פורום אוצר החכמה

איש_ספר כתב:הספר עומד להדפס מחדש ומשום כך אין בדעת המחברים להעלותו לאוצר.

במסתרים כתב:מה נאמר שם כטעם למנהג לחתוך רצועות התפלין באלכסון?

הוגה ומעיין כתב:גם מנהג רוז'ין הוא כך לכרוע מעת שהחזן אומר "ברכו". בעיקר נהגו בו האדמו"רים ואלו מהחסידים האוחזים מנהגיהם.

דרומי כתב:מקבל את דבריך - כנראה שאתה צודק, אבל מעניין איך זה ככה הלך 'חלק' לוותר על כל הי"ג מדות.

עזריאל ברגר כתב:אולי אולי יש קשר בין אבינו מלכנו לבין תפילת שמונה עשרה, או עכ"פ תפילה שהיתה ראויה להתפלל בה שמו"ע.
משא"כ מוסף שמתחילתה אינה ראויה אלא לשבע.
מה דעתכם?

ארזי ביתר כתב:

דרומי כתב:ביוהכ"פ אחרי תפילת מוסף לא אומרים כלום, אפילו לא 'עלינו לשבח' (כך לפי המנהג שאני מכיר)

נכון. למה?

כמעיין המתגבר כתב:ואם כבר דובר על זה, לדעת האר"י נראה שאין להסתפר בלילה וכמ"ש במועד לכל חי סי' ו' אות ז'

פרי יהושע כתב:זה כנראה בשביל עלינו לשבח, אבל לא ראיתי נוהגים לפני המגילה, אדרבא תן תיעוד!

שברי לוחות כתב:בקובץ פארות ח"ב עמ' ח כתב שהפיוט למוסף שבת פרה נתחבר על רבי יהודה ב"ר מנחם, האם הוא טעות, או שמא אין זה כוונתו שם

ישראל אליהו כתב:ראה כה"ח תע"ג ס"ק נ"ח בשם האר"י
'וחזרת תניח תחת המרור לעשות בו כורך'
ומשמע שרק הכורך יעשה בחזרת, אך למצות מרור יקח "מרור".

עזריאל ברגר כתב:טעמו אינני יודע.
אבל יש להעיר ממנהג חב"ד שאומרים זאת [בבית] אחרי הבדלה, אך מדייקים לומר שנים ביחד, בד"כ מתוך סידור אחד.

כדכד כתב:נכון שכך כתוב
בפועל לא ראיתי נוהגים כך

פרי יהושע כתב:

כדכד כתב:האם כאשר מתקיימת ברית מילה בין שחרית למוסף ....

לא ראיתי נוהגים כן כיום מלבד בר"ה ויוה"כ, ומה הטעם לנהוג כך, משום זריזים?

בברכה המשולשת כתב:א"ס מתייחס לי' סטנוב, והכוונה לזיוף המפורסם שלו של מזמורים שחיבר וייחס אותם לאסף המשורר

הפשטן כתב:אמנם בשערי תשובה סימן רלו הביא בשם האר"י לברך ברכה זו כנוסח של הספרדים, אלא שלא מצאתי כן בכתבי האר"י.

פייביש אופטובסקי כתב:הרב לא ידעו כתב: השני בתמונה השניה נראה כמו ר' גד'ל הלפרין מלונדון. מעסקני אגוד"י המובהקים.
לאיזה שני כוונתך? - זה המניח ידו סמוך לאוזנו?