פורום אוצר החכמה

מתני' ב"ב דנ"ו ע"ב כשיש ג' כיתי עדים של אכילת ג' שנים והוזמו הרי הם חייבם לשלם הפירות ובפשוטו כמו"כ חייבים לשלם הקרקע [ מכיון שזכה בקרקע אחר ישיבת ג"ש] ומסתפקנא בהעידו שני כיתי עדים האחת על שנתיים והשניה על שנה והוזמו דבפירות זה מתחלק פירות של שנה לכת של השנה ופירות של שנתיי...

ראה ביאור מעניין בשרידי אש מחקר ה' מש"כ בזה ב' שיטות במחייב של נזקי ממונו

[הקושיה קשה ביותר לפי הדעות שפטור זה נאמר אף בשו"ר ראה מנ"ח בזה ובחזו"א ג"כ נקט כן -ואולי החזו"א לשיטתו גבי אין גובין קנס בבבל ואכ"מ]

מה שהעיר בעל העושה חדשות להוכיח מדינא דהילך , בפשוטו כוונת כל הראשונים לדינא דשו"ע חו"מ סימן פז' סק"ג דכשבא לפטור עצמו מהילך ליכא בזה פטורא דהילך [ויסודו הוא דינא דמערים שמתבאר לגבי קדמה הודאה לתביעה] וא"כ לו היה עושה הילך כדי להפטר היה עושה שלא כדין דאין בזה פטור הילך וא"כ ...

ראה עוד תשובת רע"א קמא נד' שנקט שיש במצוות פריעת בע"ח מצוה דינא דדיחוי ומחודש למאוד
האם מצינו מי שסובר עוד כן ?

לא הבנתי מבחינת איסור לא תגזול שבפשוטו כל אדם זכאי שלא יגעו בו [והראיה שיכול הוא לאסור בנדר על אחרים ] מ"מ כשחייב מלקות ניתן לגעת בו ואין בזה סרך לא תגזול ה"נ איסור נדר ומה קשה יותר בנדר מאשר על לא תגזול [וביותר שעל לא תגזול ליכא כלל דחיה דעשה דחה ל"ת וכמ"ש הגרש"ש]

צוין המרדכי לעיל [ואכן שורש הספק הוא מחמת המרדכי הנ"ל ואם פליגי בהא ]

וזה מצאתי
ראה בברכת ציון סנהדרין סימן מה' ראיה יפה בענין

יל"ע עוד מה דינו של שור של גואל הדם שהרג מהו?

[צריך לפרט השאלה באיזה דין גואל הדם מדובר אחרי שמבואר באחרונים שישנם שני סוגי גואל הדם חדא עד שהגיע לעיר מקלט וזה דינא דלא יחם לבבו ויש דין גואל הדם אחרי שנכנס לעיר מקלט שזה איזה זכות מסוימת לענשו ]

לביליצר לא הבנתי כלל דבריך אתה כופר במושג דבר ערוה ולדעתך הכל הוא כלל דומיא דאיסורים [דשם יש שיטות שתליא במכחישו] ???? לבעל העושה חדשות לדעתי המקרה הקיצוני בזה הוא דברי הב"י יור"ד קכז' בע"א שמעיד לאיסור ואין הבעלים מודה די"א שנאמן לאסור לכל העולם חוץ מן הבעלים ושם קשה למאוד מ&quo...

ראה לשון רש"י בגיטין ג"ב ע"ב אין דבר שבערוה פחות משניים אין דבר שבערוה ראוי להתירו בפחות משניים

דעת הגריש"א זצ"ל והגר"נ קרליץ שבאשה אין דין דשמא ימשך ויוצאת יד"ח

למאיר סובול מש"כ דכל ענין ברי הוא בידיעה או בזכירה ולא בחשבון בפשוטו אינו כן וראה מרדכי שבועות תשע"ב שדימה דינא דברי בטענות לדינא דברי בבאו עדים שטוענת שיש לה חשבון שאם בעלה לא בא עד היום מסתבר שלא יבוא וחשיב ברי גם לענין חו"מ וע"ע גיטין דנ"א גבי שני כיסין שנראה דפליגי הראו...

האם אדם החייב לאבא חיוב לצי"ש [הן בגוונא שהוי חוב לצי"ש והן בגוונא שהוי רק לצי"ש כמבואר במאירי ריש הכונס] והאבא נפטר יש בזה ירושה ?

השאלה אינה בגוונא שטוען ברי מכח חשבון [אולי שגיתי בצורת העמדת השאלה] דבזה צדקו דבריך שלא נחשב ברי ע"פ חשבון [וגם בזה הרבה יל"ד ואכמ"ל] אלא באופן שיודע שאין טענתו יכולה להיות בידיעה הנחשבת לידיעה אלא דבגוף הנידון אין לו טענת ברי האם נחשב בהא טענת ברי או לא ?

תנו דעתכם
האם ברי זהו רק כשאומר מה יודע או גם כשאומר ברי לי שמה שהוא אומר זה לא היה [ז"א אינו דן לגוף הדברים כלפי סיפור החיוב ואולי הוא כן חייב אבל ברור לו שטענת השני אינה יכולה להיות [כגון שלא יכול להיות שהיה באותו מקום וכו'] ?

ראה באו"ז בתשו' סימן תשע"ב, ז"ל, מ"מ נראה בעיני דחייב שמעון לפרוע לראובן הואיל ופשע וישן,דהא ודאי פשיעותא היא וכו', דליכא למימר דשינה גופא אונסא היא וכו', אבל הכא שהוא ש"ש חייב למינטר נטירותא מעלייתא "מיחייב לזרוזי' נפשיה שלא ישן כל פחות מג' ימים" וכו', הלכך הואיל ...

על קידושין הקדש ראה ברא"ש ריש פ"ג בקידושין דהא דקידושי טעות אינם קידושין משום דהקדש בטעות אינו הקדש [ וכ"ה בהגר"א שו"ע שם ] וראה עוד רש"י סנהדרין כדומה דסט' שכתב שקטן אינו יכול לקדש משום דאיש בעינן ועמד שם הקר"א הלא קטן אינו בפרשת קנינים ולמאי הוצרך רש"י להוסי...

פסוק ביחזקאל פרק מו' פסוק טז' כי יתן הנשיא מתנה לאיש מבניו נחלתו היא לבניו תהיה אחוזתם היא בנחלה וכי יתן מתנה מנחלתו לאחד מעבדיו והיתה לו עד שנת הדרור ושבת לנשיא אך נחלתו בניו להם תהיה ע"כ מבואר שנשיא שנותן מתנה לבנו אינן כדין מתנה החוזרת ביובל אלא כירושה [ראה בחידושי רמ"ש בב"ב בסוגיה...

מילת זכריו ועבדיו האם מעכבת בפסח שני ?

לצורב מתחיל
דברי הגר"א ריש סימן קז'
וכעי"ז לשון הר"י מיג"ש ב"ב קעד'
[ויש נקודת חידוש נוספת בהגר"א דהגם דשעבודא מה"ת וגובים מלקוחות מ"מ מיורשים ל"ש לגבות בל"ז]

לצורב מתחיל
בגמ' מבואר שיש מצוה ולכן גובים אכן בהגר"א מבואר שליתומים ישנו שעבוד הגוף כמו לחייב עצמו וזה שעבוד הגוף [ועוד יש בזה חילוקים ואכמ"ל]
לעושה חדשות
מי יימר שיש מצוות עשה של והשיב
ועוד שיש לדון שהיתומים יורשים הקניני הגזילה וע"כ מחויבים בהשבה

אגב ישנו דבר מעניין דהנה חזינן בהגר"א [וכ"מ בהרבה מן הראשונים ] דגם על היתומים רמיא מצווה זו דלפרוע חובת אביהם [ונראה דאין כוונת הדברים משום כיבוד אב דמבואר דבכל היורשים אמרינן הכי ] אלא מצוות פרעון החוב מוטלת על מי שקיבל הנכסים בתורת ירושה [ובוודאי דבר זה לא שמענו במצוות והשיב את הגזילה ש...

שאלני חכם אחד מהו גדר פריעת בע"ח מצוה
האם כשמוחלים על החוב יש קיום מצוה ?
וכן כשהשביעית שמטה את החוב האם קיים מצוה ?
יש בזה דינא דמצוה בו יותר מבשלוחו? [נפק"מ לחכות בתור לגמ"ח לפרוע ולא לשלוח עם אחר]
כשאחר פרע את החוב האם קיים בזה מצוה ?