לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
בספרו של הרב נחשוני על החתם סופר מבואר שהקפיד מאד שלא לעשות את הסעודה השניה חשובה פחות מסעודה שלישית. וכן כתב הגר"ש דבליצקי בהג' על ספר מנוחה נכונה שאע"פ שיש טוענים שכן הוא מנהג אשכנז לאכול סעודה חלבית בבוקר אי"ז מנהג ותיקין ולא מנהג אשכנז הקדום
מהמונח בזכרוני בלא עיון כעת: יש במנהגי החת"ס נראה לי בחבר בן חיים שהקפיד שסעודה ג' לא תהיה חשובה מסעודה ב'. ויש גם ספרהלכות של מנהגי אשכנז שיש עליו הגהות של הגר"ש דבליצקי שהאריך בשאלה זו.
"ליומא אוחרא" אין הכונה ליומיים. אמת, 'ליומא אוחרא' אין הכוונה ליומיים, אלא אף לאחר כמה ימים, ובלבד שלא ידחה לזמן גדול, כי בזמן גדול יש כמה חששות וסבות. לכאורה לא כך. כי הרדב"ז כתב שלא יחכה ליום כיפור אלא יקח יום אחד מיד, ולא נכנס כלל שיחכה כמה ימים. היד אליהו הוכיח מהבית יוסף שיום א...
ב'יד אליהו' שם מפורש שהמדובר ביש לו כוס יין להבדלה, אלא שלקידוש אין לו כי אם כוס אחת; אבל אם לא היתה לו כי אם כוס אחת בלבד – אכן יניחנה להבדלה, כי 'ביומא חדא וליומא אוחרא ל"ל הכי'. נכון. צודק כת"ר היד אליהו כותב בסוגריים "לבד מכוס הנ"ל" ומיירי שיש לו כוס להבדלה. אך לפי זה נ...
כתב היד אליהו (לובלין) סי' מ"ב שאף שקיי"ל כדברי הרדב"ז שמי שיש לו אפשרות להשתחרר מהכלא ליום אחד לא ימתין אלא יצא מיד, מכל מקום לזמן של יום אחד לא חישיינן וימתין כדי לעשות מצוה מן המובחר, כדמוכח בבית יוסף שמי שיש לו כוס יין אחת ימתין להבדלה ויקדש על הפת. ולפי זה העלה היד אליהו לדינא שמ...
כתב המשנה ברורה סי' צ' סקכ"ח וז"ל "מי שהולך בשבת ויום טוב בהשכמה להתפלל במנין עשרה כי רוב הציבור מאחרים תפילתם, ובאותו מנין מתפללים גם תפילת מוסף תיכף אחר תפילת שחרית, ויש זמן אחר כך לילך לבית הכנסת, יותר טוב לילך להתפלל מוסף עם הציבור בבית הכנסת, דברוב עם הדרת מלך, כן כתב בתשובת יד א...
איפה אפשר לראות את דפוס ליסבון כדי להיווכח שבאמת כך הוא שם? וגם פלא לי על הרח"ד שעוועל שעשה השוואות לדפוס ליסבון למבואר בהקדמתו ולא ציין שום דבר לשינוי זה
הרמב"ן בפרשת לך לך מבאר שחטא חטא אאע"ה בכך שירד למצרים שיש ביד האלוקים לעזרו ולהצילו, כך הוא בכל הדפוסים. ברמב"ן שבחומש עוז והדר נכתב "לעזרו ולהכשילו" האם יש לגירסא זו מקור קדום או פליטת קולמוס?
ייש"כ בתוספת שבת בפנים הוסיף וז"ל "זכר למן ההוא וטעמו כצפיחיחת בדבש" ומשמע שהולך על מן שלעתיד לבא שגם טעמו כצפיחית בדבש, ולא זכר למן שהיה במדבר. ואולי הביאור הלכה נטה כדבריך ולכן השמיט מילים אלו.
חשבתי לחלק במקום שצדיק פוסק הלכה, אם על פי אמת אינו כן אזי מתנהגים כך כל ימי חייו ולא אחרי מותו, דומיא דבית דין מבטל דברי חברו, אך במקטם שצדיק מבטל גזירה על ידי תפילה או ברכה אם תחזור הגזירה לא היהי כבודו של צדיק בכך לחד מ"ד.
אך יש לדון האם גזירה שנתבטלה בגלל צדיקים שביטלוה חוזרת וניעורה בפטירתם. ספרי פרשת עקב וכן אתה מוצא בכל מקום שהצדיקים הולכים באה ברכה לרגלם. יצחק ירד לגרר באה ברכה לגרר שנאמר ויזרע יצחק בארץ. ירד יעקב אצל לבן ברכה ירדה לרגלו שנאמר נחשתי ויברכני ה' בגללך. ירד יוסף אצל פוטיפרע ברכה באה לרגליו שנאמר וי...
תורת משה לחת"ס בראשית ו, ט את האלקי' התהלך נח, פירש"י שהי' צריך סעד לתומכו משא"כ האבות דכתי' בהם אשר התהלכו אבותי לפניו, לפע"ד זהו התנצלות לנח שלא התפלל על דורו, וכתב רבינו בחיי מפני שלא הי' כ"א ח' צדיקים אבל אברהם תפלתו הי' אם ימצא שם עשרה, וק' הא אברהם התפלל על תשעה עם צי...
וחשבתי לומר, שהרי מתושלח מת ז' ימים קודם המבול, והיה צדיק שהיה מצטרף לתשעה ואם כן יש תביעה על נח שלא התפלל בעוד מתושלח חי, ואז תפילה וט' צדיקים היו מועילים להנצל. אך יש לדון האם גזירה שנתבטלה בגלל צדיקים שביטלוה חוזרת וניעורה בפטירתם.
דברי הזוה"ק פרשת ויקרא וז"ל, ואלו בנח כתיב ויאמר אלהים לנח קץ כל בשר בא לפני וגו', אמר ליה נח ולי מה את עביד, א"ל והקימותי את בריתי אתך וגו' עשה לך תבת עצי גפר, ולא בעי רחמי על עלמא ונחיתו מייא ואובידו בני עלמא ובגין כך מי נח כתיב, מי נח ודאי דביה הוו תליין דלא בעי רחמי על עלמא. ונראה...
1. בדרך כלל הקב"ה מתיחס בתורה בצורה שהדבר היה ידוע ומורגש להמונים מאז ומעולם, ופחות לידע המיוחד שנודע למביני מדע. לכאורה חום השמש כפשוטו מורגש גם להמון. 2. אפשר לומר בדיוק להיפך, שהמושג אור בתורה הוא רחב יותר מההבנה הפשוטה, והוא שם כולל לאנרגיה, והתועלת מהאור היא לא רק האפשרות לזהות דברים ע&qu...
במדרש (בראשית רבה (פרשה כו אות ו')אמר רבי חנינא בר פפא אפילו נח שנשתיר מהם לא שהיה כדי אלא שצפה הקדוש ברוך הוא שמשה עתיד לעמוד ממנו שנאמר בשגם, זה משה דחושבניה דדין הוא חושבניה דין, רבנן מיתו לה מהכא והיו ימיו מאה ועשרים שנה, ומשה חי מאה ועשרים שנה. והדבר טעון ביאור, דהניחא שלא היה ראוי נח על אף מעל...
בחתן סופר: לפי מה שפירש בחובת הלבבות (???) הפסוק (תהלים קיט צח) 'מאויבי תחכמני מצוותך', כי יש לאדם ללמוד מהאויבים והרשעים, כי אם הם זריזים וירוצו לעשות את מעשיהם, ויבהלו בחריצות ובלי עייפות וייגעו אחר ההבל, קל וחומר שיזדרז אדם בדרכי ה' ולא יתרשל ולא יחמיץ את המצוה ויהיה זריז ונשכר. וזה 'מאויבי תחכמ...
אני מחפש איזה סיפור נפלא שפעם קראתי על הג"ר מאיר שפירא ואינני זוכר היכן, הסיפור הוא בערך על ילד/נער חלש וכדו' שהוא שם אליו לב ועודדו וחיזקו והוא צמח לאילנא רברבי וכו' האם מישהו מכיר?
קראתי באיזה מקום שהלב העברי הקים עירוב בירושלים והרי"ח הטוב התווכח עמו שבני ספרד שקבלו הוראות מרן אינם יכולים לסמוך על זה. האם נדפס איזה דין ודברים או מו"מ ביניהם בענין זה?
לצד השלילי מצאנו שכל שאינו בזאח"ז בב"א נמי אינו, האם לצד החיובי אין כלל שכל שישנו בזאח"ז בב"א נמי ישנו? ההיסק שלך לא נכון לוגית. הכלל החיובי שאפשר להסיק הוא שכל שישנו בב"א ישנו בזאח"ז. לא מבין שם הוא ע"י שלילה, ההיוצרות של הסכך והדפנות נעשה ביצירת חלל ולא ביצרת הס...
בגמרא קידושין מד,א דנה בשמועה שאמר רבי אבן שנאמרה בבית המדרש הםם רבי אבין בר סמכא הוא לסמוך עליו או לא, ואומרת הגמרא שהיה כמין ימא לטיגני ולכן אפשר לסמוך על רבי אבין שדייק בשמועה זו. ונחלקו רש"י ור"ח, לרש"י הנידון היה האם יש לחשוש שמא שכח רבי אבין את הנאמר בבית המדרש, וכיוון שלא היתה ...
התומים (לג סק"ד) דעל כרחך היה עדים על קרובי שבט לוי שעבדו עבודה זרה, ולכן נידונו בסייף, ואם נאמר שהעדים היו אחרים אמאי הרגו בני לוי את קרוביהם והרי בעינן ש'יד העדים תהיה בו בראשונה', ואם בני לוי הקרובים היו העדים היאך נתקבלה עדותם והא כתיב (דברים כד טז) 'לא יומתו אבות על בנים'. וכתב התומים דמוכ...
ז,א גמ' מחשבין על האבוד ועל השרוף. הק' הקרן אורה (סוד"ה אימא) היאך ס"ד דמחשבין על האבוד ועל השרוף שאינם בעולם כלל, והניח בצ"ע, וכה"ק בתקנת עזרא. ובאבן האזל פי"ג מפסולי המוקדשין ה"א (בסוף הדברים ד"ה והנה) בי' דלס"ד אבוד היינו שנאבד וישנו בעולם אלא שעכשיו הוא א...
ו ב גמ' איתמר אמר ר' יוחנן כי אמר ר"ע זריקה מועלת ליוצא שיצא מקצתו אבל יוצא כולו לא אמר ר"ע. כ' התוס' יו"ט דלכאורה כשם שר"ע סבר דלאפוקי ק"ק ממעילה לא מהני אלא ביצא מקצתו ומדין מגו הכא נמי לאתויי קק"ל למעילה לא מהניא אלא ביצא מקצתו אבל יצא כולו לא מהני זריקה לאתויי לידי ...
ו א גמ' לא דקבליה סמוך לשקיעת החמה. הק' בתקנת עזרא והא השחיטה הייתה גם סמוך לשקיעת החמה וא"כ הייתה אחר תמיד של בין הערביים וא"כ אפילו אם היה שהות לזרוק הדם אין הדם ראוי לזריקה דאמרינן פסחים נח,ב שאין לאחר שום קרבן אחר תמיד של בין הערביים. וע"ש שדן האם בדיעבד שנשחט קרבן אחר שחיטת התמיד...
ד ב גמ' אמר ליה בר קפרא לבר פדת בן אחותי ראה מה אתה שואלני למחר בבית המדרש. פי' במשנת רבי יעקב שכן היה מנהגם אז כשרצה אחד לדרוש באיזה עניין איזו ספק בהלכה בקבוצת תלמידים היה מודיע לגדול שבהם שהוא יעמוד וישאל צדדי הספק בדבר זה ועל זה השיבו הדורש כל מה שיש לדון ולפלפל באותו הדין, וכעי"ז מצינו בבא...