פורום אוצר החכמה

רב טקסט

שאלה בענין

שמעתי כמה תוקעים שבאים לעשות תרועה תימנית, אבל מרגישים שגם קולם שלהם, נשמע עם קול השופר.
אבקשה לדעת האמנם כך היא באמת, או שאותן תוקעים אין מצליחים לעשותו כראוי וכנכון.

מה טוב אם אפשר להעלות הקלטה ממומחה
או יש מי שיכול לתקוע כך, מבלי שיישמע קולו שלו, ויכול להקליט ולהעלות.

רב טקסט

כפי שאני רואה אין השאלה על פיסוק המשניות אלא בכלל על דרכי שימת סמני פיסוק.

ראה בשלטי הגבורים לר"א הרופא משער אריה, מנטובה, עמ' 16, ד"ה עוד ידיע להוי לך
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44352&st=&pgnum=16

רב טקסט

עיקר התמיהה בדומים שהבאתי, על שהם נמשכים עם לשון נוכח המדבר כלפי מעלה. דהיינו בהמשך ישר עם ברוך אתה ה', ומכיון שבפשטות נכון שמה שאמרו הראשונים שאחר הפתיחה עוברים ללשון נסתר, דרך פשט אינו אלא שקוראים לו בכיניים ובפעולות, לכן אין מזכירים אותן בנוכחות ממש, וכמו שאמרו מקודם, הרי שבמקרים אלה שפונים בנוכח...

רב טקסט

בדרך הפשט אין כאן שאלה כלל, כי כן היא דרך הלשון. לדוגמא: אתה אדם יקר, העוזר לכל אדם מבלי לחשוב על טובתו האישית. "העוזר לכל אדם וכו'" - הוא תיאור של "אתה", וכתיאור הוא נייטרלי. זאת לעומת: אתה עוזר לכל אדם מבלי לחשוב על טובתך האישית. על דוגמא ג בלבד יש מקום לדון. ודאי כך הפשטות. ע...

רב טקסט

חשוב להזכיר שגם אצל ואפית אותה יש בזה מחלוקת קדמונים, לפי זכרוני הוא מחלוקת בן אשר ובן נפתלי, ועיין שם במנחת שי.

רב טקסט

מסתמא כוונתו לעמוד 178
אבל זה לא שאלה זו

רב טקסט

או כעבור זמן של שנה

רב טקסט

שמא תלייה בין השיטין צריכה להיות בענין מסוים שיהיה נראה כתיקון.

בין כך הלא כבר מבואר ממנהג הח"ס ומפורש במנחת חינוך מצוה תלז

: מנחת חינוך תלז.JPG (34.58 KiB) נצפה 7626 פעמים

רב טקסט

למה, אם הוא במקום שאפשר לקדש ולצרף עם התיבות היה אפשר לומר דבעל כרחין מצטרפת עם התיבות לפסול, וכאלו נכתבה תוך השיטה ממש.

בדברי החת"ס מבואר כסברתך דלא אמרינן הכי.

רב טקסט

אני מבין שהכוונה לומר, דמצד עצם השינוי לא חמיר השינוי בפרשיות טפי מהשמטת אותיות, אלא דמה שנעשה בכוונה פוסל גם בהשמטת אותיות.
אלו דברים של טעם

רב טקסט

כוונתו להעיר על מש"כ '@שבענו מטובך' בתחילת האשכול דבעל מכלול יופי (אשר למעשה מעתיק לשון רד"ק) מסתפק בזה, שאין כוונתו להסתפק אלא לומר שהוא עבר על אף היותו בקמץ.
והערתו נכונה

זכה מלאכתו נעשית ע"י אחרים.

רב טקסט

השאלה בנד"ד אי תלויה בענין שיכולה להכשיר בע"כ תפסול גם להנוב"י דעל כרחין חשבינן ליה מחובר להתיבה.
ולכאורה במגילה ודאי קי"ל כהנוב"י, וראיה מהציורים והברכות שבמגילות הישנות, אשר דיעבד הכשירום.

רב טקסט

לא הבנתי, המאירי הרי בא לומר דהיכא שנעשה במכוון גרע, ומאי ענינו לכאן.

שמא כוונתך לומר, דמבואר בדבריו דדין זה דהשמיט לא נאמר אלא כשנעשה בטעות, וממילא דלא הניח ריוח לחזור לשם לכתוב מה שהשמיט, ולא נעשה פרשה?

רב טקסט

לפי זכרוני יש עוד מקורות לזה דאות התלויה מועלת ואינה מזיקה.
דומני שיש מזה במנחת חינוך לענין מחיקת השם

רב טקסט

דין זה של השמטה נאמר בשני אופנים, (עי' מגילה יח:) 1. השמיט בה הסופר אותיות או פסוקים, עד חציה. 2. היו בה אותיות מטושטשות. פשטות הדברים הוא שהכותב שהשמיט לא הניח מקום לכתוב אותן פסוקים אלא השמיטן בטעות, ולא נעשה שם פרשה. מאידך היכא שיש אותיותמטושטשותשאין רשומן ניכר, יש לעיין אם זה מייצר פרשה. ואם ננק...

רב טקסט

אצל הקורא אותו אני שומע דרך כלל אפשר לעמוד על כל אות. (מובן שאין הכוונה לאותיות הנקראים אצלינו בשווה). כשקורה ואות אחת אינה ברורה מעצמותה אני אומר התיבה, וכבר היו לי כמה פעמים שלא הוצרכתי לומר אחריו שום מלה בכל המגילה.

רב טקסט

גם במגילה השאיר שניהם, הוסיף התיקון בין שהיטין.
לענין לפניהם יש בזה סתירה בין שו"ת שבט סופר וחוט המשולש איזו תלה הבי"ת או הלמ"ד. ואצל להרג תלה הוי"ו בין השטין.

רב טקסט

ראה כאן בסוף העמוד. אמנם בספרינו יתן כעפר קשתו בסגול, ואולי גם שם מבורר, ועל דרך אש ומים.
סוף סוף אם נסכים ש'עפר' סתם נאמר על דרך המבוררים, הדרא קושיא לדוכתה, דהא גם בציווים אשכחן הכי באש, ושרף אותו על עצים באש.

רב טקסט

ויש לשאול עוד למה היה אומר עם ש"צ כלל אם ש"צ מוציא יד"ח. ומקודם שאציע תשובה אפשרית, אזכיר שבסי' נ"ט על מה שהביא הטור שאביו הרא"ש היה אומר עם ש"צ ברכת יוצר מלה במלה מחשש שיפנה לבו, כתב בית יוסף שהיה אפשר לו לעשות כמנהג רבינו יונה לומר רק עד החתימה, ועל זה כתב דאולי רבינו...

רב טקסט

מה שנעלנ"ד א. אפשר דצריך דוקא דביום יהיה השני, כלשון הגמ' ולחזור ולשנותה ביום, או אפשר דאם מקדימין מקדימין לכולה מילתא ולא שייך לחלק בזה. ואולי תלוי בהשאלה אם אפשר להם ליתן מתנות לאביונים בי"ד או צריכים ליתן דוקא ביום קריאתה. ב. הוא פוסק שבי"ד אין צריכים לטרוח אחר י', איך יסתדרו בזה ת...

רב טקסט

יש באוצר קונטרס 'למנקיות ולקשות הנסך' על ענין זה

רב טקסט

חיבור המלות

רב טקסט

במאמר שהעליתי נתבארו שתי נקודות, א' שבמגילה ההחזרה על טעות שהענין משתנה הוא מטעם דנחשב שלא קרא אותה מלה. הב' שאף אם כללות המאמר והמשפט לא השתנה אלא המלה עצמה השתנה מחזירין על זה, ומבואר דגם זה חשיב מלה אחרת. דומני שזה הוכח במאמר די ברור בס"ד. אם כת"ר מסכים לזה, הרי מעתה כל הדיון אם יש לנו ...

רב טקסט

ודאי לא, זוהי גרש של סוף מלת החכמי'. עם כי עוד לא ברירא לי שאמנם הנכון 'ידעתי'

רב טקסט

[quote="הוד_והדר"]מי יכול לעזור - המוזרח בצבע אדום[quote] דשפיר ושמין ומצלח -נכון ואתעודד - נכון סגני חזני -נכון עלות = עלותם ... יעלה = ידעתי יעלה, כך נראה ... ... ... יגדלהו = הא-ל המלמד לאדם דעת יגדלהו יאריך ימיו = יאריך ימי' [=ימים] ... יחדיו = והנוחי' [והנוחים] יחדיו, כך נראה תמימי. =...

רב טקסט

תלוי מה הדגש בא לומר.

כאן הוי"ו בא לומר משהו. מה שאתה מבין גם בלא זה מועיל לגבי הגדרת המלה, לא נראה לי.
אני נראה כבר כתוקע עצמו לדבר הלכה?

רב טקסט

אכן טעיתי בחפזי כאילו יש כאן קרי וכתיב (כמו שהז מופיע למעשה בקצת ספרים משובשים)

לענין הוי"ו, אכן לא נשתבש כוונת כלל המאמר אבל כשהפסוק מפרש את הוי"ו כחלק מן המלה, ואתה מדלגו, אמרת מלה אחרת. לפי דמיוני.

רב טקסט

ואם הדיון מצד השומע, כשידוע שהקורא קרא היטב, ידוע שבלקט ישר מחלק בזה בין אנשים לנשים עד כמה צריכים לשמוע חתוך האותיות. ומי יבהיר לנו ההגדרה המדויקת לאנשים ולנשים.

רב טקסט

אם האותיות באמת נבלעים מכח שטף הדיבור, עד שהקורא עצמו לא ביטאם. הנה על הקורא לאהרן הרן, משמע בפמ"ג סי' קמ"ב, דמה שאין מחזירין על זה מפני ששתי האותיות גרוניות, והיינו שלפי דרך קריאתו הכחיד האחת תחת לשונו. ולפי זכרוני כן כתב יותר מפורש בדברי מלכיאל ח"ה סי' כ'. ואפשר עוד שתלוי בספקו של ה...

רב טקסט

לא הבנתי למה השינוי של "להרג" במקום "ולהרג" או איפכא נחשב אצל כת"ר כשינוי במבנה המלה יותר מ"היהודים" "היהודיים" או כל חוסר דקדוק אחר. לגבי בפניהם לפניהם - לא הבנתי איך אפשר לומר שלא התייצבו לפניהם כלל הרי הרגו חמשה ושבעים אלף? יתכן שיש הבדל במשמעות בין &...

רב טקסט

נא לקרא המאמר שהעליתי ולא אמרו רבנן בכפילא אך בקיצור, הפר"ח והגר"א חולקים - מכח האי ירושלמי דיהודים יהודיים - על הכרעת הרמ"א גבי קרה"ת, אנו דנים האם בקריאת התורה מחזירים על זה לפי הכרעת הרמ"א. ואדרבה מתוך דברי הפוסקים שהבאת נראה דלדעת הרמ"א יוצא שאין הבדל בין מגילה לקרה...

רב טקסט

יש על זה מאמר ארוך בקובץ 'פעלים לתורה' גליון כ"ה.
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=7&t=17672#p269368

רב טקסט

הבאתי המאמר להראות המחלקת על טעות של הוספת\הסרת וי"ו החיבור גבי קריאת התורה. לא רציתי להגיב כאן על כללות הענין, אבל אם אתב כבר שואל, לענ"ד במגילה לכו"ע כל שינוי מצד מבנה המלה מגדיר את המלה למלה אחרת ונחשב שדילג. ולדעת הח"א והמשנ"ב הוא הדין לקריאת התורה. ובכלל זה ההשינויים בי...

רב טקסט

כאן זה בגדר איתמר הילכתא.

אצל בפניהם,להרג - הלא המנהג בספרי אשכנז [הוא\היה] בבי"ת ובלא וי"ו, וחששו גם לעדויות המסרה.
אם המנהג התפשט גם למדינות שקבלתם היה מעולם כפי עדויות המסרה, הוא על דרך התפשטות הנהגות ממדינה למדינה.
אבל לחדש לחשוש לדעה שודאי אינה קבלתנו, אתמהה.

רב טקסט

לענין קריאת התורה הביא בבית יוסף מן הירושלמי דשינוי בין אם ל-ואם מחזירין עליה. אלא ששם נחלקו הפוסקים אם למעשה קי"ל כן, שהב"י הוכיח מזה כדעת הרמב"ם והאחרונים נחלקו אם פסק הרמ"א דתלוי בשינוי ענין הוא לפי הרמב"ם או לא. יישר כח. אולי תציין מיהם הדעות? בקובץ פעלים לתורה, גליון ז...

רב טקסט

תודה רבה על המקור בברכי יוסף. הוכחה אחת זכורה לי כעת, והוא מה שפסקנו מלכתוב אותיות הלפופות ושאר המשונות, ע"פ פסק חכמי צפת, בעדות ר' מאיר הסופר המובא ב שלטי הגבורים דף קע"ד א' . (אגב, כאן בתמונה 17, אפשר לראות עדות זו בכתב ידו של ר' מאיר הסופר עצמו. וראה כאן יותר אודותיו). שכתב: וכתב הסופר ...

רב טקסט

לענין קריאת התורה הביא בבית יוסף מן הירושלמי דשינוי בין אם ל-ואם מחזירין עליה. אלא ששם נחלקו הפוסקים אם למעשה קי"ל כן, שהב"י הוכיח מזה כדעת הרמב"ם והאחרונים נחלקו אם פסק הרמ"א דתלוי בשינוי ענין הוא לפי הרמב"ם או לא.

רב טקסט

נא לסלוח על האיחור.
לפי זכרוני היו לי מאז כמה מקורות דומות לזה שיש ליזהר בכל פרשה לעצמה לעשותה כראוי.
ולענ"ד גם מסברא צ"ל כן, כי כתיבת ספר תורה אינה מסתכמת ביצירת חפצא של ספר תורה כשר, אלא כותב את התורה, וצריך לכתוב הכל כדין עד מקום שידו מגעת.

רב טקסט

מאחר שמבואר בכמה מקורות שהרמב"ם למד גם הצורות של הפתוחות והסתומות מתוך ספר המדויק, ולא רק מקומן של הפתוחות והסתומות, מוכח מזה שלפחות בקצת הפרשיות היה ידוע אם צריך להיות שם פתוחה או סתומה, ולא מכח הספר המדויק, ועל ידי זה היה בכחו להוציא מסקנא מתוך אותו המקום, ע"פ מה שראה בספר המדויק, שכך צו...

רב טקסט

על עצם קושית הגרנ"א כתבתי במק"א באורך, כי מבואר בכמה קמאי דהרמב"ם למד עצם צורת הפתוחות והסתומות מתוך ספר ב"א. ומוכרח דהיה לו מקורות נוספות לפעמים על עצם הקביעה אם יש כאן פתוחה או סתומה, אם מסברא אם מתוך רשימות מסרה או ספרים אחרים. וכשאנו מחמירין גם כהרא"ש הרי באותן המקומות ע...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 182 תוצאות