מעט דבש כתב:אכן שם לא הכריע.
אבל בכל המזמורים שאחריו, ציין בפשיטות ש'הללויה' חדא מילה.
הנה רשימה:
קה, מה;
קו, א;
קו, מח;
קיא, א;
קטו, יח;
קטז, יט;
קיז, ב;
קלה, א;
קלה, ג;
קמו, א;
קמו, י;
קמז, א;
קמז, יט;
קמח, יד;
קמט, ח;
קנ, ה.
בתוך הגולה כתב:מלאעולם כתב:אנצל את ההזדמנות לתקן מעוות שנפל שם בתאריך פטירת הרבנית רחל ע"ה. שבעיתון (עמ' 24) כתוב יום חמישי יד טבת תשנ"א ובאמת היה זה שנה קודם.
(החפץ בהוכחה יחפש בלוח שנה מתי חל יד טבת בשנת תש"ן ומתי בשנת תשנ"א. א"נ יקיש באוצר 'רחל אויערבאך' וידע האמת)
כדכד כתב:כתבתי לגירסא דידן
הא לדידן הא לדידכו
כדכד כתב:הללויה לגירסא דידן היא מלה אחת עם מפיק וזה כולל שם ושבח בבת אחת וכנראה יש חולקים על הרשב"ם הזה וה"ה הכא במרחביה
משולש כתב:האם מותר לדעת הרב יצחקי לכתוב מספרי הפרקים והפסוקים (הנוצריים) בין פסוק לפסוק?
והאם מותר לציין איפה מסתיימת העלייה?
כדכד כתב:התכוונת שקורא כמוטעמת בטפחא? כי היא מוטעמת במרכא כבר
לגוף הענין לא הבנתי איך יש כאן שינוי משמעות
רב טקסט כתב:א"כ תנוח דעתך מצד שאין כותבין בשיטה פחות משלש תיבות כמבואר בהלכות מזוזה