פורום אוצר החכמה

בברכה המשולשת כתב:הערת אגב: כידוע לכתר"ה, יש גם שיטה שמברכים על מחייתה על דגן מא"י

לא שמיעא לי כלומר לא סבירא לי.
פרות הגדלים בארץ שייך לומר "פירותיה" אך ,מחיה" היא שם עצם מופשט והכוונה למזון המחייה את האדם ואין שום שייכות לומר על מחיתה

המברך מעין שלש על פרות א"י צריך לברך "על הארץ ועל פרותיה" ש"פרותיה" מתיחס לארץ ואילו האוכל מיני דגן מברך "על הארץ ועל המחיה". בדרך כלל רגילים להקדים ברכת הדגן לברכת הפרות, אך אם יאמר" על הארץ ועל המחיה ועל פרותיה" משתמע מכך שהפרות הם של המחיה ולא של הארץ....

מי שכתב שה אננס גדל בארץ ישראל - האם זה מידיעה או מסברה? עד היום ידעתי שהוא מיובא אבל אם ידוע לו אחרת אשמח לדעת איפה הוא גדל

א. מצאתי אתמול גם במחזור ויטרי כתוב לברך על מגילות אלו. ב. לגוף הטענה של משולש אם יש מי שקרא במגילת קלף לפני הגר"א: מצאתי היום בספר יוסף אומץ לרבי יוסף יוזפא האן שחי לפני הגר"א (ומעט אחרי הרמ"א, ש"ל - שצ"ז) בפרנקפורט והוא כותב שהרמ"א כתב שלא לברך אך מנהגם היה לברך ע&quo...

האם ידוע על הוצאה חדשה של הספר הזה?
שאלה נוספת: במהדורה שמצאתי באוצר החכמה יש הערות בצד המתחלות במלים:, "אמ"ה, - מהם ראשי התבות האלה ומי כתב את ההערות?

התרוץ של הפרי יהושע נשמע לי הגיוני אך איני מבין איך אפשר להעמיס דבריו בדברי בברכה המשולשת

האם הקורא "רצפת" בפ דגושה יצא ידי חובתו והאם צריך להחזיר על כך כי זה שינוי משמעות?

בברכה המשולשת כתב:כאן זה עשייה וכאן זה לימוד

לא הבנתי כוונתו. אם בא להסביר למה למסקנה לא גוזרים -את זה הגמרא כבר אמרה. הוא שואל מדוע בהו"א היה מקום לגזור בלימוד על פורים בשבת יותר מאשר בלימוד על שופר או לולב

אוצר החכמה כתב:למה אתה משייך את המנגינה לקריאה בקלף?

לענ"ד כוונתו לטעמים של הברכות ואת הברכות הוא משייך לקריאה על קלף.

המנהג הרווח הוא לקרוא במגילה (א,טז) 'להיות כל איש שורר בביתו', השי"ן בשי"ן שמאלית כמו סין בסמ"ך, והיינו מלשון שררה כמו שפירש האב"ע דשורר בביתו היינו מושל באשתו, וכן מבואר בגמ' מגילה יב,ב דאפילו קרחא בביתיה פרשדכא (נגיד. רש"י) ליהוי. אמנם מצינו בזה מנהג חסידים ששרשו מן הרה&q...

אולי משום שהגויים הרשעים שאסרו את המהר"ם ורדפו גם אחרי הרא"ש (והרגו את המרדכי) העדיף הרא"ש שלא לציין בספריו את שמות רבותיו חכמי אשכנז ובכללם המהר"ם

חד ברנש כתב:ולא זו בלבד, אלא שהרא"ש קיבל מרבו מהר"ם הרבה יותר משאר התלמידים, כי הוא שימשו בשנים הארוכות שהיה חבוש בבית הסוהר.

אולי כוונתו לתשב"ץ רבי שמשון ברבי צדוק המכונה תשב"ץ קטן שעליו נאמר שקבל רשות ללמוןד מהמהר"ם בתקופת מאסרו

הגמרא אומרת שהיה מקום לחשוב שבגלל גזירה דרבה שאין קוראים מגילה בפורים שחל בשבת שמא יביא את המגילה ברה"ר גם אין לדרוש בעניני הפורים בהשבת זו ומזה בא ריב"ל להוציא. הקשה החברותא שלי: מדוע לא נאמר אותו דבר גם בר"ה ובסוכות שכשם שגזרו לא ליטול לולב ולא לתקוע בשופר כך נאמר שאין לדרוש בעניניה...

לענ"ד בקהילות שנוהגות לקרוא שה"ש קהלת ורות בצבור בברכה גם נוהגים לומר את הברכות בניגון טעמי אותן המגילות ולכאורה אין מסורת על טעמי מגילות אלו שרק מזמן הגר"א ואילך החלו הליטאים לקראם ע"י שליח ציבור בברכה מתוך מגילת קלף (ולפני כן קראו כל אחד לעצמו מהמחזור). לענ"ד הגר"א א...

לענ"ד בקהילות שנוהגות לקרוא שה"ש קהלת ורות בצבור בברכה גם נוהגים לומר את הברכות בניגון טעמי אותן המגילות

מטבח צבורי שיש לו פתח אחד לחדר האוכל ושני פתחים החוצה - לכאורה כולם חייבים במזוזה, אולם מטבח זה נפתח גם לחדר המשמש כמחסן לאוכל יבש ואותו חדר פתוח למחסן נוסף - האם המחסנים האלו בכלל חייבים במזוזה? אם כן - האם המזוזה צריכה להיות מימין הנכנס למטבח או מימין הנכנס למחסן?

לפי מה שזכור לי שקבלתי הוראה ממורה הוראה היה מדובר שהאשה תתן שמן על אצבעה קודם שמכניסה את העד למקומו וכך העד נכנס יותר בקלות ונראה לי שהמראה לא ייצבע וגם העד לא. אותו רב גם אמר שלפעמים נשים מעדיפות שלא לשמן את ידיהן ולכן אמרה שאפשר גם להשתמש במים במקום שמן ואז ודאי שאינו משנה את המראה (רק צריך לשים ...

מצאתי בר"ן שם שבפירוש האשון מפרש שנראה היינו שרואים אותו מן העיר ובפירוש השני מפרש שמתחשב כמו בתחומו

זכור לי שראיתי לפני כמה שנים ספר שהוציאו חסידיו מדברי תורתו. איני זוכר את שם הספר ואשמח לדעת אם ישנו באוצר.

אולי אפ"ל שהמצוות האחרות של פורים נהגו בקהילות ישראל כהודאה על הנס ואח"כ מרדכי ואסתר כתבו לקבלם לדורות, אך בקריאת המגילה לא נהגו מאליהם עד שכתבו והורו לקרוא ולכן מקרא מגילה מוגדר כמצווה שמברכים עליה ואילו שאר הדברים לא ניתן לומר שנהגו בגלל הציווי. אמנם זה קצת קשה ממתל"א שלא מפורש שנהג...

אין זה משל ונמשל. "ובני ישראל יצאים ביד רמה" הכוונה שיצאו בגילוי ובפרסום ולא בהסתר.הראש כאן אין פרושו שהראש אינו מכוסה אלא פרושו בגילוי ובהרמת ראש, שלא החביאו את ראשם. כיום שגור הביטוי "בראש מורם" וכאן זה על זה הדרך.

אני חושב שטעיתי ובני משפחת בנבנישתי שהיו ממגורשי ספרד היו ממשפחתו של הכנה"ג ולא צאצאיו או שצאצאיו הגיעו לאירופה בנסבות אחרות שהרי הכנה"ג עצמו חי לאחר גרוש ספרד

יש לשים לב לקרוא וירם במלעיל שההטעמה בי' ולא וירם במלרע שההטעמה ברם משום שמשמעות הכתוב שהמן הנותר שרצו בו רימה ותולעה ו"וירם" הוא לשון רימה ואילו וירם במלרע הוא משורש רו"ם וזה מלשון התרומממות כדכתיב "ירום ונשא וגבה מאד".

הכנה"ג היה שמו בנבנישתי ומצאצאיו שהיו ממגורשי ספרד הגיעו לאירופה ושינו את שמם לאפשטיין כנראה בגלל הגייה נוחה יותר לאירופים.

שפעל ברוסיה להצלת יהודים משם וההדיר את הפרווש "תולדות יצחק" ו"תבונה" על הירושלמי לאחד מגאונ י רוסיה. יש למישהו חומר או ידע אודותיו?

האם נראה אע"פ שאינו סמוך פרושו שהעיר המוקפת נראית מהעיירה שלידה או שהעיר שליד המוקפת נראית מהמוקפת או שנראה עמו הכווונה שרואים את שתיהן ממקום שלישי?