פורום אוצר החכמה

במסתרים

תודה.
אך שם גופא, מי אומר שזה כסף התשלומין ולא כסף אחר?

במסתרים

מה יכלו להעליל עליהם?

במסתרים

בענין "תוציא השדה"
viewtopic.php?f=46&t=18850&p=189935#p189935

במסתרים

חשבתי שאתה מתכוון לקו של צירוף מילים

האם קו הפחתה עובד במקוון, ואם כן איך?

חיפוש כזה:
מקרא -קדש
אינו מפחית את המלה קדש

תודה

במסתרים

על מה החרדה הזאת

במסתרים

דרך אגב איך יתכן לרבנו תם שעינינו הרואות שהשמים מלאים כוכבים בינוניים וקטנים לפני הזמן של השקיעה לפי רבינו תם. ואיך יתאים זה עם כוכב אחד יום וכולי. כמדומני שגם הנוהגים כגאונים מתחשבים בראיית כוכבים בעיניהם (לרימ"ט 27 דקות) אף שאינו מתאים עם מ"ש בגמ' ג' רבעי מיל? (ידוע לי הרבה מהנכתב כבר על...

במסתרים

ברך עלינו את השנה... מברך השנים
למה ה"שנה" חשובה בברכה? למה לא "ברך עלינו את כל תבואתנו... מברך התבואות"?

במסתרים

סוטה לז: אמר רבי לדברי רבי שמעון בן יהודה איש כפר עכו שאמר משום רבי שמעון אין לך כל מצוה ומצוה שבתורה שלא נכרתו עליה ארבעים ושמנה בריתות של שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים נמצא לכל אחד ואחד מישראל שש מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים ועיין החשבון בתוספות. 603,550 הם רק מבן עשרים שנה ומע...

במסתרים

לא הבנתי אומרך "ביחס לתכנה".

ההפחתה שע"י קו היתה ידועה לי ולא עזרה.

במסתרים

מה וכמה אפשר לדייק ב"דיבור המתחיל"? וכי ברור מידי מי יצא?

במסתרים

מענין לענין

האם הבדילו המבארים בין שלט למשל?

וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים
ויוסף הוא השליט על הארץ

במסתרים

אמרי אמת עמ"ס סוכה - הובא ב'עלים לתרופה' האזינו תשע"ז

כי בסוכות הושבתי. למ"ד סוכות ממש, מה החידוש? ואפשר לומר שירדו להם סוכות מן השמים.

במסתרים

במחזורים ב'לשם יחוד' לפני תק"ש "שצוונו לשמוע [התוקע אומר: לתקוע] קול שופר" האמנם יש חילוק בין מצות השומע והתוקע? את"ל שעיקר המצוה הוא לשמוע קול שופר כנוסח הברכה ולשון הרמב"ם, האם אמירת "לתקוע" מקלקלת כוונת המצוה? האם שייך לכאן לשון הכתוב תקעו בחודש שופר, ולשון רז&q...

במסתרים

בכתבת הפרסום שהובאה למעלה הזכירו את מה שהשיב הרמב"ם לנקד "הורינו" בחירק, וביארו מה שביארו.
לכאורה יל"פ כפשוטו, שהוא על משקל הודינו בתהלים מזמור עה, ולא כבפסוק הורני ה' בתהלים פו שהוא ציווי ובצירי

במסתרים

מתנצל. לא זכרתי. כאן בסוף העמוד בשם סידור חסידי אשכנז
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?re ... &pgnum=500

במסתרים

מה פירוש המלות למובא בקובץ שיטות קמאי ר"ה: ובכן לשון מלכות כמו ובכן אבוא אל המלך

במסתרים

דוגמא (בדויה), מתאים לו לכתוב
"כמו שאמרו ואין שמחה כהתרת הספקות"

במסתרים

מחבר מהדורות האחרונים רגיל להוסיף ו' בתחלת ציטוטים, בעיקר כשהם לא מחז"ל אלא מאמר "החכם".
יתכן שחשב שהציטוט מתחיל בו', אבל יותר נראה שזה דרכו להראות שהמשפט הבא הוא ציטוט
האם ידוע חבר לסגנון זה

במסתרים

חיפוש בוליאני היה מועיל
בעיקר
NOT

במסתרים

שייך ל'דרוש ורמז' ולא ל'דקדוק ומסורה'.
ע"פ פשט פיסוק הטעמים לק"מ.

במסתרים

תוכי מדבר כתב:3. החזרת סימן הרפה מעל אות רפויה.

האם יש מעלה בזה היום

במסתרים

הרא"ש בתענית הביא דעת ר"ת בענין צה"כ
כמדו' שיש אומרים הביא ולי' לא ס"ל לפי שבמס' שבת שתק בזה.

(צ"ע אם די בשתיקה לדחות העתקה מפורשת.)

במסתרים

מיללער כתב:לשון רש"י נדירה וחד פעמית

גם בפרשת מצורע גבי תנוך אזן

במסתרים

על שעטנז גץ עיין כאן http://tinyurl.com/zr8boor

(שאלת שאלוני לא בדיוק הבנתי. הגר"ע אומר שאין מקור בש"ס לתגי בדק חיה. אתה מצאת מקור?)

במסתרים

אין ה"א הידיעה בארמית.

(האלין הדין וכו' יצאו מן הכלל.)

במסתרים

מענין לענין

בירך על היין, פטר כל המשקין.
מה הדין כשבירך בטעות על משקה שהכל, האם חלה הברכה לפטור מאכלי שהכל או שהברכה יצתה לבטלה וחוזר ומברך על האוכל כהלכה?

במסתרים

מכתב הרב אליהו לוין: בתחילת פרשת פינחס (קריאת שני וחמישי) בפסוק יח כתוב: הַמֻּכָּה בְיוֹם המגפה. המלה המכה מוטעמת במרכא שהוא טעם מחבר, ולכן הב' במלה ביום רפויה ללא דגש. כן הנוסח בכל הספרים המדויקים הידועים לנו. וכן אצל ברויאר קורן והיידנהיים. יש חומשים שבעקבות דברי המסורה כאן ולעיל בפסוק טו הבינו שצ...

במסתרים

יש ספר ישוב התוספות (אינו באוצר)

יגדיל תורה ויאדיר

במסתרים

לא תנא דמסייע אלא שדבריו נסתרו בצהר התיבה שם, כנ"ל.

מה שייך כאן קונם קוניהם?

במסתרים

ר' אליהו בחור רצה לחלק בין שפחותם לשפחותיהם וכבר סתר דבריו בצהר התיבה
סוף אות כב כאן http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp ... &pgnum=121

במסתרים

ייש"כ.

כיון שאפשר בקל לדחות הדרשה (יותר נכון: לא לדרוש) א"כ למה אמר ר' יהושע מי יגלה עפר וכו' מביא לו ראיה מן התורה? הרי כשם שיפרכו הק"ו של ריב"ז כך לא יקבלו דרשת ר"ע?

במסתרים

סוטה כט:
הב"ח מגיה ברש"י 'דהיכא' עיין שם

לכאורה הגירסא שבפנים מובנת היטב, ואפילו יותר מן ההגהה.
מה צורך ההגהה, ומה פירוש דברי רש"י לפיה?

במסתרים

תנן (סוטה רפ"ה) בו ביום דרש ר' עקיבא וכלי חרש אשר יפול מהם אל תוכו כל אשר בתוכו יטמא אינו אומר טמא אלא יטמא לטמא אחרים למד על ככר שני שמטמא את השלישי

וכולהו רבנן דפליגי עליה, והלכתא כוותייהו, מאי דרשי ביה?

במסתרים

אחד מעיר מתכוון לפסוק ואת טבעותם/טבעותיהם (ת)עשה זהב

במסתרים

למה לא חששו שיביאו הבתים הריקים לידי תקלה?

למה לא הניחו תפלין כשרים לשם מלבוש ולא לשם מצוה?

במסתרים

כוונתך לזה?

http://www.chabad.org.il/Magazines/Arti ... oryID=1811

במסתרים

בשבוע שעבר חזר התופעה הנ"ל ונחלקו בו גדולי המפרשי התרגום בדיוק כמו חכמי הפורום. (יא ל) וְהַלְּטָאָה נתינה לגר: ...מהערוך ערך לטאה משמע שסובר שהגירסא 'הלטאה' היא העיקרית וההא היא הידיעה, ומלשון הקודש נראה כן מהדגש הבא בלמד , גם הביא במשנה (אהלות א ו) 'זנב של לטאה' אף שבספרינו הנוסחא במשנה בהא. ...

במסתרים

אם "המדתא" הוא שמו של אביו של המן, המ"ם היתה רפה ולא דגושה, משום שאין שום סיבה שהיא תהיה דגושה מה שייך "אין סיבה" בשם עצם, ובפרט כשבא מלשון נכרי? הרב מסתרים בחכמת הדקדוק יש תירוץ ארוך על זה. מה כתוב שם? או: איפה? עוד בענין זה, אם יש ה"א בתחלת שם עצם, http://hebrewbooks...

במסתרים

מה מביא לאיש להגיד שיש לו מסמכים להוכיח, והנה עוד מעט יוציאם לעין כל, עוד מעט, ו... אופס! אני צריך מתרגם. חכו, חכו...

במסתרים

יהודי של פעם כתב:אם "המדתא" הוא שמו של אביו של המן, המ"ם היתה רפה ולא דגושה, משום שאין שום סיבה שהיא תהיה דגושה

מה שייך "אין סיבה" בשם עצם, ובפרט כשבא מלשון נכרי?

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 1732 תוצאות