פורום אוצר החכמה

לא חסרים דברים שבהם הרע"י פוסק לא כשו"ע. כל מי שרגיל מעט בספריו ובספרי בנו יראה זאת מהרה.

ע"ז עוד לא נאמר אין אנו בקיאין... לא מסתבר בכלל מס' 8.

אינני שועל קטן. אני רק כותב צד קולא.

מס' 8??? בודאי שאין צורך בזה. זכור לי מא' ממלקטי זמננו שמס' 2 מספיק. לא בדקתי ואיני יודע, אבל הדבר קרוב לשכל. מי שמסתפר פחות מזה צריך להזהר מאד כשמגיע לאזור האוזן. יש מהרש"ל ביש"ש שכותב משהו על מדקדקים באופן תספורת הראש שלא להסתפר קצר מדי. ואכן אפשר לראות אנשים שנכשלים בזה, כנראה מחוסר ידי...

היכן מצינו שעפ"י האריז"ל לא מסתפרים בלילות השנה?

בודאי שימי הספירה קלים מחוה"מ שיתכן שהוא מדאורייתא ובכל מקרה יש בו דין חינוך ואילו ספיה"ע הוא מנהג שאינו מוזכר בגמ' והוא מנהג אבילות שאינה נוהגת בקטנים.

יש ספר 'מקור בהלכה' של אחד בשם בריזל ושם מתווכח עם הרע"י שטען שאין מקור למנהג 40 דק'.

מה יש ביום ירושלים יותר מאשר ביומיים שלפניו או בשלושה שלאחריו? מה יש ביום ירושלים יותר מאשר בתאריך סיום מלחמת השחרור? מה יש ביום ירושלים יותר מאשר ביום סיום מלחמת יוה"כ? יותר מאשר בתאריכי נטיית המערכות בצפון ובדרום לטובת עם ישראל? ואם כבר הבאת דוגמא מחכ"א בנוגע לזה, אחשוף אשר על לבי: הנני ...

בודאי שלכל דבר יש משמעות. בודאי שלהקמת המדינה יש משמעות. בודאי שלתהליכים הקורים כאן ועכשיו יש משמעות. השאלה היא מהי. אם היה לנו נביא היינו יודעים בבירור הכל. כיון שאין נביא ולא יודע, א"א לדעת בבירור. ובזה צדק א"ס שיש הבדל עצום בין הלכה לאגדה. באגדה אין פסיקת הלכה. בהלכה ג"כ אין משהו ב...

כשנבין למה הביאו דברים אחרים, ננסה להבין למה את זה לא הביאו.

כוונתי: יש להבחין היטב מהי הלכה.

אכן כן הרא"ם ושאר מפרשי רש"י מקשרים. וע"ע משכיל לדוד.

דברי ר"ע שונים מדברי הלל בתכלית.

ר' אברהם בן הרמב"ם כותב שטעם ברכת המצוות הוא כדי לעורר לכוונה בשעת המצווה. א"כ אין מקום לומר הנני מכוין.

האם דברי רש"י הם פשט הפסוק??? פשט איזה פסוק? רש"י בא להסביר את פשט דברי הלל שאמר לגר מאי דעלך סני לחברך לא תעביד זה כל התורה כולה (על רגל אחת) וע"ז כתב שני פירושים א. שהכוונה שתשמע בקול הקב"ה שהוא רעך אוהבך. ב. שמדבר על ריבוי המצוות בין אדם לחבירו? שם בגמרא בכלל לא מוןזכרת מצוות...

מה ראיה מהל' ר"ח? אולי לא כתבן עד אז?

הראיה מההקדמה ומהל' פסח. (בשני המקומות כותב מפורש שכתב פעמיים)

?

תורה צריכה להיות תורת חסד. אבל גם לחסד יש כללים.

לא נראה שאם חברותא לא זורמת, יש להמשיך ולשבת יחדיו. זה אפי' אסור. זה חסד מדומה ע"ח ביטול תורה.

אולי נחלקו הגראי"ל והגרמי"ל בחברותא שאחד מוצלח יותר מהשני ומרגיש שהוא לומד פחות טוב באיכות. ובזה נאמרו שאר דברים שהביא הנוטר.

האם דברי רש"י הם פשט הפסוק???

דבר הלמד מענינו: מה 'לא תקום ולא תטור את בני עמך' מדבר בבין אדם לחברו אף 'ואהבת לרעך כמוך' כן.

(אגב, עי' ס' יראים המובא בח"ח במנין הלאוין שלמד בצורה כזו הלכה ממש שאין איסור נקמה ונטירה בדברים שבגוף, אלא רק בדברים שבממון)

אני דווקא רואה שהוא מביא את החילוק בין פותח את ידך לבין פסוקים עם שם ה'. אולי סבר שאמירת ש"ש בלי הכוונה הראויה עפ"י השו"ע חמורה יותר מאי אמירת תהלה לדוד בכלל? ובפרט בכמה פעמים כדוגמת הר"ן הידוע? ואמנם זה נזכר בגמ' וזה לא. וכבר כתב אבוה דבן הגרש"ז להסתמך על נוסח הבוטשאטשער לג...

א: השדי חמד - הרד"ל - האבני נזר - ועוד וכפי שעיניך תיחזינה מישרים לא ידעו מהם סחים והרי הם כותבים טעם מדוע חייבים לכסות ע"ש. ב: המחבר עצמו מביא ראיה ממיקומו של הקטע ובסוף המאמר לא תירץ כלום ועדיין קשיא שהיה לו להביא דין זה בטרם יביא דיני שח בין התקיעות. ג: מנין לך כדבר פשוט שאימון אינו נח...

כיצד יכול אדם להסב על ברכי עצמו.

אלו (אלינו והגשם בקמץ) דוגמאות לשמרנות קיצונית .

דוגמא נוספת לשמרנותו אני זוכר ששמעתיו מדבר על אמירת קדיש-אחד בלבד או כמה יחדיו. היה א' שביקש להחזיר עטרה לישנה שרק א' יאמר ומשמ"ר רגז ודיבר כדרכו בטו"ט גם אם בלי הרבה ו"ד.

לי נראה להסביר, שאחר שהביא הסיבה להיתר, שוב כתב שלמעשה כל ההיתר הזה הוא רק אי נימא דחמץ בטל דלא חשיב דבר שיש לו מתירין, אבל לדעת הסוברים שאינו בטל, אין לנו היתר. ומסיק שיש היתר. לא הבנתי, הרי חמץ בפסח שאסור במשהו הוא לא רק משום דשיל"מ, לרש"י (באינו מינו) ולתוס' ועוד ראשונים הוא משום חומרת...

מהרש"ם השיג על בש"ר אבל הביא מספר יהושע היתר מספיק (ההבדל פשוט:בין תערובת חמץ ממש נטל"פ לבין חמץ בלוע בכלי נטל"פ). לכאו' א"צ להגיע לדיני דשיל"מ, אם אכן מתייחסים לבלוע נטל"פ מלפני פסח כדבר שלא אוסר בכלל ואינו כ'משהו'. בכ"ז נ"ל שההיתר הזה לא מוסכם. אינני מו...