יוסף שרייבער כתב:אם זה "עומד לצאת לאור" כמו ספרו על ר' יוסף שפוטשניק כדאי לקחת כסא ולחכות.
משולש כתב:מצורף בערך, סליחה על חוסר הדיוקים.
ליטוואק פון בודאפעסט כתב:איך גיירו את בעל המנחת יצחק וחמיו לחסידות?
מה שנכון נכון כתב:יראה זרע יאריך ימים אמן.
הסרפד כתב:הגהמ כתב:קשה לקבוע כך, מאחר שבדורות הקדמונים היה מבחר עצום של 'ברכות החיים' (י"א, י"ץ, יזיי"א, שלי"ט, וכן עוד הרבה) כך שאין שום סיבה לחשוב שגם ברכת 'נרו יאיר' לא היתה ברכה בפני עצמה, ואין צורך ליחסה לטעות.
מה שנכון נכון כתב:כוונתו לסידור תפלה למשה שער ששי סימן שני.
אישצפת כתב:במחזור אהלי יעקב יצחקי ראש השנה עמוד 14 כתוב בזה"לאל מלך- כתב הרמ"ק ז"ל בלי ספק הוא תקון אנשי כנסת הגדולה שבקצת מקומות בתקונים ורעיא מהימנא מפרש מלות אלו ומורה שהוא תקון קדמון עכ"ל.
יהודי טבעי כתב:המעשה היה בתקיעות של חודש אלול, אבל השאלה נוגעת גם לתקיעות של ר"ה.
במניין שסיים לא היה תוקע, במניין אחר בו אחזו באמצע ברכות ק"ש היה יהודי היודע לתקוע, האם מותר לו לתקוע באמצע הפרק או בין הפרקים. האם התקיעה נחשבת כדיבור/ הפסק.
אישצפת כתב:שברי לוחות כתב:אומרים בסליחות
אחרי עלות השחר?
פרי יהושע כתב:משולש כתב:אשמח לשמוע עוד על הכיסוי הלבן שעל ראשו, מה המקור, ומה נהגו שאר מתפללי המניין.
בתודה מראש.
יש עוד שנהגו בכיפה לבנה
דרומי כתב:יתכן בפשטות שקיצרו במנחה כדי לשמור כח לנעילה... ויש כעין זה בספרים.
מצליח כתב:כל כותבי קורות רבי ר' אלימלך נקטו ששם אמו היתה מירל (מירוש), כעת נדפס בהמבשר תורני שהמשב"ק ממרן מבעלזא זי"ע אומר בשמו ששמה היתה גיטל.
צביב כתב:השאלה אם לא אומרים תחנון בגלל ההארה ( הילולא דצדיק),
וזה עד ג' ימים, ותלוי גם בהרגשת ההילולא
או בגלל יום הפטירה - כעין עשרה הרוגי מלכות - שע''י מיתתו יש תיקון כמו תחנון, וזה לכאו' באותו יום.
דרך ישרה כתב:נשאלתי ע"י מאן דהוא, בקהילות שנהגו שלא לומר תחנון ביום היארצייט של רבם, מה המנהג כשחל היארצייט בתשעה באב והם נוהגים לעשות את סעודת היארצייט ביום י"א, האם עשיית הסעודה ביום זה משליך ג"כ שלא לומר תחנון ביום זה, או לא?
שים-שלום כתב:האר"י סמך ידו על סידור ספרד ויניציא רפ"ד.
ציטרון כתב:בתקמ״ח התמנה לרבה של קליווא, ובתקנ״ג באמשטרדם.