פורום אוצר החכמה

אוצר ר"ת של רש"א זה אכן של ראובן מס. אחד מהספרים היותר נמכרים שלהם. ולפיכך לא יהיה באוצר. אבל לא נראה לי שחסר משהו בספרו של היילפרין הנוטריקון והסימנים ובהוצאה החדשה של מישור (שהוסיפו וחסרו). אלפא ביתא של רש"א בזמנו ביקשנו ממנו באמצעות עורך הספר רש"א תפילנסקי והוא סירב. לא נראה ל...

אורות חיים - אכן ספר חשוב, יצרנו קשר עם המשפחה ומכיון שהם שוקדים על הדפסת מהדור החדשה הם אסרו על האוצר להכניס הספר. במקומות אחרים מקפידים פחות על זכיות או לא מקפידים בכלל.

שאר הדברים יבדקו.

ועוד: נוף עץ חיים בנוסח שלם ומקורי נמצא בגנזי ישיבת אהבת שלום שבירושלים.

עמוד ג'

עמוד ב

כאן נתבארו הדברים בקיצור, ושאלתך הספיציפית בעמוד השלישי ובהערת השולים האחרונה:

כוונת באשי לספרו קבלת האר"י שי"ל ע"י יד בן צבי בשנה שעברה, אבל במענה לשאלה פותחת האשכול א"צ בכל זה. וכמש"כ. ומן הסתם גם בבנין אריאל הדבר מבואר.

נוף עץ חיים הוא שם הכולל לכמה חיבורים: ספר לקוטי תורה, ספר הגלגולים ועוד.
(ערכתי מחדש)

מדובר בשלהי עמ' קי"א. הוא כותב ברור שנצטרך להגיע למסקנא לפיה וכו'. ואין כאן מקור.

חכם. עינך הרואות שלא הזכיר הגרי"ח כלל מאיסור זה, אלא דן רק מחמת ענינים שבסוד. כי על כן לדעת הרבה מן הראשונים במקום שדרך אנשים בכך שרי לכתחילה (אע"פ שלדעת מרן קפ"ב א', דרך אנשים לא מהני אלא לענין שלא ילקה אבל לכתחילה אסור, מ"מ רבים חולקים). וכן היה מנהגם של אנשי בגדאד ומשום כך אין...

צודק אברך. בלקט שיחות מוסר של ר' אייזק שר חתן הסבא מסלבודקה התפרסמה שיחה מופלאה על מהותו של עשיו. לא נראה לי שניתן למצוא כדוגמתה בספרי דרוש וחסידות. (אבל לא ראיתי אינה ראיה...) והנה היא לפניכם (בעז"ה נשתדל לקבל רשות להכניס הספר לאוצר): קט.jpg קי.jpg קיא.jpg קיב.jpg קיג.jpg קיד.jpg קטו.jpg קטז.j...

ומש"כ רבי מרדכי אליהו שנוספה תשובה אחרת במקומה, אינו מדויק.
במהדורה החדשה במקום תשובה ה' שמו את תשובה ו' וכנ"ל בז' ותשובה ח' חסרה. מז' קופץ לט'. (ושימו לב לעמוד המרווח...).

יש שפקפקו על צדקת ההשמטה ועוד חזון למועד (אם זה מעניין את מישהו...).

וכך נראה העמוד במהדורות הצילום הנפוצות, אחר שהוסר סי' ה' מהם:

והנה התשובה בסי' ה' כפי שהופיעה ברב פעלים ח"ד ירושלים תרע"ב.
מהדורה זו אינה מצויה באוצר החכמה ולא בשום מאגר תורני אחר.

כתב רבי מרדכי אליהו שליט"א בספר הוד יוסף, ירושלים תשמ"ז:

יהושע מונדשיין כתב:הא דעשיו ישראל מומר, בקידושין דף יח ריש ע"א.

אודה ואבוש.

על סגנונו 'ההיתולי' (סליחה על המילה, לא מצאתי תחליף) של הרוגוצ'בר פעמים, ראה גם תשובתו הידועה בח"ב סי' ח בענין הלל בליל פסח. ואף אחרי כל ההסברים שניתנו לה (ולסופה) במגדל עז עמ' צא מכלל סגנון 'היתולי' לא יצאה. בודאי שיש שיטת סלבודקה בהסברת חטאי הקדמונים והיא נתבארה בארוכה ובחן ע"י ר' דב כץ ...

על הגדרתו של רבי פנחס כ'אויב הנאורות' ועוין להשכלה ראה: מהפכת הנאורות, תנועת ההשכלה היהודית במאה ה18 עמ' 386. ראוי לעלות על נס את אבחנתו הדקה בטיב החיבור המשכילי (!) בשמים ראש, ואולי אף היה הראשון בכך. (אף אם לא הראשון שערער על האותנטיות של החיבור, בודאי היה הראשון שהבחין במגמתו!) וז"ל שם: '..ו...

רבי פנחס הורביץ מח"ס הברית מוגדר בפי חוקרי תנועת ההשכלה כ'אויב הנאורות' על שם ביקורתו הקשה כנגד ההשכלה, על זיופי סאטנוב ומעללי שאול ברלין. הנה למשל דבריו כנגד כת"ע המאסף ממבשרי ההשכלה: 'שמפרסמים את דבריהם ביד רמה חוטאים ומחטיאים את הרבים ושילחו אל נערי בני ישראל אגרותיהם מפארים ומהללים את ...

משום שבנו ר' משה, בעל הזכויות מסרב.

כל ספרי ר' אליהו כי טוב יכנסו בקרוב לאוצר במהדרותיהם החדשות. לגבי ספר התודעה הדבר מוטל בספק.

עשרים וארבע (או כ"ד) היה כינוי לתנ"ך אצל רוב ככל העדות מתימן ועד אשכנז. ולא רק אצל דוברי אידיש.

ספר הלכה ברורה על או"ח הנמצא באוצר (נתחבר בידי צוות אברכים בראשות רבי דוד יוסף) הינו כעין אוצר הפוסקים על או"ח. מומלץ תמיד לחפש שם שאלות מעין אלו. ראה כאן אות ס"ג.

הערה נוספת על החלק השמיני כתב ר"י לביא בספרו שבט מיהודה

בני ספרד, הן בזמן הראשונים והן בזמן האחרונים (כמו, החיד"א), רגילים לקרוא לכולם יחד בשם: 'מקדש יה', או בתיבה אחת: 'מקדשיה'. לא רק שהחיד"א (ובני זמנו) לא רגיל בכינוי זה, אלא אף פרופיט דוראן בספרו מעשה אפד, אותו כתב בשנת קס"ג, מביא כינוי זה ככינוי שהשתמשו בו קדמונים. ראה שם עמ' 11: 'והק...

ובנתיים (...) אפשר גם לעיין כאן
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?26029&BOOKS

חכם באשי. תסלח לי אבל גם לטעמי, אתה קצת מגזים.
אני כמובן לא שולל את השימוש בפרסומים אקדמאיים, מחוץ לבית המדרש, כל זמן שהם נותנים תועלת.
אבל סתם להזכיר פרסום של זה או חיבור של כותב אחר, בשעה שזה לא תורם כלום לדיון, זה מיותר וגם נותן טעם לפגם.
קח את הדברים ברוח טובה.

כי חוץ מהתיקון של האריז"ל אני לא מצליח להזכר בשום דבר נוסף שמקדש את חלוקת הפרשיות. לא מובן?

חכם באשי כתב:הרי קשה להאמין שדברי מהרח"ו נאמרו כ'הילכתא למשיחא'.
ולגוף הענין.
נראה, כי דברי מהרח"ו שאין גרים מישמעאל, שייכים לדבריו במקום אחר, כי גלות ישמעאל, שהוא הגלות האחרון שיהיה החמור מכולם.

מה ענין מהרח"ו לכאן?
וכמובן שאין כאן שום 'הילכתא', וגר שיבוא מישמעאל יקבלו אותו תחת כנפי השכינה.

א"צ לבדוק במסורת התורה כדי לדעת שאין שם כלום בענין זה. ולא הבנתי מה ענין בני מזרח שמחזורם תלת שנתי לחלוקת במדבר נשא.
נפק"מ למעשה מנידון זה, באמירת תיקון ליל שבועות לפי סדר האריז"ל.

תמונה ב' שו"ת מהר"ם חלאוה ירושלים תשמ"ז.

תמונה א מספר אהל אברהם - כתובות ירושלים תשס"א.

מי על הר חורב (משה) לא ידוע צפון אפריקה-ימי הביניים מִי עַל הַר חוֹרֵב הֶעֶמִידִי עִנְיָן קָשֵׁב עֲמוֹד עִמָדִי כְּמֹשֶׁה מִי מִדְבָּר הִנְהִיג עֶדְרִי מָן הֶאֶכִילִי נָם עֲלֵי בְּאֵרִי כְּמֹשֶׁה מִי רִצָה עֶלְיוֹן חַנּוּן וּמְרַחֵם רָחַשׁ שׁוּב עַל הָרָעָה הִנָחֵם כְּמֹשֶׁה מִי חָז חִזְיוֹן חוֹק עֵ...

סמבוסק, לא העלתי בדעתי שהספר החדש הזה נמצא באוצר (המקוון).... תודה.

היום קיבלתי את ספרו החדש והמרתק של רבי יעקב שמואל שפיגל פרקי תפילה ומנהג, שהופיע זה עתה ושם (לא רשמתי העמוד ועתה אינו לפני, המאמר עוסק בהפסקות העולים בקריה"ת) ראיתי שמביא דברי הגרמי"ל זקש מתוך ספרו מילי דמרדכי (תקמ"ג , ולא הבנתי מש"כ שם שלא מפורש בדבריו דהטעות הגיע מהשם נשא). ושו...

תמיהה ידועה ו'העולם' היה דרושה דאבהן היינו אבותינו, דתפילות אבות תקנום. נכחתי פעם שמישהו שאל את פרו' דב נוי (מגדולי המומחים לאידיש - כיום אינו בריא) והלה השיבו שלא נתגלה לו מוצא של תיבה זו. מעניין לבדוק בספרו של ר' דוד קאהן: אידיש שפה קדושה.

זו אכן הקושיא הידועה של המג"א (אולי בשם השל"ה ונלאתי לחפש) איך אוכלי חולין על טהרת הקודש אכלו סעודה ג'. ועונתם אימתי מתקיימת.

הצילום השני שהביא סמבוסק זה מאור ישראל. בספר היובל לפרדס _יכנס בקרוב לאוצר) התפרסם מאמר חשוב של ר' יקותיאל גרינוואלד מי שהיה שותפו של פרידלנדר בשלב מסוים של העבודה, המגלה טפח מאחרוי הקלעים של מלאכת הזיוף.

וכבר הקשה קושיא זו ע"ד הזוהר הרחיד"א נחל קדומים (פרשת מצורע טו' טז') שם הביא דברי הריטב"א יומא ט"ו (עיין לקמן) וכתב: 'ובילדותי שמעתי משם הרב הגדול מהרח"א ז"ל דהזהר אמר דבחיי אהרן לא אשתמש בר נש בקטרת, והקשה דהיאך מקיים מצות עונה, ותי' ע"ד זה דאחר קטרת של בין הערבים...

קושיא זו , איך שמשו הלויים מיטתם בתוך מחנה לויה שבעלי קרי משתלחין ממנו, ידועה על שם רבינו המשך חכמה. עיין בספרו פרשת במדבר. והגאון המצוין רש"ח דומב בהערותיו יד לחכמה אות ב' (עמ' י') ציין לדברי אחרונים רבים שעמדו מכבר בקושיא זו, וראשון להם הרשב"ץ בשו"ת ח"ג סי' קל"ז. והנה הרשב...

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 15181 תוצאות