האמת אדרוש כתב:הבנתי מדבריהם שפירשו ש׳השסועה׳ היינו ביאור על מפריסי פרסה, דהיינו שתהא באופן של ׳שסעת שסע׳.
וכתרגום אונקלוס:
וּמִסְּדִיקֵי פַּרְסְתָא מַטְלְפֵי טִלְפַיָּא (עיין נתינה לגר).
וכן תרגם רס"ג.
האמת אדרוש כתב:הבנתי מדבריהם שפירשו ש׳השסועה׳ היינו ביאור על מפריסי פרסה, דהיינו שתהא באופן של ׳שסעת שסע׳.
ואמרו כל המלעיג על דברי חכמים נדון בצואה רותחת, ואין צואה רותחת חמורה מן הסכלות שגרמה לו להלעיג. ולכן לא תמצא לעולם מרחיק דבריהם אלא אדם רודף התאות, מעדיף החושניות, מי שלא הואר לבו בשום אור בהיר.
וכלל גדול אומר לך שרבותינו חז"ל לבד גודל קדושתם וחכמתם בתורת ד' עוד היו יותר גדולים בחכמות טבעיות ובידיעות העולם יותר מכל המתחכמים להשיב על דבריהם הטהורים והמפקפק על דבריהם מעיד על עצמו שאינו מאמין בתורה שבעל פה אם כי יבוש מלהגיד זה בפה מלא:
איש_ספר כתב:והעירני חכ"א, שכתיבה זו קדמה למש"כ בענין זה במכתבו הידוע בענין הרב קאפח ותרגומיו...
זאב ערבות כתב:(כמדומני שכבר הערתי דבר דומה באשכול אחר ואיני זוכר היכן).
וכן מצינו ברות שנכנסה למטתו של בועז אחר שטבלה (עיין רות רבה ו, א "אמרה לו טהורה"), וקשה הא צריכים שבעה נקיים אחר שנתפייסו ביחד לישא זה את זו (נדה סו.) ולפי מה שכתבתי ניחא דעדיין לא היתה גזרה זאת.
אור עולם כתב:מדובר כאן ביבום שאינו דאו', וצריך קידושין.