פורום אוצר החכמה

לשון הכתוב בראה 'שבעת ימים תאכל עליו' מורה שזה העיקר, אף שיש בזה גם זכרון לצורת מאורע הנס, המצוה היא דבר יותר מהותי, אלא שגם מזכיר את המאורע.
וזה הטעם שבפרשת אמור ופרשת פנחס התורה מקדימה לחג המצות שבי"ד ניסן מקריבים פסח לה', כי חג המצות הוא המשך לקרבן פסח.

האבן עזרא צמוד לפשט המקרא, הדעת נותנת שאכילת מצות במנחות ובחג הפסח הוא מאותו טעם. העובדה שלא הספיק בצקם להחמיץ, אינה מהותית ואינה מספיקה לקביעת חג המצות, לשון הכתוב מורה שהמצות שייכים בעצמותם ליציאת מצרים ולקרבן פסח, וכן כתוב בפרשת ראה 'לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות'. דהיינו שיסוד המצוה ...

קונטרסים להורדה בענייני פסח קונטרס א' בהלכה א. גדר סיפור יציאת מצרים ב. בעניין טיבול ראשון וד' כוסות - שני חלקים לסדר ליל פסח ג. יסוד מצוות ההלל בליל פסח ובמועדים ד. שיטת הגר"א באכילת מצה כל שבעה ה. מצוות תשביתו והמסתעף קונטרס ב' באגדה והגדה א. יסוד החידוש באמונה שהתחדש ביציאת מצרים ב. סודה של ...

מה התשובה שלך? האם אתה מתכוון לומר שתפילות אכן אינן עוזרות כלל? כי אם לפעמים תפילות כן עוזרות (ולפעמים לא, עכ"פ לא באופן ישיר ומיידי ביחס למה שביקשנו, ואת זה אנחנו יודעים כמובן מנסיוננו ולא זקוקים להוכחות), אזי זה עדיין צריך לבוא לידי ביטוי בסטטיסטיקה. התשובה היא שרוב רובם של האנשים לא יודעים ...

1. כה אמרו חכמינו: (ויקרא רבה יז, א) 'קרוב ה' לכל קוראיו, יכול לכל, ת"ל לכל אשר יקראוהו באמת '. החיד"א ('יוסף תהלות') - 'אפשר דקשיא ליה דאנו רואים דכמה קוראים באמת ואינם נענים. והתירוץ שהם קורין בעת צרתם באמת ואחר כך חוזרים לסורם, וזה שאמרו 'יכול לכל', ויקשה דכמה קוראים בכל לב ואינם נענים....

בשבת אין צריך לסמוך גאולה לתפילה (שו"ע או"ח סימן קיא על פי הגהות אשיר"י פ"ק דברכות וכל בו הלכות שבת ומהרי"ל הל' יום טוב.

דרך ה' לרמח"ל

מזה כעשרים שנה קיים בשוק מיני נבטים שונים ומהם מחמשת מיני דגן והם זרעים שונים שהנביטו התחלת שורש האם דנו בזה האם נקרא השרשה לעניין לאסור לפני העומר, ואם כן יש לאסור את אכילתו לעולם כי כל מה שנבט אחר פסח עד לפסח שאחריו הוא חדש ומה שנבט לפני פסח ועבר עליו ט"ז ניסן הוא בחשש חמץ שעבר עליו הפסח. ואו...

ביאור ברכה ראשונה בשמונה עשרה - מצוה להפיץ

אשמח להערות

אפשר רומז לדברי המדרש

(מדרש רבה שמות פרשה כו פסקה א)- 'הה"ד (איוב ג) 'לא שלותי ולא שקטתי ולא נחתי ויבא רוגז', - לא שלותי מבבל, ולא שקטתי ממדי, ולא נחתי מיון, ויבא רוגז באדום'.

קונטרס יפה מאד. (לא קראתי את כולו, ולא ראיתי את מה שעליו נסבה ביקורתו של הרב עו"ח). הערה לי: טענתו היא שקביעת ההלל בחנוכה היא מכוח האמור בפסחים (קיז.): נביאים שביניהן תקנו להן לישראל, שיהו אומרין אותו על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבא עליהן, ולכשנגאלין אומרים אותו על גאולתן. וכדברי רש&quo...

ברצוני לתקן לא "בעלי הפשט" אלא "אוהבי הפשט". מי שאוהב סגנון זה של הבנה פשוטה מתחבר לזה, הדרך הסלולה היא פשוט ישרה, ואינה תלויה במספר ההולכים בה. התשובה אינה קלושה אלא פשוטה מדי, כלומר שבעצם זו לא שאלה, לפי האמת. מי ששכלו הישר לא עוות, ויודע להבדיל בין דברים נכוחים לרעיונות מבריקי...

קונטרס על חנוכה להורדה ביסודי גדרי קביעת הימים טובים וגדר נר חנוכה בא לפתור את הקושיות היסודיות: א. מדוע לא נזכר מצוות נר חנוכה בברייתא דמאי חנוכה ב. מדוע בעל הניסים לא נזכר נס פך השמן ג. מדוע בברייתא דמאי חנוכה אין נס המלחמה עיקר ד. מדוע הרמב"ם מחלק בין תקנת הלל ותקנת הנרות ה. מה מהותה וכוונתה...

יש מדרש חז"ל שהייתה עוד אשה לפני חוה. בראשית רבה (וילנא) פרשת בראשית פרשה יח ויאמר האדם זאת הפעם, רבי יהודה בר רבי אמר בתחלה בראה לו וראה אותה מליאה רירין ודם והפליגה ממנו, וחזר ובראה לו פעם שנייה, הה"ד זאת הפעם זאת היא של אותו הפעם, זאת היא שעתידה להקיש עלי כזוג, היך מה דאת אמר (שמות כח)...

החידוש שביסודו של הקונטרס, שלדבריו יש כמה טעמים וגוונים במצווה האחת של תקי"ש, וכולם הם במהות המצוה. וזה קצת תימה, כי היכן מצינו כדבר זה. תשובת המחבר: זה אמנם דבר מחודש, וכעת אין זכור לי שיש דבר דומה במצוות נוספות. בחלקו השני של הקונטרס ישנה התייחסות לקושי זה. ובתמצית הדברים שאמנם יש קשר פנימי ...

לכאורה זה הביאור בדברי הגמרא ברכות ס, א: "יהודה בר נתן הוה שקיל ואזיל בתריה דרב המנונא, אתנח. אמר ליה: יסורים בעי ההוא גברא לאתויי אנפשיה? דכתיב (איוב ג) 'כי פחד פחדתי ויאתיני ואשר יגרתי יבא לי'. - והא כתיב: 'אשרי אדם מפחד תמיד' - ההוא בדברי תורה כתיב. הלא זה עניין סימנא מילתא בראש השנה - (כרי...

ראש השנה פרק א משנה ב - בארבעה פרקים העולם נדון, בפסח על התבואה, בעצרת על פרות האילן, בראש השנה כל באי העולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר (תהלים לג) היוצר יחד לבם, המבין אל כל מעשיהם. ובחג נדונין על המים:

ישוטטו רבים ותרבה הדעת

בין אם ייפתח אשכול שכזה ובין אם לאו יש לי שאלה הלכתית הנוגעת להרבה שצי"ם כי הנה בשעת התפילה צריך לעמוד ואסור לסמוך עצמו וכמו כן הש"ץ בשעת אמירת נוסח התפילה ובדרך כלל מעייף מאד לעמוד שעה ארוכה ויש מקומות שנהגו לשים כסא לש"ץ בעת שהקהל מנגנים היום הרת וכדו' ויש לדון ולשאול בעלי הוראה הא...

אולי יואילו מנהלי אתרת קדישא הדין לפתוח פורום לבעלי התפילה אשר כאן, השוואת נוסחאות, החלפת הקלטות וכדו' לרווחת עם ישראל החפץ בשיפור חזניו? (ולמעירים ומאירים למיניהם..) או שמא אין כאן מהם ומהמונם.. בין אם ייפתח אשכול שכזה ובין אם לאו יש לי שאלה הלכתית הנוגעת להרבה שצי"ם כי הנה בשעת התפילה צריך ל...

יש לציין שיש מקור להנהגה זו בתנ"ך בנבואה מאת ה'. בימי יהושפט נאספו על ישראל בני עמון ומואב ושעיר למלחמה כאמור בדברי הימים ב' (פרק כ) ויחזיאל בן זכריהו בן בניה בן יעיאל בן מתניה הלוי מן בני אסף היתה עליו רוח ה' בתוך הקהל. ויאמר הקשיבו כל יהודה ויושבי ירושלים והמלך יהושפט כה אמר ה' לכם אתם אל תיר...

מה שאני תמיד פירשתי לעצמי: בוודאי אין מקום לבקש על שכר העולם הבא כי זה מובטח, וזה גופא הכוונה 'שכר טוב', כלומר שכר טוב הנראה והנגלה בעולם הזה. ועל זה יש מקום לבקש כי עיקר השכר הוא בעוה"ב ויש מקום לבקש שנזכה לפירותיהן בעולם הזה. ומה שמציינים דווקא את הבוטחים באמת נראה שמבוסס על הפסוק באשרי 'קרוב...

יש הרבה בחז"ל את הביטוי הזה כמו - בבא קמא דף לח/ב - 'שתי פרידות טובות יש לי להוציא מהן רות המואביה ונעמה העמונית'. נראה שמשמעות המילה הוא 'גוזל' של עופות כמו - זבחים דף סה/א - 'לפי שנאמר והקריב מן התורים או מן בני היונה יכול המתנדב עוף לא יפחות משני פרידין ת"ל והקריבו אפילו פרידה אחת יביא ...

משולש כתב (ולכאו' י"ל שני הלחם וצ"ע שבפרויקט השו"ת מופיע 74 פעם שני הלחם, ו 6282 פעם שתי הלחם).). קושיא זו מקשה התוס' מנחות דף צד/א ד"ה שתי הלחם - 'במשנה ובמקרא קרוי לשון זכר ולשון נקבה דהכא תנן שתי הלחם ובשמואל (א י) כתיב גבי שאול ונתנו לך שתי לחם ולקחת מידם ולעיל פ' ואלו מנחות ...

מאמר על ההיגיון שבגימטריא אחד מסוגי הדרש והרמז הנזכרים רבות בש"ס ובמדרשי חז"ל הוא ה"גימטריא". הגימטריא אף נמנית כאחת המידות שהתורה נדרשת בהם, בברייתא דרבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי המונה שלושים ושתיים מידות (הנדפס בסוף מסכת ברכות), שהמידה הכ"ט היא - "בלשון גימטריא&q...