומן הסתם לא הכירו בו הרי בהכרח שלא טמאוהו. ולזה יומתק מאוד באם נימא שהחותם היה...

מתעמק

ובשו"ת חוות יאיר (שיום פטירתו חל הערב, נקוה שידובר בו במשפחות סופרים) באמצע תשובה קכו, וז"ל: ונהירנא כד הוינא טליא נמנו ורבו בעלי תקנות ובראשם א"א הגאון מוהרר"ש זצ"ל לשנות מנהג הקדום הנהוג שלא לשחוק כל השנה רק בימי חנוכה, והרע בעיני א"א החסיד שיהיו ימי נס הקבועים להודו...

מתעמק

לא הבנתי כוונת ה'אוצר' ולאיזה צד רצה להכריע בראיה זו. אם כוונתו להביא מכאן ששייך שם "חותם" על הקרקע, לא נראה, שהרי וודאי שלא שייך בזה "חותם של כהן גדול", ובאיזה חבלים נתייחד הכהן גדול. גם הרי איתא שם כי האי גוונא "שבכלים", וכן הוא פתיחת הסעיף בשלחן ערוך סימן שי"ד ס...

מתעמק

ומפורש כן הוא בתוס' תלמיד ר"י הזקן (מכון אופק=אין באוצר) על אתר "ועוד איכא למימר שמצאוה קבועה בכותל וא"א להסיטה בלא הסרת החותם. מ"ר" וכ"כ בחי' הריטב"א "והארגז היה בחותמו של כה"ג, וכן פר"י ז"ל" וכ"כ בשיטה להר"ן בשם הרא"ה. אי ...

מתעמק

סליחה הרב 'הכותב', אך כנראה לא הבנת כוונת הרב 'תולדות אדם'. וודאי שאין כוונתו שהיה חתימה על הקרקע מעל למקום הפח, כי חותם על דבר שאינו מסויים מאי מהני. אך כוונתו פשוטה על פי מה דאיתא במסכת מדות פרק א' משנה ט', וכן שם בפרק ג' משנה ג', שהיה במקדש מקומות שבין רובדי האבן היה מקום פנוי וחפירה, ועליה טבלא ...

מתעמק

כבוד השואל, עד שאתה שואל מקור למנהג, שאל אם יש כזה מנהג. ולגופו של ענין, בשבת קי"ט: מבואר דרב אבהו אכל כולייתא מעיגלא תילתא (ואף שבדרך פלפול יש לומר שעדיין אין ראיה לאכול בשר, לדברי הפוסקים שכבד אינו בגדר בשר שכולו דם, אך עכ"פ רחוק מחלב וודאי הוי). וידוע בעולם שהגה"ק מאוסטראווצא מצא פ...

מתעמק

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?23583&BOOKS דפוס ראשון של 'ליקוטים מרב האי גאון' http://www.hebrewbooks.org/32885 דפוס ראשון של 'ליקוטי רב האי גאון' עם הגהות 'נר ישראל' http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?8 ... S&page=327 אוצר הגדולים חלק ו' בערכו של ר"מ מבורגוש http://www.otza...

מתעמק

יש קונטרס "ליקוטים מרב האי גאון" על שם מ"ב. נדפס בשנת תקנ"ח מכת"י שהיה בידי המגיד מקאזניץ, ומאוחר יותר נדפס עם הגהות המגיד מקוזניץ תחת שם 'נר ישראל' (אחר פטירתו). http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?23583&BOOKS http://www.hebrewbooks.org/32885 כבר נכתב על כך שהמחבר היה...

מתעמק

לשון הגמרא סוטה דף לג.
והתניא יוחנן כהן גדול שמע ב"ק מבית קדש הקדשים שהוא אומר נצחו טליא דאזלו לאגחא קרבא לאנטוכיא.
וברש"י ד"ה נצחו וכו', שהלכו פרחי כהונה בני בית חשמונאי להלחם עם יוונים לפני יום הכפורים ונלחמו ביום הכפורים ושמע יוחנן בת קול כשהיה עובד עבודת יום הכפורים.

מתעמק

יתכן. בכל אופן, חידוש שפלישר בנה דבריו רק על יסוד הסיום "שעה ברכת בני אהרן" שאינו שוה בכל הנוסחאות וגם אפשר לפרשו בקל (כמו שפירשו רבים) על וקדשתו דברכת המזון שייך לכהן, הרי יותר היה לו להביא מקשר הפיחה להסיום שאין לו מובן, זולת אם משמש כמעבר בין ברכת הודאה לברכת כהנים.

מתעמק

שורה התחתונה השאלה היא מה היה האופי של העיר במשך רוב השנים. עד ימי דוד ושלמה היה כל מישור החוף פלישתי, וכנראה שגם בימי בית ראשון הוא היה מעורב. הפרסים מסרו את יפו לפיניקים. רק בסוף התקופה החשמנאית התיישבו יהודים בעיר, שהיתה בעלת אופי הלניסטי מובהק, ואף שבדורות הבאים התקיימה בעיר קהילה יהודית קטנה, ...

מתעמק

השערה יפה. אך לפי השערה זו נצטרך לומר שדונש חיבר גם קרובות לסדר התפלה, ופיוט זה שימש כמעבר בין "הא'ל ישועתינו ועזרתינו סלה וכו' הטוב שמך ולך נאה להודות" לברכת כהנים (במקום או"א ברכנו בברכה המשולשת).

מתעמק

כבר צווחו קמאי דקמא על ה'למדן' למה דן שם איסור על שמן שאינו ראוי לאכילה להיות בה חסרון מן המותר בפיך. אך נראה שהתכוון לשקו"ט האחרונים, בביאור דברי רש"י במגילה כד. בד"ה ציפן, דזהב לאו מותר בפיך מיקרי http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?142563&BOOKS&page=48 וכבר תמה הנודע ביהוד...

מתעמק

איש_ספר כתב:מה בדיוק צנזרו בחמשה מאמרות?

לא אהיה הולך רכיל מגלה סוד ברבים, הרי זה גופא היה דעת המשמיטים שאין הדברים ראויים להיות מצויים לרבים.
אך זאת אודיע להפיס דעתו ודעת משתמשי 'אוצר החכמה', שבאוצה"ח נמצא עותק בלתי מצונזר

מתעמק

חכם באשי כתב:לדעתי, יש רף מסויים לשאלות האמורות להשאל בפורום. לשאול מיהו 'הרב המורה', זו עמ-ארצות לדעתי.

לא נורא כל כך, הרי ריא"ז קורא לרש"י בקביעות בשם 'המורה'.
אך נכון שבהקשר הדברים מובן מאליו שזה ציטוט מדברי הרמב"ם, הן מחמת הסגנון והן מחמת התוכן. אך כל כי האי, אין זה בורות, ולא הביישן למד.

מתעמק

איש ספר לגבי אות ט, הריא"ז לא השמיט כלום, אם מישהו השמיט היה בדרך כלל בנו רש"א שעשה בכתבי המנח"א כבתוך שלו, ובהוצאות חדשות הרבה פעמים החזירו הרבה השמטות וכו' וד"ל ואכמ"ל לגבי הנ"ל (כעת כבר אות י', מחמת הוספת מספר לאחת הקטעים באמצע). גם הרש"א מרגליות לאו קטלא קניא ...

מתעמק

האומנם, היש בידינו הגהות וחידושים של הרב"א על כל הש"ס? הגהות על כל סדר קדשים בידינו, שיטה מקובצת על עיקרי סדרי נשים ונזיקין, הגהות על סדר טהרות מובאות במפרשים, וזה רק מה שנמצא, ויש עוד הרבה בכת"י וגם מה שנאבד. (חושבני שלא יאמר אדם שכוונת רבי בצלאל שסדר מועד קשה משאר סדרים ורק אותה אי...

מתעמק

הרבה דיו נשפך על פיוט דרור יקרא, ועל נוסחתו המקורי. ויש הרבה אי דיוקים בנסח שלנו, הן מצד המשקל והן בדקדוק. (למשל לפי המשקל צ"ל שבו נוחו ביום שבת ולא שבו ונוחו, וע"פ הדקדוק צ"ל הדוף קמי א-ל קנא, ולא הדוך, שלא מצאנו דכדוכת המדוכה בבנין הכבד, וכן כתוב מפורש בהדוף ה' אלוקיך אותם מפניך) א...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 585 תוצאות