באמת יש לחקור: האם קידוש ה' שעיני הואים לא חשיב קידוש השם, אלא מבזים וכו' הוי קידוש השם? האם הרואים הם ההופכים את המעשה לקדוש, או עמידתו של יהודי תוך כדי הפסד ונזק על מצות הבורא היא המקדשת את מעשהו?
כמדומני שכבר עמד בזה הרבי מליובאוויטש בא' משיחותיו, ונשכח ממני איזהו מקומן.
ועוד חזון למועד.