לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
לי קצת צ"ע, שהרי בכל השנים היו אשכנזים בא"י -וגם בירושלים עד המעשה עם ריה"ח [שאז הי' הפסקה של כמאה שנה]. וכידוע האר"י בימים נוראים היה מתפלל אצל האשכנזים כדי לומר את פיוטי הקליר. ואולי האשכנזים באו קודם לא"י?
סוכ"ס, גם אם מכוונים את היום ע"פ השמש, הרי יותר קל לחשב מנקודה מוקדמת, לא מחצות אחורה. ובאמת לשיטה הזאת שמחשבין ע"פ חצות נתחדשה באחרונים. ולשעון א"י השקיעה כל יום בשעה 12:00. [מזיזים את השעון כל יום לפני מנחה, שהיא ג"כ קבועה ב11:40 וזמן מעריב ב12:30]. וכ"ה עד היום במקומ...
אני ממליץ על מאמרו של גב"ע צרפתי על הקוסמולוגיה בחז"ל, כדומני זה הופיע בספר השנה 'בר אילן'. נכון, זה לא מצוי באוצר. אבל עדיין יש ספריות כמו פעם.. כבר הזכירו כאן פעם את מנהגו של הרא"י צוקר שליט"א לרפו"ש, שהיו רואים אותו בספרי' רק בימות הגשמים.. ועוד, בי' של המהר"ל שם אי...
היא חקירה ידועה שעמד בה הגרי"ז, ובדברי הראשונים, בתו' הנז' ובדף ק"ח ע"ב ובר"ן שם, וכו'. אך ז"פ, דאף אם תרי דינין אינון, אמנם תיקנוהו על סדר המצוות, וכל' בדף קי"ז ע"ב הגמ' כל חד וחד נעביד בי' מצווה, וע"כ אין הנ"מ הנ"ל נכונה, ויש למצוא נ"מ אחרת.
תליא בפלוגתא, ותלמיד ר"י הביא ד' רה"ג דיכול להשלים אחה"ת, אבל הלכה המקובלת בזמננו דאין מברכין על פסוד"ז אחר שחרית, ולפיכך אם ירצה יבקש מא' שיוציאו בברכות.
לאחר שנים רבות, שבהן הי' נראה כי אין יוצאי פולין וגליצי' [וכו'] יודעים לדבר לה"ק, קם אחד לקנא את קנאתם, ויוציא ספר נפלא: . "הברת החסידים" ובו נתבארו כל הכללים של הגיית הקמץ, השורק, השוא וכו'. המחבר: הרב נפתלי צבי דמביצר מחסידי באבוב בלונדון. אגב: עולה שם כי אף הלבוש כבר הי' אומר השורק...
ראשית, קצת קשה לעשות פלפולים מעיתונים שכמה מגדוה"ד כתבו שלא לקוראם, רק שבעת ראותי כתבי הסטוריה, קשה עלי מאד לעמוד בנסיון. עיקר הדברים הוא כמובן מפי' [תלמיד] ריה"ח עה"ת, מבוסס על כמה כתובים בדה"א ועל סוף פ' מטות, אמנם עיקר המקורות הם משבט מנשה. רק שהנוסח שם קצת מפריע, שמתחיל עם זה...
לפני שאנו רוצים להבין את בעל ההגדה, עלינו ללמוד את הפסוקים בפ' ואתחנן בקשר לשאלת הבן החכם. ואעתיק בזה ממש"כ [אקוה להביאו בקרוב במלואו]. ---ואף זה נתבאר לנו בבי' א' מהפרשיות דסיפור יצי"מ, בפ' ואתחנן בשאלת הבן החכם, ששואל מה העדת והחקים והמשפטים אשר צוה ה"א אתכם, הנה שואל על כל מיני המצ...
דרך אגב, אביא מה ששמעתי מפי הגר"י בורדיאנסקי שליט"א. [ ערוך ע"פ דבריו בשיחה]. ידוע השאלות, מה טעם סופרים בתחילת היום [לא היממה, שכן במקרא יממה היינו רק על שעות השמש, משא"כ יום בהרבה מקומות אם לא ברובם כולל כל הכ"ד שעות], ולמשל בנדה שכתוב וספרה לה הרי הספירה בסוף היום. ואף כא...
אנכי הק' נסיתי בהא ירחא בכל הגדלים בגידול מיוחד הנמכרים במחנה יאודה [ברכת דוד חסלט עלי הבשור הרב רובין ועוד] ולא ראיתי שום מרירות בהם עד אחד, הוא "ברכת קטיף" שבו נמצאה מרירות, [ופלא שבתחילה לא הרגשתי מרירותו ועם הלעיסה בא המרור ונשאר הטעם גם אח"כ לזמן ארוך]. ואני קניתיו היום בחנות האח...
הנה הרי לשון הג"מ על תמכא מירטיך, בלע"ז מרוביא, והרי לכאורה זה סותר, ואפשר לבאר דבריו בג' אופנים. א] דאף המרוביום הוא כריין, וע"כ מזה שהיו מקומות שקראו כן לקריין, אף שמעולם לא שמענו כן רק אחרת. ב] דהמערטיך אינו קריין אלא מרוביא, וא"כ ראי' מזה דיש מקומות שקראו למרוביום מירטיך, אף ...
ומאחד מגדולי תלמידי הגריש"א שליט"א שמעתי, שאביו [ולמעלה בקודש] אופה מצות מצוה, וא"ל הגרי"ש שאין לזה תוקף של בל תיטוש תורת אמך, ועדיפא לי' שיקח משל קודם חצות.
אין כאן חרוז ולא זמר, לדונם ולדרשם בקל וחומר, קומץ מליצות לריח ניחוח, לגודל הששון ועליצות הרוח. או, עכשיו יותר טוב, עכ"פ 2 המשפטים הראשונים. ואפי' האחרונים כשמבטאים את זה במבטה/א אמריקאית...נוטר! אני צודק בהשערה זו? אין הכוונה אמריקאית, אלא "אשכנזית" ההוגה את החולם בקמץ ושורק. אמנם ב...
ובבי מדרשא דהגריש"א שליט"א במא"ש נוהגין עד היום לומר מזמור פ"ג [וגם ק"ל וקמ"ב] אך לא כמנהג הישן, אלא כתקנה שמזמן האינתיפאדה לא תקפ"ץ. ופעם שהי' הרב ש"ץ ואמר קדיש אחריו כדין.
נחלקו בגמ' אי טומאה הותרה בציבור, או רק דחויה. אמנם כ"ז בטומאת מת, אבל שאר טומאות לא הותרו, וא"כ איך יקריבו בזמה"ז אם ר"ל לא ישובו , והלא בעוה"ר לע"ע רובן זבין ומצורעין ובועלי נדות, ואף לטומאת קרי לא נדחתה הטומאה, אלא דלהלכה שוחטין וזורקין על טמא שרץ, אמנם זה רק אם כבר ...
הן דבירו' מ' שכרפס הוא הפטרוסיליינין, בתרגום של מגילת אסתר תרגם כרפס: כרתנין, דהיינו כרתי. אלא, דהם אינם נאכלין חיין לעצמן בד"כ, ולפיכך ברכתן צ"ע, בספר וזאת הברכה כ' -גם על פטרו' וגם על סלרי- דברכתן שהכל, יעוין שם. וכ"כ בספר באר ישראל ע"פ דעת הגרי"ש אלישיב שליט"א.
בפשטות ענין זה אינו כלל דין בכוסות היין, רק בברכות ושירות הנאמרות על היין ד"פ בלילה הזה. ויש בזה הרבה מקום עיון בסו' הגמ' והראשונים, ואין עתותי בידי לפרוס השמלה.
המנהג שהנולד בז' אדר והברית בארבעה עשר בו, נקרא בשם משה מרדכי, ואף משה לבדו. [ורוב הגרמ"מים מקורם בפורים]. והנולד באב נקרא מנחם. ועוד, יעו' בספרי המנהגים.
יפה ציין האוצר לדבריו שם: http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=4267&p=32275#p32275 דיואב קרא זכר בשני סגולין, ולכך טעה, שדימהו לעשן- עשן הכבשן [קול מבשר]. ולפיכך אדרבה זה ראי' לקריאת הסגול. וקצ"ע דברי הפור"י שכ' מכאן לקרות בצירי, הרי בימיו של יואב לא הי' לניקוד לא סימנים...