פורום אוצר החכמה

יש להוכיח מהולכי ימים ומדברות שמכניסים עצמם לסכנה וחייבים לברך ולהביא קרבן תודה, וכן עלמא דבר אפילו ביוצאים לטיול
ומה שיש לדון מטעמא אחרינא שבזמן הזה בבית האסורים במדינות נאורות אין בזה שמץ סכנת חיים, ויש לעיין במ"ש הפוסקים.

וכן הבינו גם חכמי האומות כדברי פרויד (לקח את זה מהיהדות?) על איד אגו וסופר אגו (מה שהוא לא הבין זה שיש גם חב"ד דגדלות שאין עניינו סופר אגו כלל ויש להאריך שהרבה אנשים הופכים מושגים של אהבת ה' לענייני סופר אגו (התלויים ברגשות רגילים) וזה מוחין דקטנות שלא שייך בהם באמת). זה יותר קשור לנ'פש ר'וח נ...

לענ"ד טעם המצוה הוא מאחר ובנישואין יש הרבה חששות ופחדים כאשר הרבה אנשים שמחים עמו ומשבחים את החתן והכלה זה נותן הרבה כוח ותנופה לזוג הצעיר שזה עתה עושה את צעדיו הראשונים ,חושבני שכל אדם שעבר את הנ"ל וימי השבע ברכות יכול לחזק את דבריי שזה הועיל לו . נכון מאוד, ויש להוסיף שהחתן עוזב מסגרת ש...

ספר אבודרהם שמונה עשרה:
טובים יותר מגמילות חסדי האדם.

נפק"מ לניגוב תינוקות וכו' במגבונים לחים, על ידי הרטבת המקום במרסס מים וכדומה. וכמדומה שרבנים יעצו לעשות כן.

למה צועקים ב'ותשובה ותפילה וצדקה מעבירין את רוע הגזירה'? עצם הצעקה במשפט זה היא תשובה, תפילה או צדקה? לכאורה הצעקה וההתרגשות כאן כלל אינה במקום, כי הפיוט מבוסס על דברי הגמרא בראש השנה טז/ב 'ארבעה דברים מקרעין גזר דינו של אדם אלו הן צדקה צעקה שינוי השם ושינוי מעשה' כלומר שקודם גזר דין ניתן לשנות את ...

יש להעיר בעניין שופרות שלא נתבאר כל צרכו, האם הוא בגדר של 'שומע קול תרועת עמו ישראל ברחמים', או שהוא בגדר שופרו של הקב"ה 'תקע בשופר גדול לחירותינו'.
בעל הקונטרס הותיר עניין זה מעורפל במקצת.

הרשב"ם ועוד ראשונים על אתר מביאים תלמוד ירושלמי מסכת פאה פרק ב
רבי זעירא בשם שמואל אין למידין לא מן ההלכות ולא מן ההגדות ולא מן התוספות אלא מן התלמוד וכו' רבי חנניא בשם שמואל אין למידין מן ההורייה הכל מודים שאין למידין מן המעשה

מה דעתכם על כיוון מחודש, עירוב מלשון 'ערב שבת', ובשפת הירושלמי 'ערובת שבתא' המשותף לכל העירובין הוא כמו שצויין שקביעות דעת האדם נמשכת אחר מאכלו, ועושים זאת בערב שבת מבעוד יום. בעירובי חצרות דרי הבתים קובעים את דיורם בחצר, על ידי נתינת מאכל משותף באחד הבתים. בעירובי תחומין האדם קובע את שביתתו במקום ה...

לבוש אורח חיים סימן תפז וכמדומה לי ששמעתי טעם נכון שלא להזכירו, שהרי עיקר יעלה ויבא לא נתיסד אלא על הזכירה והפקידה ואין שייך זכרון אלא בראש חודש וביו"ט, דכתיב [במדבר י, י] וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם וגו' והיו לכם לזכרון וגו', ולא הוזכר שבת באותה פרשה, לפיכך אין צריכין להזכיר שבת במקו...

המו"מ באחרונים נסוב סביב דברי הגמרא: מנחות דף סד/א בעי רבא חולה שאמדוהו לשתי גרוגרות ויש שתי גרוגרות בשתי עוקצין, ושלש בעוקץ אחת, הי מינייהו מייתינן, שתים מייתינן דחזו ליה, או דלמא שלש מייתינן דקא ממעטא קצירה, פשיטא שלש מייתינן, דעד כאן לא קאמר ר' ישמעאל התם, אלא דכי ממעט באכילה קא ממעט קצירה, ...

לחלוקה כזאת כדאי להביא מקורות

חלוקת המצוות לסיווגים עושה רושם שנעשתה בשום שכל ומחשבה תחילה, אבל כנראה שהמלאכה לא מושלמת
למשל המצוה להחריב שבעה אומות מדוע היא מסווגת בחלק החוקות, היא יותר שייכת למצוות של יישוב ארץ ישראל.
ויש עוד כמה מצוות שאינם במקומם.
כוונתי להאיר ולא להעיר.

ניתן לשאול את השאלה הזאת מהצד של הדברים החסרים בעשרת הדברות אין בעשרת הדברות את מצוות המשכן והמקדש והקרבנות, או כל דבר דומה של העבודה לפני ה'. רק מצוות השבת שהיא הזדהות עם קדושת ה' אבל לא עבודה לפניו. כמו כן אין כל זכר למצוות של קדושה כגון מאכלות אסורות וטומאה וטהרה, וגם עריות, כי לא תנאף זה דווקא ב...

אולי יש עצה שיספור דרך תפילה, שיאמר שמע תפילתי ביום העשרים לעומר הזה...
מה דעתכם

לפני קידוש יש בסידורים 'הריני מוכן ומזומן לקים מצות עשה לקדש על היין, כדכתיב, זכור ושמור, זכרהו על היין'. בתורה שלנו לא כתוב 'זכור ושמור' זכרהו על היין, צריך לומר כדכתיב זכור את יום השבת לקדשו זכרהו על היין. זכור ושמור זה רק גזירה שוה שנשים חייבות בקידוש היום כל שישנו בשמור ישנו בזכור, ואין לזה כל ק...

הוזכרו כאן כמה הגיגים נשגבים, אבל אין בזה תועלת כי צריך להאמין בזה, אם יש לזה מקור אז זה קיים בעולמות עליונים, אבל זה לא מורגש באדם. נראה שהשואל ביקש כלים מעשיים להגיע לזה. לדעתי 'אהבת תורה' היא מושג בפני עצמו מלבד אהבת ה', וגם לא מדובר על קיום המצוות שזה נושא בפני עצמו. כמו כן נראה שזה לא אהבת החשב...

תמוה בעיני מנא ליה להגר"מ שליט"א שהרואה חשבון הוא כסופר, הרי סופר מכין את השטר שאי אפשר לההלוואה בלא זה והוא מכשיר את ההלוואה והריבית, אבל רואה חשבון עובר על החשבונות בדיעבד, ורושם לפניו מאי דהוה, ואין לו כל שייכות להלוואות, ומה שיאטיה לסופר.

מאמר מרדכי או"ח - סימן קיא סעיף א ולפק"ד נראה ליישב כשנדקדק עוד דע"כ צ"ל לפי גירסת השבולי הלקט דלא בירכו אז המחזיר שכינתו לציון כמו שאנו מברכין עכשיו אלא בירכו סתם המחזיר שכינתו בינינו אלא דאנשי כנסת הגדולה תיקנו לברך המחזיר שכינתו לציון על שם שהחזיר שכינתו בבית שני וכן אנו מתפלל...

לגבי הזכרת בנין ירושלים בנין בית המקדש וביאת משיח בתפילה בזמן בית שני, אולי יש לומר שאנשי כנה"ג שהיו בזמן חורבן בית ראשון התקינו שמונה עשרה ברכות, ואח"כ בימי בית שני שהיתה פקידה פסקו מלאומרם (לכה"פ חלק מן הברכות), ואח"כ לאחר חורבן בית שני חזרו לאומרם, ויש לעיין ממגילה דף י"...

האם ועל כן נקוה אינו המשך לעלינו לשבח, מה המקור ולעל כן נקוה