לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
ברור מהתגובה הראשונה שלה שהיא חושבת שזה מסוכן מאד להכנס למלך ורק משום יושרה היא מוסיפה בסוף שיש פתח מילוט. מהדברים שלה רואים שהיא לא חשבה לבנות על הפתח מילוט הזה בגלל נדירותו גם כשהיא כבר מסכימה להכנס למלך היא לא בונה על האפשרות של הושטת השרביט אלא על "וכאשר אבדתי אבדתי". איך מרדכי ידע מזה...
אסתר לא חשבה כמוך הרי התגובה הראשונה שלה כשמרדכי מבקש ממנה להכנס למלך היא שזה מסוכן כי כל עבדי המלך יודעים ורק מי שיושיט לו המלך את השרביט יחיה מהא משמע שהיא לא ראתה כלל כאפשרות מסתברת שהמלך יושיט לה את השרביט. בכל אופן אין קשר בין מי שהמלך אוהבו לבין מי שנותן לו את השרביט וחוץ מזה לא הבנתי מה שכתבת...
איני מ בין למה זה שהסכנה ודאית מחזק את דברי מר מר טוען שהיה לה להכנס לספק סכנה שלח כדי להציל את כלל ישראל ואת עצמה מסכנה ודאית ואני אומר שלדעתה היתה זו סכנה ודאית ליכנס אל המלך
דברים אלו אינם נראים על פי הפשט הפשוט איננה מכניסה עצמה בספק סכנה אלא בסכנה ודאי שהרי כל אשר יבוא אל המלך אשר לא יקרא אחת דתו להמית ולהיפך זה שאינה באה עכשו למלך לא מסכן את היהודים שהרי יש כמה חדשים עד ביצוע הגזירה ובינתים אפשר לפעול בדרכים אחרות אמנם הגזירה ודאי אינה נוגעת לה שהרי לא ידוע מאיזה עם ...
אין לאחד אשכולות שם זה בית המדרש דיון הלכתי גרידא גם מה שכתב מר שהאשכול ההוא נפתח בעקבות הרה"ר - אין לו שחר ופותח האשכול כתב כן במפורש (וזה לשון הרע לומר ששיקר ומסתבר שזו אף הוצש"ר)
לכאורה [מבלי לעיין בהל' לשה"ר כראוי], כשמפרסמים הרבה טעויות שיש בספר מסויים, הדבר בדר"כ גורם בושה למחבר הספר. אא"כ מדובר בירא שמים מיוחד. לכן, יהיה מותר וחובה לפרסם את הטעויות רק אם מתקיימים שבעת הכללים של החפץ חיים. דהיינו, שאין למפרסם שנאה כלפי מחבר הספר. ושאין דרך אחרת להגיע את הת...
מעניין שגבי הלבשת מ"ר את הבגדים לאהרן ובניו, המכנסיים אינם מוזכרים ... אולי אפשר לדייק מכך שעניינם של המכנסיים צניעות וקדושה ומורא מקדש, ופחות לכפר על עון מסויים. אחרת מ"ש משאר בגדים ? המכנסים ענינם מפורש בתורה "לכסות בשר ערוה" ואולי לכן לא הלבישם משה אלא לבשו בעצמם. יש לי איזה ...
למשל חפץ חיים לשון הרע כלל ד אות י חפץ חיים לשון הרע כלל ד אות יא חפץ חיים לשון הרע כלל ו אות ב חפץ חיים לשון הרע כלל י אות ג חפץ חיים לשון הרע כלל י אות יא חפץ חיים הלכות רכילות כלל ט אות יב
למה זה פירוש שלישי? לכאורה גם זה תלוי בין שני הצדדים שהזכרתי אם הרצון שהציבור יתן לספר את המשקל הראוי לו נובע מכוונה לשם שמיים שירצה שלא ייכשלו בסמיכה על ספר לא מדוייק הרי שזה טוב אם הרצון שהציבור יתן לספר את המשקל הראוי לו נובע מקנאה במחבר הספר או מרצון לסגור איתו חשבונות אישיים אז זה לא טוב את בח...
למה זה פירוש שלישי? לכאורה גם זה תלוי בין שני הצדדים שהזכרתי אם הרצון שהציבור יתן לספר את המשקל הראוי לו נובע מכוונה לשם שמיים שירצה שלא ייכשלו בסמיכה על ספר לא מדוייק הרי שזה טוב אם הרצון שהציבור יתן לספר את המשקל הראוי לו נובע מקנאה במחבר הספר או מרצון לסגור איתו חשבונות אישיים אז זה לא טוב
קבלתי עכשו מבן משפחת המחבר שאת דבריו הבאתי לעיל, שודאי אין כוונת המחבר שבניית המשכן היתה לפני חטא העגל שהרי המשכן הוקם בניסן כאמור בפרשת השבוע וחטא העגל היה קודם, אלא כוונתו כשיטת הרמב"ן (ואולי גם הזוה"ק9 שנצטוו על המשכן לפני חטא העגל
נכון אם כן ההבדל הוא לא בין פרסום טעויות ממש בתוך ספרי השגות לבין פרסום הטעויות בקובץ נפרד אלא בין פרסום טעויות לשם שמים כדי שידעו שזו טעות לבין פרסום טעויות לשם התכבדות בקלונו של הטועה
ואחר חשבתי לחזק סברתי הראשונה , שכן אי אפשר בשום אופן לומר שמוקף ים מכל רוחותיו הוא מוקף חומה שהרי ים אינו חומה, אלא שנסתפקו לגבי טבריא שמוקף מג' צדדים - האם כיוון שמג' צדדים יש לה חומה ומצד אחד ימה חומתה -אז אם נאמר שהיתרון במוקפים הוא שהם מוגנים הרי כאן יש לה יתרוטן זה ולכן אפשר להחיבה כמוקף.
לא! זה לא מה שהרה מר לעיל ביחס למה שכתב אין דומה השגות לטעויות חלק גדול מההשגות הן שהחכם המשיג מייחס לחכם המחבר טעות גמורה (או אף ביותר מזה) אין זה נכון כלל כי ההשגות הן שהמשיג חושב אחרת מזה שמשיגים עליו ולפעמים אף חושבם לטעויות גמורות ומוכיח דעתו אבל הטעויות אשר מדובר עליהן כאן אינן טעויות במחשבה א...
אבל הטעם שנתפרש הוא להסתפק וא"כ גם אם אין הבדל בין צד אחד לד' צדדים הרי שאין מקום להגדירה כמוקף אלא לכל היותר כספק מוקף. הסברא שחשבתי אני לחלק היא שכיוון שהסתפקו רק בטבריא משמע שמוקף ים מכל הצדים אינו מוקף אבל יש לדחות וזו כנראה סברת מר פשוט בטבריא דנו ולכן הסתפקו שם אבל אילו היו דרים במקום מוק...
בענין רבה דשחטיה לרבי זירא מדוע שחטיה? התעורר בלבי השנה, שהרי חיייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע, כלומר צריך להגיע למצב של "לא ידע" ואילו רבי זירא באחד האיזכורים הראשונים שלו בתלמוד (ברכות ד ע"א) טוען שכולם ידעו ואין לדבר על מצב של חוסר ידיעה שכן הוא אומר שם "משה לעולם הוה ידע...
הוא לא חשד בה שרוצה להמלט אלא סבר שאם תתעכב עלולים להפסיד את כל הענין. גם על זה יש לשאול: מדוע מרדכי מסכן את אסתר כה הרבה זמן לפני הזמן הנועד לביצוע הגזרה? על כך מצאתי כמה תשובות במפרשי המגילה ואני מעתיקם כאן למרות שלא לכולם יש קשר ישיר לשאלת פותח האשכול אבל אולי אפשר להשתמש בחלק מהם כדי להבין את הת...
בענין רבה דשחטיה לרבי זירא מדוע שחטיה? התעורר בלבי השנה, שהרי חיייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע, כלומר צריך להגיע למצב של "לא ידע" ואילו רבי זירא באחד האיזכורים הראשונים שלו בתלמוד (ברכות ד ע"א) טוען שכולם ידעו ואין לדבר על מצב של חוסר ידיעה שכן הוא אומר שם "משה לעולם הוה ידע ...
למה שיגעון הוא סבר שמותר בדק את הענין והאריך להתיר באצילותו הביא מכתב של מי שחלק עליו בנימוקים שונים אולם הוא לא השתכנע לחזור בו מההיתר עם כי הוא סבר שלמען ההגינות ראוי לכתוב גם את דברי האוסר.
מצאתי מי שכתב שמעשה המשכן קדם לחטא העגל ולפלא בעיני כי ידוע שנחלקו רש"י ורמב"ן אם הצווי על המשכן קדם לחטא העגל או להיפך אבל גם לרמב"ן הסובר שהצווי קדם - הרי שעשיית המשכן היתה לאחר העגל. ידוע אם יש מי מהמפרשים שסובר שגם עשית המשכן קדמה לעגל?
כשכתבתי את התגובות הראשונות לא ידעתי על תפוצתו הרחבה של העלון אז נדברו ולא על כך שהרב אור עולם נוהג בעקביות לכנותו "בעל האז נדברו". איני חוזר בי מהדברים שאמרתי שהכינוי "בעל ה..." מתאים יותר למחבר ספר כזה ולא לכותב עלון כזה ובפרט דפקיע שמיה טובא אבל אנ י מתחרט על זה שאמרתי הדברים ...
זה מ"בעל האז נדברו"? בעל ה"אז נדברו" הלא הוא הגאון רבי בנימין יהושע זילבר זצ"ל והוא לא היה כותב בסגנון כזה. היית כותב מ"עלון אז נדברו" וגם זה צ"ע מאי רבותיה. את זה כתב כדכד? כדכד זה שם של אבן שאנחנו מכירים מהנביא צריך לכתוב "הניק כדכד" וגם זה צ"...
זה מ"בעל האז נדברו"? בעל ה"אז נדברו" הלא הוא הגאון רבי בנימין יהושע זילבר זצ"ל והוא לא היה כותב בסגנון כזה. היית כותב מ"עלון אז נדברו" וגם זה צ"ע מאי רבותיה.