אם הוא החליט ע"י חקירה ובדיקה שמחבר הזוהר הוא רשב"י, א"כ הרי יש לנו את דעת הגר"א מול דעת היעב"ץ והחת"ס.
אם הוא הסתמך על המקובל בישראל (כנהוג לעשות עד שנודע פקפוקים רציניים) א"כ אין דעתו מכרעת את דעת היעב"ץ והחת"ס.
לעומקו של דבר כתב:סעדיה כתב:למאי נ"מ מה?
הנידון שניסחת
לעומקו של דבר כתב:סעדיה כתב:אתה מתלהם בחינם!
אף אחד לא חושד את הגר"א שהוא לא בדק/הרגיש בעצמו את קדושת דברי הזוהר.
הנידון הוא האם הוא חקר ובדק עד שהחליט שהזוהר נכתב ע"י רשב"י ולא ע"י הרמב"ן, או שבזה הוא הסתמך על המקובל בכלל ישראל.
למאי נ"מ?
אוצר החכמה כתב:אני משער שהגר"א ידע על דרך מציאת הזהר. הדיון על הזהר לא התחיל ביעב"ץ.
.
אוצר החכמה כתב:אני משער שהגר"א ידע על דרך מציאת הזהר. הספר מטפחת ספרים אינו קשור לעניין.
מהעבר כתב:[quote="בברכה המשולשת
אדוננו הגר"א ובית מדרשו עד למרנא הח"ח זה לא מספיק ???
מובא בשם הגר"א שהנגלה והנסתר לא חולקים -- מראה גם אל היחס של הגר"א שהנגלה מעל והנסתר כפוף לנגלה
הרי הנגלה נגלה ואם הנסתר סותר אז לא הבנת את הנסתר (דבר שרוב המקובלים והחסידים לא יסכימו
סעדיה כתב:הרוצה להחכים כתב:מעניין. תורה היא וללמוד אני צריך. איזה מקורות יש מהתנאים?
(הנח להם לחוקרים ואשליכם אחורי גווי).
viewtopic.php?f=28&t=27311&p=279740#p279740
הרוצה להחכים כתב:מעניין. תורה היא וללמוד אני צריך. איזה מקורות יש מהתנאים?
(הנח להם לחוקרים ואשליכם אחורי גווי).
עושה חדשות כתב:[(אלא שיש לבע"ד לדון מזוממי שור הנסקל, וכפי שהביא הקצות שם, ולכאו' יש לחלק).
עושה חדשות כתב:והסברא הלמדנית המתבקשת לכאו',
הכהן כתב:יל"ע אם מהני מחשבה שלא לשם מצוה לפטור מברה"ת, שהרי בודאי אם לומד לקרוא לשם דברים בטלים לא חשיב ת"ת.
איש בער כתב:אולי אפשר להביא כדמות ראיה מלימוד חכמת הדקדוק שהתירו לימודו בבית הכסא - אי לאו שיכול להיגרר לד"ת ממש, ולא אסרוהו משום הכשר מצוה. (ולא נעלם ממנו שאין הכרח ידיעת חכמת הדקדוק שוה לידיעת הא"ב)
לייטנר כתב:סעדיה כתב:לייטנר כתב:זמן, זמנם זמניהם, לא משמע ליה.
אין קשר, שם ודאי יש שינוי משמעות בין 'זמן' ו'זמנם' ו'זמניהם'.
נראה שאסור לכתוב משהו ללא הסבר מפורט.
לייטנר כתב:זמן, זמנם זמניהם, לא משמע ליה.