לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
על דרכו של הרב ליכטנשטיין (בהשוואה ובניגוד לבית בריסק לדורותיו) http://haretzion.org/images/stories/YHE/torah/Brisk%20-%20REKrumbein.pdf ויש עוד להאריך בזה. וע"ע כאן brisk_-_krumbein_response (1).doc חידו"ת ממנו אפשר למצוא כאן - http://www.etzion.org.il/he/advanced_search?field_parent_cat...
אכן הצדק עם כת"ר, אולם יפרנס מר מדרש רות רבה א"ר יוחנן מגבת ועד אנטיפרס ששים רבוא עיירות הן ואין לך עיירות מקולקלות מהן מבית אל ויריחו יריחו על שאררה יהושע בית אל על שהיו עגלים של ירבעם עומדים שם , ובית אל הרי לא היתה בתחום יהודה בזמן העגלים, ואם גבת ועד אנטיפרס פירושו יהודה כיצד באה בית א...
ועדיין אני בצריך עיון... האם רבותנו שבדרום היו מחוץ לגבולות גבת-אנטריפס אנטיפרס היא בגבול יהודה וגליל כמבואר בגיטין עו א ואילו גבת לא נודע מקומה בתלמוד, ומקובל שהיא באזור ציפורי - קיבוץ גבת. וראה כאן שהיתה אנטיפרס גם בגליל http://www.tevuot.org/aretz/3c.html ויש להעיר [ולא ידעתי למה לא הזכירו התבוה...
ראיתי פעם שדרום זה לוד ר' שמלאי אתא לקמיה דרבי יוחנן א"ל ניתני לי מר ספר יוחסין א"ל מהיכן את א"ל מ לוד והיכן מותבך בנהרדעא [בבלי פסחים סב ב] רבי שמלאי אתא גבי רבי יונתן אמר ליה אלפן אגדה אמר ליה מסורת בידי מאבותי שלא ללמד אגדה לא לבבלי ולא לדרומי שהן גסי רוח ומעוטי תורה ואתה נהרדעי ו...
יש להוסיף שהגר"ש רוזובסקי שימש כדיין תקופה מסויימת (דומני בבואו לארץ), כך שהיה בקי בטיב קידושין. והרי בבואו לארץ לא היה עדיין נשוי? מה שאני שמעתי, שחותנו הגרצפ"פ השפיע עליו שיעזוב את פוניבז' לטובת דיינות, אבל הגרש"ר חזר לפוניבז'. בעניין דומה שמעתי מפי הגר''ש שולזינגר אב''ד קריית אתא ...
נסתפקתי באדם שגוי אונסו לעבור על איזה ל"ת באופן שהדין דיעבור ואל יהרג אם מחויב להוציא כל ממונו לשחד את הגוי להניחו כהדין דמחויב להפסיד כל ממונו ולא לעבור על ל"ת או דלמא הכא שאני שכעת הגוי מאיים עליו במיתה ואינו מבקש ממונו והרי הוא אנוס וא"צ להציע לו ממון מעצמו. בא במחתרת מותר להורגו ...
נסתפקתי באדם שגוי אונסו לעבור על איזה ל"ת באופן שהדין דיעבור ואל יהרג אם מחויב להוציא כל ממונו לשחד את הגוי להניחו כהדין דמחויב להפסיד כל ממונו ולא לעבור על ל"ת או דלמא הכא שאני שכעת הגוי מאיים עליו במיתה ואינו מבקש ממונו והרי הוא אנוס וא"צ להציע לו ממון מעצמו. בא במחתרת מותר להורגו ...
ג. דברי הגרשז"א שאמר להם מותרים באכילה מיירי לענין איסור שמור ונעבד בפירות, אבל לגבי ספיחים החמיר מאוד, והיום שהעבודה נעשה ע"י ישראל אין שום ספק שלדעת הב"י יש איסור גמור של ספיחין. ועדות של כל תלמידיו הם עומדים נגד שמועות שמובאים בספרי המתירים. http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.asp...
בשיטה הזאת אפשר לספור גם את השמש והירח וכל צבא השמים. לכאורה אה"נ בכתבי הכנעניים ובאוגרית וכדו' מצאנו שמות לעבודה זרה כמו "מות" "ים" "כוכב" "שמש" "שחר" "שמים" "צדק" מישור" "ירח"ץ ובאמת הדבר צע"ג שהרי גם מ...
הצל"ח כותב שאין עדיפות כלל למדידה באצבעות ממדידה בביצים, ואלא הואיל ויותר סביר שנשתנו הטבעים לריעותא ולא למעליותא מפני ירידת הדורות "כ יש להגדיל שיעור הביצים ולא להקטין האצבעות. ואין זה ענין לדברי מעכ"ת הנכונים בעצם הרבה פעמים.
העובדה שמדדו שני גדול"י באותה תקופה ובאותה מדינה ויצא להם פער של 20% ממחישה שוב עד כמה מדידות כאלה אינן מדוייקות, ויש לסמוך יותר על מדידות משקל. ושוב, כת"ר משיג על החזו"א עצמו ואין זה הנושא. אני מסכים עם הסיפא - שנקודת המוצא שלו היתה הסכמת חכמי הדורות (אם כי יש לפקפק טובא גם בזה - כד...
וזה מה שעשה הרח"נ (ולומר שלא דייק במדידותיו, זה מופרך. תראה איך הוא מדייק בספרו בכל מה שמדד) יסביר לי כבוד תורתו, אם אפשר כל כך לדייק במידות האגודל כיצד לו יצא 2 ס"מ ולחזו"א 2.4 ? מה שכן אפשר לקבוע שזה כבר יותר דוחק לצמצם ולדחוק את האגודל ל 1.9 ס"מ בבחינת על הראשונים אנו מצטערים...
לענ"ד החזו"א לא הציע דרך חליפית אלא ראה בה את יסוד דרכו ובפירוש סבר שלפני הנוב"י נהגו מידות יותר קטנות ורק ברגע שהנוב"י וגדולי הדור מדדו המידה משתנה כמו שמבאר שם. לכן בעצם לא כ"כ עניין אותו מה היה השיעור ה"אמיתי" בזמן חז"ל. השיעורין דאורייתא לפי הנראה אע"...
דרך אגב, ומענין לענין באותו ענין רצ"ב מאמרו של ר' נדב שנרב על שיעור הזית [מתוך ספרו החדש 'קרן זווית']. 25-Tzav1.pdf ואיני יודע מה הוא סח - א. שאלת נפחו של הזית, והתמיהה ששאל בדעת התו' שהוא כחצי ביצה כיצד אפשר לקמוץ ב' זיתים, אינה שייכת דווקא לשיעור חזו"א וקשה גם לשיעור הרא"ח נאה וכמו ...
רק להעיר שבדרך כלל הדילמה קיימת דווקא כאשר הפרופ' מפרסם מאמר עם נגיעה לתחום עיסוקו במדעי היהדות, פרופ' לביולוגיה לדוגמא שיפרסם מערכה בסוגיית תקפו כהן יתקרא בנקל 'הרב'. והדבר מבואר כי אין החשש להדרו בתואר 'הרב' עם הגברא בעצם אלא עם כובעו כפרופ', וסרה תלונת תוכן.
רק להסביר. מדובר ביהודי מקורי שהחליט שהואיל ואנו כעת בארץ ישראל צריך לפסוק כמו הירושלמי במקום שגבולות ההלכה שלנו [-הבבלית] מאפשרים אותה בדוחק, לכן הוא מתפלל שמונ"ע בנוסח אר"י [- לא האר"י] , רוצה לתקוע בשופר בר"ה שחל בשבת, לשמור יו"ט א' של ר"ה באר"י [לא יודע אם הוא ...
חכ"א כתב מאמר ארוך שכל קולת הראשונים נאמרה רק בחו"ל שלדעתם מעולם לא נגזרה שם הגזירה, אבל בא"י איסורא כדקימא קיימא. [המאמר מודפס בספר שמירת הנפש לנכד הגרח"ק] בס' ישא יוסף [להרה"ג אפרתי שליט"א] יו"ד סימן טו הובא ששאל הגאון ר"ח קנייבסקי שליט"א את הגאון רי&q...
הוא מאלה שנהגו לערפל את דבריהם כאשר הם מדברים על מסורת תורה שבע"פ וזה לשון ויקיפדיה - קרע הסופי בין פרנקל לאורתודוקסיה התחולל עם פרסום ספרו "דרכי המשנה, התוספתא, מכילתא, ספרא וספרי" ב-1859, המחקר המקיף הראשון אודות המשנה שבחן אותה בכלים מדעיים. גישתו של פרנקל לשאלת עריכתה הייתה שמרנית...
בירושלמי נדרים פ"ו ה"ח, ובסנהדרין פ"א ה"ב, מובא סיפור הידוע מחנניה בן אחי ר' יהושע שרצה לעבר השנה בבבל, היה זה ר"נ שהלך בשליחות חכמי א"י והביא למניעתו, יעו"ש אריכות סיפור הדברים. וא"כ, אם גדלה כ"כ שנאת רבי להבבלים, אדרבה, טפי הוה ליה למיכתב מילתא דר"...
ולהזכיר את התאוריה של חיים חפץ, ששונאי היהודיים הם הכהנים המאגיים והמן בכללם http://www.google.co.il/url?sa=t&rct=j&q=%D7%97%27+%D7%97%D7%A4%D7%A5+%D7%A2%D7%9C+%D7%9E%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA+%D7%A4%D7%A8%D7%A1+%D7%95%D7%9E%D7%93%D7%99+&source=web&cd=2&cad=rja&uact=8&ved=0...
בתוס' מס' יבמות דף מה: נראה כן, שכן כתבו על ההוא עובדא דהעבד שהטביל עכו"ם לשם אינתתא, פירשו שהיה מטבילה כמו בנות ישראל על דם חימוד, וכתבו שטועה הוה שכן על עבד לא גזרו איסור נשג"ז. משמע מדבריהם שטבילתה מועיל אף בגיותה להנצל מאיסור נדה. (אלא שבאמת ק' שגם לפי טעותו עדיין לא הועיל לענין איסור...
ירושלמי יבמות פ"ב ה"ו - והא כתיב (מלכים א טז) וישלח המלך אסא אל בן הדד בן טברימון בן חזיון מלך ארם היושב בדמשק לאמר. קוצץ בן קוצץ. כמה דאת אמר (אסתר ט) כי המן בן המדתא. וכי בן המדתא היה. אלא צורר בן צורר אוף הכא קוצץ בן קוצץ.
בשו"ע וברמ"א (אה"ע רקכו) מפורש לענין כתיבת התאריך בגט שכשר אף באותיות, ובב"ש הביא מחלוקת אם הוא כשר רק בשעת הדחק או אף לכתחילה זכורני שבשו"ת צ"פ כתב חילוק בין ספירה באותיות (שהיא למספר סודר) לספירה במספרים (שהיא למספר מונה), אך אינני זוכר כעת מקומו הרב ברזילי, הכוונה ל...