לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
אמירת 'ויתן לך' במוצאי שבת נאמר בפרשתינו (תולדות - פרק כז'): שיצחק בירך את יעקב: וְיִֽתֶּן־לְךָ֙ הָאֱלֹקים מִטַּל֙ הַשָּׁמַ֔יִם וּמִשְׁמַנֵּ֖י הָאָ֑רֶץ וְרֹ֥ב דָּגָ֖ן וְתִירֹֽשׁ: בתפוצות ישראל נהוג לומר במוצאי שבת את 'ויתן לך וגו' (בראשית כז' כח') שהם פסוקים של ברכה לסימן טוב, כדי שיתברכו במעשה ידיה...
קריאת הפרשה לחתן חיי שרה מקדמא דנא נהוג היה בתפוצות ישראל לקרוא לחתן בשבת שבתוך שבעת ימי המשתה, אחרי שעלה לתורה וקראו בפרשת השבוע, קודם ברכה האחרונה היו גוללין הס"ת לפרשתינו פרשת 'חיי שרה' וקראו לפניו. שבעה פסוקים מ 'ואברהם זקן וגו', עד סוף פסוק ז' 'ולקחת אשה לבני משם'. מנהג זה היה נהוג כבר בתק...
שביתת הבריאה ביום השבת - מאמר ד' (אחרון) איתא במדרש שוחר טוב (תהלים - מזמור עג'): אמר ר' שמעון בשם ר' סימון חסידא בעולם הזה אדם הולך ללקוט תאנים, אין התאנה אומרת כלום, אבל לעתיד אדם הולך ללקוט תאנה בשבת, והיא צווחת ואומרת שבת היום. כתב הבעל הטורים עה"פ (שמות י' יד'): וינח בכל גבול מצרים. וינח ...
כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה' לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט וגו' (יח' יט') איתא במדרש תנחומא (פר' ויגש סי' יא'. באה"ד): ללמדך שבכל מקום שהיה הולך (יעקב אבינו) היה עוסק בתורה, כשם שעשו אבותיו, ועד עכשיו לא נתנה התורה והרי כתיב ב...
מאמר ג' במאמרים הקודמים כתבנו אודות 'שביתת הבריאה ביום שבת קודש, אסופה נפלאה מדברי חז"ל אודות דברים מפעימים שישנם בעולם בשבת קודש, במאמר השלישי שלפנינו נמשיך בעז"ה בענין זה. 'אלדד הדני' – יהודי משבט דן שהגיע מעשרת השבטים שמעבר לנהר סמבטיון (עי' מד"ר בראשית עו' ו'. ובמדרש בראשית רבתי ד...
נאמר בפרשה: וַיָּבֹאוּ שְׁנֵי הַמַּלְאָכִים בָּעֶרֶב וְלוֹט ישֵׁב בְּשַׁעַר סְדֹם וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה. ופי' רש"י מדוע כאן נקראים הם 'מלאכים' ולעיל אצל אברהם נקראים הם 'אנשים' וז"ל: ולהלן קראם אנשים, כשהיתה שכינה עמהם קראם אנשים. ד"א אצל אב...
אמר אברהם לשרה: אִמְרִי נָא אֲחֹתִי אָתְּ לְמַעַן יִיטַב לִי בַעֲבוּרֵךְ וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלֵךְ: אמר פרעה לאברהם: לָמָה אָמַרְתָּ אֲחֹתִי הִוא וָאֶקַּח אֹתָהּ לִי לְאִשָּׁה וְעַתָּה הִנֵּה אִשְׁתְּךָ קַח וָלֵךְ: וצ"ע הרי אברהם אמר לשרה שתגיד שהיא 'אחותי את'. ומדוע אמר פרעה לאברהם אתה אמ...
במאמר הקודם התחלנו בס"ד בסדרת מאמרים אודות 'שביתת הבריאה ביום שבת קודש'. אסופה נפלאה מדברי חז"ל אודות דברים מפעימים שישנם בעולם ביום שבת קודש. וכבר כתב על כך בספר פרשת דרכים (לרבי יהודה רוזאניס, בעל המשנה למלך על הרמב"ם – דרוש כג'): והנה אנחנו נאמין אמונה שלימה דכשם שאנחנו מבדילין בין...
שביתת הבריאה ביום השבת מאמר א' בעז"ה בזמן הקרוב אשלח מאמרים שיעסקו בענין 'שביתת הבריאה ביום שבת קודש'. אסופה נפלאה מדברי חז"ל אודות דברים מפעימים בעולם ביום שבת קודש. וכבר כתב בספר פרשת דרכים (לרבי יהודה רוזאניס, בעל המשנה למלך על הרמב"ם – דרוש כג'): והנה אנחנו נאמין אמונה שלימה דכשם...
כבוד יום הכיפורים איתא בגמ' שבת (קיט' ע"ב): לעולם יסדר אדם שולחנו בערב שבת [לליל שבת –רש"י] וכו'. וכתב הטור (סי' רסב'): ויסדר שלחנו ויציע המטות ויתקן כל עניני הבית כדי שימצאנו ערוך ומסודר בבואו מבית הכנסת, דא"ר יוסי בר יהודה שני מלאכי השרת מלוין לו לאדם בערב שבת מבית הכנסת לביתו, אחד ...
מדברי המג"א והמ"ב משמע שרק בר"ה מטבילים את פרוסת 'המוציא' בדבש. אמנם בספר אורחות רבינו, מובא שבעל הקה"י, וכמדומה שגם החזו"א עשו זאת עד שמיני עצרת, בשבתות ויו"ט.
האתרוג בראש השנה אמרו חכמינו זכרונם לברכה (בהוריות יב'. ועי' ובכריתות ה' ע"ב): סימנא - מילתא היא [הסימן - ממש יש בו]. ולפיכך עושים בראש השנה סימנים המראים לטובה, שנזכה בדין ושתתחדש עלינו שנה טובה, והגמ' שם מביאה סוגי מאכלים שרגילים לאכול בראש השנה לסימן טוב. יש הנוהגים לאכול בראש השנה את כל המא...
מקורות לתשובה ועבודה באלול בפרט, יש ברבינו יונה, בספר היראה ובשע"ת. לאחר מכן מצינו בטור ובמהר"ח אור זרוע, כמו כן יש מאוחר יותר במהרי"ל. ורבינו יונה הלא למד מתורתם של חסידי אשכנז, ובוודאי שהטור והמהר"ח המאוחרים יותר למדו הימנה, וכ"ש המהרי"ל. האם יש בזה מקום לומר כי חסיד...
אגרת שנה טובה האיחולים שנוהגים לאחל איש לרעהו בליל ראש השנה - לשנה טובה וכו', כתובים הם בהלכה. במאמר שלפנינו נדבר אודות המנהג הנהוג בתפוצות ישראל לאחל איש לרעהו בחודש אלול 'שנה טובה', אם בפיו, אם ע"י שליחת אגרת שנה טובה הנקרא כרטיס ברכה וכו',
ממעטין בשמחה איתא במתני' תענית (כו' ע"ב): משנכנס אב ממעטין בשמחה. ובגמ' שם (כט') אמרינן, אמר ר' יהודה ברי' דר' שמואל בר שילת משמיה דרב, כשם שנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבים בשמחה, אמר רב פפא הלכך בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי לישתמיט מיניה באב דריע מזליה ולימצי נפשיה באדר דבריא מזלי...
אמרינן במס' ברכות (נד'), הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה, הרואה מעברות הים [המקום שעברו בני ישראל בים סוף] מעברות נחלי ארנון [המקום שעברו בני ישראל את נחלי ארנון כפי שנבאר לקמן] וכו', על כולן צריך שיתן הודאה ושבח לפני המקום. ומה אירע בנחלי ארנון? נאמר בספר במ...
לחמים מיוחדים לכבוד חג השבועות כתב הרמ"א בהלכות יו"ט (סי' תקכ"ט סעי' א'): מצוה ללוש פת בערב יום טוב לכבוד יום טוב כמו בערב שבת, וכמו שנתבאר בלכות ערב שבת (סי' רמב'), ע"ש. כתב בספר כלבו (א' מן הראשונים, סימן נב'. והדברים מובאים בחק יעקב, ובא"ר סי' תצד'): נהגו הנשים לעשות בשבו...
במאמר שלפנינו נבאר בעז"ה את חשיבות היום של ערב ראש חודש סיון, וכן אודות התפילה שנקראת תפילת השל"ה, וכך גם במעלת יום ראש חודש סיון עצמו. ידוע ומפורסם התפילה שהשל"ה הקדוש בספרו 'שני לוחות הברית' מביא לאומרה בער"ח סיון ונקראת בשם "תפילת השל"ה", אך המעיין בדברים יראה ש...
אמירת 'ויכלו' שאחר שמונה עשרה איתא בגמ' שבת (קיט' ע"ב): אמר רבא ואיתימא רבי יהושע בן לוי: אפילו יחיד המתפלל בערב שבת צריך לומר ויכלו. דאמר רב המנונא: כל המתפלל בערב שבת ואומר ויכלו - מעלה עליו הכתוב כאילו נעשה שותף להקדוש ברוך הוא במעשה בראשית, שנאמר ויכלו, אל תקרי ויכלו אלא ויכלו. אמר רבי אלעז...
מ"טמונים במאמר שלפנינו נדבר בעז"ה אודות מנהג קדום בתפוצות בישראל, אדם הכותב לחבירו אגרת בימי ספירת העומר, מציין הוא את היום שעומדים בו בספירת העומר, בכדי לזכור ולהזכיר את המצוה ולא להסיח הדעת ממנה. בהרבה מתשובות האחרונים הקדמונים שכתבו דבריהם בימי ספירת העומר - במקום התאריך של אותו היום, א...
שביתה ממלאכה בימי ספירת העומר משקיעת החמה במאמר שלפנינו נדבר בעז"ה במנהג שמובא בראשונים ואף לפני כן, שלא לעשות מלאכה בימי ספירת העומר משקיעת החמה ואילך. כמה טעמים נאמרו בזה הענין. ונביאם בעז"ה להלן. כתב הטור (סי' תצג'): מצאתי כתוב (עי' בספר אבודרהם שהביא מנהג זה בשם רב האי בתשובה. ועי' ב&q...
במאמר שלפנינו נדבר בעז"ה אודות שבת שלפני חג הפסח הנקראת "שבת הגדול". (עי' שו"ע ורמ"א סי' תל') ערב שבת הגדול כתב בספר מטה משה (סי' תקמג'. ועי' בספר כל בו הל' שבת הגדול - סי' מז'): כתב ה"ר אשר ז"ל בהלכות הפסח, נהגו כל ישראל לעשות לחם בערב שבת הגדול, הגדול לפי גדלו וה...
בזכות נשים צדקניות כתב הרמב"ם (הלכות תלמוד תורה פ"א הי"ג): אשה שלמדה תורה יש לה שכר אבל אינו כשכר האיש, מפני שלא נצטוית, וכל העושה דבר שאינו מצווה עליו לעשותו אין שכרו כשכר המצווה שעשה אלא פחות ממנו, ואף על פי שיש לה שכר צוו חכמים שלא ילמד אדם את בתו תורה, מפני שרוב הנשים אין דעתם מכו...
בעוד שלגבי יום הפורים מצוותיו (קריאת המגילה, מתנות לאביונים, משלוח מנות, סעודה) הלכותיו ומנהגיו מפורשים וידועים כמעט לכל בר בי רב, הרי שלגבי ליל פורים ההלכות והמנהגים די נבלעים בתוך הים הרחב של הלכות יום פורים בכללותם, ועל כן חשבתי לנכון בעז"ה ללקטם בקצרה זעיר כאן וזעיר שם ולבסוף יוגש כמפה פרוס...
בפרשה כתוב שבני ישראל נדבו למשכן הרבה דברים, וביניהם גם את ה'תחשים'. רש"י בפ' תרומה כותב (והדברים מפורשים בגמרא) שהתחש לא הייתה קיימת אלא לשעתה לצורך הקמת המשכן, א"כ מה שייך להביא נדבה דבר שנברא במיוחד אז לצורך המשכן, ואיך נחשב הבאת התחש לנדבה?
איתא בגמ' מגילה (טז' ע"ב): 'עשרת בני המן ועשרת' צריך למימרינהו בנשימה אחת, מאי טעמא? כולהו בהדי הדדי נפקי נשמתייהו. כלומר, אע"ג דתלאום זה אחר זה, מ"מ ע"פ ההשגחה נפחה רוחם כולם ברגע אחד, על דרך 'יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ד' הללוי' – ערוה"ש] כתב בספר חיי ...