פורום אוצר החכמה

שבענו מטובך

חומש בראשית ארכו 2255 שנים. למה לא 2309? הלא פטירת יוסף מוזכרת בספר בראשית. בסדר הדורות שנת ב' אלפים תפ"ח כתוב: ספר בראשית, משנברא העולם עד שמת יוסף, אלפיים וש"ט שנים. כי בכל התנך ,המשפט "ואלה תולדות " מופיע רק 12 פעמים , עשר מתוכם בספרינו ,יש לכך משמעות ונתינת זווית נוספת לחלוק...

שבענו מטובך

viewtopic.php?p=677951#p677951

שבענו מטובך

אולי הכוונה לרש"י ותוס' מגילה כח רע"א.

שבענו מטובך

נפלא ביותר. יישר כוחכם!

שבענו מטובך

בצרור המור פ' נח כתוב על "בעצם היום הזה בא נח" וגו' שמדובר ביום רביעי בשבת. ודרש 'בעצם' מלשון בעצומו של יום, שהשמש יותר חזק ביום רביעי שבו נתלו המאורות.

האם פרט זה ידוע ממקורות אחרים?

שבענו מטובך

פולסברג כתב:איפה ניתן להשיג בחו''ל?

בדרך כלל הקובץ נמכר ברוב חנויות הספרים. השאלה המתאימה היא: מתי יגיע לכאן?

שבענו מטובך

ראה שם הגדולים, ערך "ויכוח החכם עם החסיד" (מע"ס מערכת ו' אות י'), שמביא "אלף אלפין" שחיבר רבי יוסף ברבי ששת ן' לטימי בשנת תתרס"ח בעיר לארדא. [ובודאי כוונתו לשנת ה' ס"ח]. וראיתי בשם הגדולים מהדורת ווארשא, שכנראה לא הבינו מה זה שנת תתרס"ח, והדפיסו בטעות: תרס&qu...

שבענו מטובך

עי' בדברי פניני חיים שהביא הרב איש ספר כאן

שבענו מטובך

יפה.
טעותם בנוגע ל- בקרסי-בקרבי נובעת כנראה ממה שהשתמשו במהדורת צילום שאינה ברורה דיה:

: צילום.png (30.3 KiB) נצפה 5331 פעמים

שבענו מטובך

גודלשמידט כתב במילואים ותיקונים שבסוף הקינות:

: פלדיך.png (9.61 KiB) נצפה 2481 פעמים

איני מוצא בדבריו רמז שהוא חזר בו מגרסת 'פלדיך' שהביא בפנים. אדרבה, הוא מציין לפסוק שבספר נחום, ומביא שבדפו"ר נדפס שלא כבפסוק אלא כפירושם של המפרשים בפסוק.

שבענו מטובך

אני לא בטוח שמדובר ביהודי ששמו בן דינא. אולי מדובר במלומד נוצרי. ואני לא בטוח שאותו בן דינא אכן התכוון בדיוק למה שהמטה משה הבין מדבריו.
יבואו אחרים ויבהירו.

שבענו מטובך

הכוונה כמובן למה שמובא בדברי השבט יהודה בשם בן דינא.

שבענו מטובך

ראה שבט יהודה לר"ש אבן-וירגא מהדו' ירושלים תשנ"ב עמ' 170. הספר נדפס לראשונה בשנת שי"ד, כך שמסתבר שהמטה משה התכוון לזה.

: שבט יהודה.png (78.06 KiB) נצפה 750 פעמים

שבענו מטובך

הנה משהו מזה:
viewtopic.php?p=357916#p357916

שבענו מטובך

ביומא נז ע"א:

אמר רבי אלעזר ברבי יוסי: אני ראיתיה ברומי, והיו עליה כמה טיפי דמים של פר העלם דבר של צבור ושעירי עבודה זרה. - ודילמא דפר ושעיר של יום הכפורים נינהו? - דחזנהו דעבידי שלא כסדרן.

וראה צפנת פענח החדשות חלק ב סי' צ, שמחדש שבימי שלמה הקריבו פר העלם דבר של ציבור, עיי"ש בנועם דבריו.

שבענו מטובך

באסת"ר ב ד: ר' שמעון בן יוחאי הוה ליה חד רחים גבי דארי' בצור חד זמן אתא לגביה שמעיה לעבדיה דאמר ליה במה אנן אכלין יומא דין בטלופחין דטמאשא או דגראפא, א"ל דטמאשא, התחיל ממיל בו והרגיש בו, שלח ואמר לבני בייתיה אתקינו לי כל ההין ארגוטדייא, אמר ליה משגח רבי שתי גבן יומא דין, אמר ליה אין, מאן ד...

שבענו מטובך

בתוספות ע"ז י ע"ב: אמרינן במדרש: חלב מטמא, חלב מטהר . כשנולד רבי, גזרו שלא למול, ואביו ואמו מלוהו. שלח קיסר והביאו לרבי ואמו לפניו, והחליפתו אמו באנטונינוס והניקתו, עד שהביאתו לפני קיסר ומצאוהו ערל ופטרום לשלום. ואמר אותו הגמון: אני ראיתי שמלו את זה, אלא הקדוש ברוך הוא עושה להם נסים בכל עת...

שבענו מטובך

משנת תר"ד? אולי צ"ל ה'ר"ד (כמו למטה)?
נדמה לי שגם התאריך ה'ר"ד צ"ע. ונכב"ב.

: תרד.png (855.58 KiB) נצפה 2672 פעמים

שבענו מטובך

ממה שהרב המבקש הביא, רואים בבירור שיש עכ"פ איסור לעשות דברים מאוסים בפני אחרים. אלא שכדברי הרב פיידר לא שייך על זה "איסור בל תשקצו". אבל נמצא כזה גם בכמה איסורים אחרים שהלשון המורגל אצל ההמון אינו הלשון המדויק. לדוגמא, הביטוי "ונשמרתם מאד לנפשותיכם" כאזהרת התורה לשמירת הגוף ...

שבענו מטובך

בשלטי הגברים פרק מ (ע' קסו) מובא שכל הממונים הנ"ל היו לויים. ובאמת צ"ע מפתחיה זה מרדכי (שהיה מבנימין, אבל עי' תוס' מנחות סד ע"ב). ועי' אור ליהודה סוף עמ' לא.

ולעצם שאלת פותח האשכול, נמצא לגביני כרוז שהיה כהן (לדעת רע"ב תמיד פ"ג מ"ח).

בענין הוגרס בן לוי כבר דיברו כאן.

שבענו מטובך

שמא מן הענין לציין: רוב עדי־הנוסח לסוגיא דסנהדרין גרסו רבי יוחנן, מלבד כתה"י התימני שבספריית 'יד הרב הרצוג'. כתב היד התימני הזה - שקול כנגד כולם, כידוע. בכותבך "רוב עדי־הנוסח" - ודאי התכוונת לכתבי היד בלבד. שכן בראשונים הגירסא (מתוך מס' סנהדרין, לא מתוך המכילתא) "ר' יונתן"....

שבענו מטובך

לא ירדתי לעיין בכל הנ"ל. אבל מצאתי דבר שיש לעמוד עליו. ויתכן שכבר עמדו על זה. בשהש"ר ב ה מובא שכיבדו את ר' יהודה לדרוש כשנתכנסו חכמים באושא "לא שהיה גדול מהם בתורה אלא מקומו של אדם הוא מכבדו". ממה שהוצרכו לתת טעם לכיבודו זה, משמע שעדיין לא נתמנה להיות ראש המדברים בכל מקום. בדורות...

שבענו מטובך

אספקלריא כתב:האם יש דוגמאות?

יש הרבה.
ראה למשל 'מחקרים בספרות התשובות' עמ' 21, שמעתיק מתקנות טודילה "בחדש סיון שנת תתרס"ה".

ויש גם במצבות עתיקות כך:

: אלול תתרג.png (81.77 KiB) נצפה 1420 פעמים

: ניסן תתרג.png (67.34 KiB) נצפה 1420 פעמים

אם תרצה למצוא תוצאות נוספות, חפש באוצה"ח: +שנת-תתר"א, +שנת-תתר"ב, וכן הלאה. ותמצא נחת.

שבענו מטובך

מובא על שם רבי דוד פרנקל בבטאון 'דורות', גליון 38, סוף עמ' 18.

שבענו מטובך

תמיהני על אנשים חכמים ונבונים שירדו לנמיכות דעת שכזו.
לא, אני לא חסיד, אבל מה הלגלוג הזה?

לפותח האשכול הנכבד, בזכרוני שכבר ראיתי דברים דומים, ואצטרך לחפש היכן.
בינתיים קח את דברי הרבי מקלויזנבורג בשפע חיים כרך כא עמ' רב:

: שפע חיים.png (51.66 KiB) נצפה 4532 פעמים

פשוט שחכם מרוקאי לא ראה או שמע על דברי השפע חיים.

שבענו מטובך

שלא לעצם הגהתו של פותח האשכול:
היכן ראית שרנ"ג מדבר על ירידת ר' חייא לבבל? הוא מדבר אודות ירידת רב!

שבענו מטובך

בינתיים חיפשתי וזה מה שהעלתה חכתי: מצאתי את הסיפור בספר קבלת שבת לר' שלמה יאנאווסקי, פיעטרקוב תרסז , דף כה ע"ג. משם נכנס ל ילקוט מעם לועז של ר' שמואל קרויזר, שופטים עמ' פא. [ויש שחשבו שמקורו אצל ר' יעקב כולי]. הסיפר מובא גם ב משנה שכיר על פרקי אבות פ"ו מ"א בשם קבלת שבת (הנ"ל). א...

שבענו מטובך

זאב ערבות כתב:תחל שנה וברכותיה...
כעת יצאה מהדורה חדשה של דרך אמונה על שביעית ובדף השער כתוב ערב שנת השבע תשפ"ב ונשארו עוד 4 חדשים לשנה הנוכחית

השנה הששית כולה קרויה בחז"ל "ערב שביעית" בעשרות מקומות. והשנה שלאחר השמיטה קרויה "מוצאי שביעית".

שבענו מטובך

אני לא מבין.
הלא סימנים קכח-רמא הם הם הסימנים שבמשנה ברורה חלק ב.
אם כן, יש כאן לפנינו כרכים א-ב של חלק ב. ותו לא.

שבענו מטובך

חד ברנש כתב:פורים כנראה הקדים אצלך השנה.

פורים?
מה רע, למשל, במשפט זה? "לערוך מחדש את הש"ס עם הנוסחאות הנכונות בפנים ולהתפטר מנוסח דפוס וילנא."

שבענו מטובך

המודיע (פאלטאווא) שנה ב מס' 32 עמ' 512.

19110526_01.pdf: (988.71 KiB) הורד 143 פעמים

שבענו מטובך

יוסף חיים אוהב ציון כתב:בס' זכרונות אליהו מני מע' ברכות [מע' ש אות ו] הביא מספר ריח שדה סי' קמח חידוש חשוב בעניני ברכות,
לא מצאתי כלום בריח שדה. אודה למי שיפענח.

רבי אליהו מני מרבה לצטט בספריו מתוך ריח שדה כת"י שחיבר רבי יצחק חי רפאל שאול הכהן אב"ד חברון.

: ריח שדה.png (79.71 KiB) נצפה 5544 פעמים

שבענו מטובך

גנזי יוסף לר' יוסף אלטר אפשטיין עמ' 148.

שבענו מטובך

: אוצר הגאונים.png (70.71 KiB) נצפה 3494 פעמים

מה הפירוש?
האם הגאון מתכוון לפרש כאן שהקידושין ע"י ביאה היו בעד אחד?
אני זקוק לתוספת ביאור בדברי הגאון הנ"ל.

שבענו מטובך

לא זכיתי להבין את ההסבר של בר-אשר [ובדומה לזה הסברו של בן-סעדון] ש'תחילה ראה את עצמו אך צבי וארי למחצה, אבל כלפי אדם זך ותם הוא מוכן להיות צבי גמור' וכו'. שפתי הרשב"ץ ברור מללו, ששוכנים בקרבו שתי תכונות נגדיות, תכונת הצבי הקל ותכונת הארי התוקף; פעמים שהוא משתמש בתכונת הצבי לרדוף ולחקות את דרכי ...

שבענו מטובך

אם לבינה כתב:ע"ע וק"ק

מה פתרונן?

שבענו מטובך

ד: בגמרא מקשה, פסוק אחד אומר "ולא יכול משה לבא אל אהל מועד כי שכן עליו הענן", ופסוק אחרת כתיב "ויבא משה בתוך הענן"? מתרץ הגמרא תני דבי רבי ישמעאל שעשה הקדוש ברוך הוא שביל בתוך הענן. רש"י על התורה בסוף משפטים בהביאו דברי המגרא אלו מוסיף "ענן זה עשן הוא... ועשה הקדוש ברו...

שבענו מטובך

בדפוס ראשון מופיע בעמ' 260 (מעמ' האוצר).
לדידי משמע שר' הירץ ידע את זהותו של ר' מרדכי ואף שמע את הדברים מפיו. הוא כינה אותו מרדכי צדיק לסיבה ידועה לו. ר' הירץ מסר לנו שר' מרדכי זה הוא ישיש שקבל מראשונים [=קדמונים] את הטעם לאמירת שלום עליכם בקידוש לבנה.

שבענו מטובך

בהחלט כיוון מעניין.
אבל הדיוק מ"טרוקו גלי" צ"ע, כי 'גלי' פירושו שערים, לא חלונות. כמפורש בפרש"י בכמה מקומות (שבת פא. ב"ק קיב. סנהדרין קיג. ועוד).
ויש לעיין עוד בכל הענין.

שבענו מטובך

feder6806 כתב:האם אין לו חוש הטעם מכל וכל??? הרי יש לו קצת טעם וזה מבטל טעם האפיקומן

מדובר בבן אדם שאינו מרגיש טעם כלל, אפס אחוז. כפי שקרה לי ולרבים אחרים בשנה שעברה.

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 978 תוצאות