מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

החיפוש הניב 256 תוצאות

עבור לחיפוש מתקדם

על ידי גם זה יעבור
א' דצמבר 21, 2014 6:18 pm
פורום: בית המדרש
נושא: הנהגה של מעל דרך הטבע
תגובות: 9
צפיות: 2836

Re: הנהגה של מעל דרך הטבע

א. כידוע שהרמב"ן בשער הגמול, לומד קצת אחרת.
ב. גם לרמב"ם, הרמב"ם מדבר על ימות המשיח, אך לכאורה גם אוחז שיש עוד שלבים אחרי זה.
על ידי גם זה יעבור
א' דצמבר 21, 2014 3:54 pm
פורום: בית המדרש
נושא: הנהגה של מעל דרך הטבע
תגובות: 9
צפיות: 2836

הנהגה של מעל דרך הטבע

האם ישנם פסוקים, גמרות, מדרשים, זהר או שאר ספרים האומרים\המדברים שלעתיד לבוא (לא נכנס עכשיו, באיזה שלב זה יהיה), הקב"ה ינהיג את העולם, לא עפ"י דרך הטבע, רק בהשגחה לבד?
על ידי גם זה יעבור
א' דצמבר 07, 2014 7:46 pm
פורום: בית המדרש
נושא: שירי בר מצוה באידיש
תגובות: 6
צפיות: 3168

Re: שירי בר מצוה באידיש

ארזי ביתר כתב:אחד מש"ב הוציא פעם חוברת ובה הנוסח המדויק של כל הניגונים לבר מצוה, המקובלים בקרב העדות הירושלמיות. אדבר עמו שיכניס את זה לאוצר. כשייכנס, עיין שם ותמצא נחת...

תודה
תוכל להודיע באשכול הזה, כשיוכנס?
וכן אני מחפש את 'ההיסטוריה' של הניגונים, מהיכן באו? לפני כמה זמן?
על ידי גם זה יעבור
א' דצמבר 07, 2014 12:46 pm
פורום: בית המדרש
נושא: שירי בר מצוה באידיש
תגובות: 6
צפיות: 3168

שירי בר מצוה באידיש

האם יש מאמרים\מחקרים אודות השירים באידיש ששרים בבר מצוות, כמו 'יו מה מה'. מה המקור? איפה ובאיזה ארצות זה היה מקובל לשיר?
וכנ"ל, האם היו כאילו שירים (באידיש), שהיו מושרים בחגים?
על ידי גם זה יעבור
ג' נובמבר 25, 2014 6:38 pm
פורום: מנא הני מילי?
נושא: מקור לזיכוי הרבים לתיקון של תשובה
תגובות: 3
צפיות: 1312

מקור לזיכוי הרבים לתיקון של תשובה

האם יש מקור לזה שאם אדם נכשל ח"ו בעבירה, התיקון שלו (כמובן שבנוסף לחלקי התשובה המובא ברמב"ם, חרטה וכו') לעסוק בזיכוי הרבים בענין ההוא?
לדוגמה אם זלזל בעניית אמן, שידפיס פלקטים על החשיבות של עניית אמן.
על ידי גם זה יעבור
ג' נובמבר 11, 2014 3:14 pm
פורום: מנא הני מילי?
נושא: מה יעשה אדם ויחיה? ימית את עצמו! סגולות לאריכות ימים
תגובות: 35
צפיות: 8927

Re: סגולה לקנות קבר מחיים מה מקורה? וגם כתיבת צוואה מחיים

כתיבת צוואה ברורה, סגולה שלא תהיה מחלוקת אחרי ה120 שלו...
על ידי גם זה יעבור
ג' נובמבר 11, 2014 3:13 pm
פורום: בית המדרש
נושא: החופה - עת רצון
תגובות: 5
צפיות: 1912

Re: החופה - עת רצון

מובא ב(תיקוני) זוהר שהשכינה נמצאת שם.
תחפש בספר נטעי גבריאל בעניני נישואין, הוא מביא את המ"מ
על ידי גם זה יעבור
ב' אוקטובר 27, 2014 2:11 am
פורום: חנוכה
נושא: מה היה הגזירה של היוונים
תגובות: 10
צפיות: 5226

Re: מה היה הגזירה של היוונים

יש"כ גדול

עכשיו אשאל הפוך, מאיפה לקח בעל הטורים ש'נזדמן להם מקוה בבית לכל אחד ואחד'?
על ידי גם זה יעבור
א' אוקטובר 26, 2014 9:41 pm
פורום: חנוכה
נושא: מה היה הגזירה של היוונים
תגובות: 10
צפיות: 5226

מה היה הגזירה של היוונים

האמרי נועם על המועדים, וישב דרוש לחנוכה, כתב על גזירות היוונים: 'סגרו שערי טבילה בכדי להגביר טומאת נדה'. ולא מצאתי לזה מקור. בעל הטורים על בראשית כו פסוק כב כותב: רחובות - כנגד יון שגזרו שלא יטבלו למונעם מפריה ורביה ונעשה לה נס ונזדמן להם מקוה בבית לכל אחד ואחד. וזהו ופרינו בארץ. והחומשים החדשים מצי...
על ידי גם זה יעבור
ה' אוקטובר 02, 2014 3:14 pm
פורום: בית המדרש
נושא: חשמל כשר לשבת באמריקה
תגובות: 21
צפיות: 6895

Re: חשמל כשר לשבת באמריקה

ציינתי מונרו וסווער שהם כולו יהודיים, ואתה מביא ראיות ממקומות אחרים.
על ידי גם זה יעבור
ה' אוקטובר 02, 2014 12:28 am
פורום: בית המדרש
נושא: חשמל כשר לשבת באמריקה
תגובות: 21
צפיות: 6895

Re: חשמל כשר לשבת באמריקה

אם מדברים על הדלקת וכבוי טורבינות וכדומה, והיהודים החרדים יש להם סדר מאוד מסוים, למשל שבשעה X אוכלים, ואחרי כשעתיים יושנים...
מאוד מסתבר שזה משפיע על ה'טורבינות'.
על ידי גם זה יעבור
ה' אוקטובר 02, 2014 12:13 am
פורום: בית המדרש
נושא: חשמל כשר לשבת באמריקה
תגובות: 21
צפיות: 6895

Re: חשמל כשר לשבת באמריקה

אני שואל אחרת.
גם אם כל העובדים הם גוים, אך מה ההיתר של השימוש (לדעת החזו"א ודעימיה) במקומות שיש שם רק יהודים, כמו במונרו וסקווער, כי הרי זה מעשה שבת לצורך ישראל?
על ידי גם זה יעבור
ה' ספטמבר 18, 2014 5:25 pm
פורום: מטפחת ספרים ועיטור סופרים
נושא: 'שגיון'
תגובות: 7
צפיות: 2067

Re: 'שגיון'

אוצר החכמה כתב:חיפשתי קצת באוצר וראיתי שחז"ל פירשוהו לשון שגגה (במו"ק) ויש שפירשוהו כמו באהבתה תשגה תמיד. ועיין בלשון הראב"ד סוף הלכות תשובה. אני לא יודע לאיזה שגעון בדיוק כיוון האהבת יהונתן אבל אולי זה באופן הדומה קצת לבאהבתה תשגה תמיד וא"כ זה מקור קצת.

תודה
על ידי גם זה יעבור
ה' ספטמבר 18, 2014 5:14 pm
פורום: מטפחת ספרים ועיטור סופרים
נושא: 'שגיון'
תגובות: 7
צפיות: 2067

Re: 'שגיון'

ההערה שלי על העברית, היא דרך אגב, ולא מהשאלה.
ולגוף הדברים, אני מסכים איתך.

השאלה היא, נראה שפשוט לרבי יונתן אייבשיץ ששגיון יכול להיות מלשון שגעון, ולא שהוא מחדש פה משהו בשפה.
א"כ האם יש מקור יותר קדום?
על ידי גם זה יעבור
ה' ספטמבר 18, 2014 4:45 pm
פורום: מטפחת ספרים ועיטור סופרים
נושא: 'שגיון'
תגובות: 7
צפיות: 2067

Re: 'שגיון'

מצאתי באהבת יהונתן על הפטרה של יום ב' דשבועות שמפרש לשון שגעון. (ומכאן ראיה שאין זה עברית, אלא לשה"ק)
אך חפשתי מקור יותר קדום.
על ידי גם זה יעבור
ה' ספטמבר 18, 2014 4:13 pm
פורום: מטפחת ספרים ועיטור סופרים
נושא: 'שגיון'
תגובות: 7
צפיות: 2067

'שגיון'

האם יש מקור בלשון הקודש, ש'שגיון' הוא כמו 'שגעון'?
על ידי גם זה יעבור
ה' ספטמבר 11, 2014 1:30 am
פורום: בית המדרש
נושא: שהחיינו על בננה
תגובות: 3
צפיות: 1687

Re: שהחיינו על בננה

שמעתי ממו"ץ: שבעיקרון היינו צריכים לברך על כל זן. רק היות ורוב אנשים לא שמים לב בכלל להבדלים שבזנים (בתור דוגמה, בתפוחי עץ יש בערך 7,500 זנים). א"כ אין להם שמחה מהזן החדש, ולכן אין מברכים.
לשאלה שלך, אם אתה מרגיש 'הבדל בן טרי לאחרים', יתכן מאוד שאתה צריך לברך.
על ידי גם זה יעבור
ד' ספטמבר 10, 2014 8:59 pm
פורום: מטפחת ספרים ועיטור סופרים
נושא: נא שגבם מאוצר - בקשת קבצים מאוצר החכמה
תגובות: 13895
צפיות: 3633026

Re: נא שגבם מאוצר - בקשת קבצים מאוצר החכמה

יש יכולת למישהו להעלות את חבקוק פרק ג', עם פירוש 'יסוד מלכות'?
על ידי גם זה יעבור
ד' ספטמבר 10, 2014 8:48 pm
פורום: בית המדרש
נושא: שהחיינו על בננה
תגובות: 3
צפיות: 1687

Re: שהחיינו על בננה

מה השאלה?
על ירקות צריך לברך. זה שלא מברכים היום, כי רוב הירקות נמצאים במשך כל השנה.
ואה"נ אם יש לו שמחה מהזן הטרי לעומת הישן מהמקררים, לכאורה צריך לברך.
על ידי גם זה יעבור
ג' ספטמבר 09, 2014 11:00 pm
פורום: משפחות סופרים וימות עולם
נושא: צדיקים מווין מלפני מאתיים שנה (קצת יותר)
תגובות: 4
צפיות: 1480

Re: צדיקים מווין מלפני מאתיים שנה (קצת יותר)

הכוונה לממלכה האוסטרו-הונגרית (ולכן הצדיקים הם אדמו"רי גליציה והונגריה), שנקראה בפי היהודים 'מדינת הקיסר יר"ה'. ומה שצויין בסוגריים 'ווין', מן הסתם כוונתו להבהיר שמדובר במדינת אותו קיסר היושב בווין, ולא בקיסר הרוסי. (כמדמוני שתושבי רוסיא כינו את הצאר גם הוא כ'קיר"ה') א. אכן הכוונה ל'...
על ידי גם זה יעבור
ג' ספטמבר 09, 2014 9:11 pm
פורום: משפחות סופרים וימות עולם
נושא: צדיקים מווין מלפני מאתיים שנה (קצת יותר)
תגובות: 4
צפיות: 1480

צדיקים מווין מלפני מאתיים שנה (קצת יותר)

בליקוטי מוהר"ן ח"א סימן קפו כתוב: מה שמספרין מופתים מהצדיקים שבמדינות קיר"ה (דוין) . הוא מחמת שאנשיהם הם אנשים כשרים ומאמינים בהצדיקים, וכו'. ובחיי מוהר"ן אות תקל"ט: אמר שטוב מאד לתן בכל עת על פדיונות לצדיקים, אפילו שלא בעת צרה חס ושלום. וספר מכמה אנשים ממדינת קיר"ה דוי...
על ידי גם זה יעבור
ש' אוגוסט 30, 2014 9:47 pm
פורום: בית המדרש
נושא: "מוח אחד" בהלכה
תגובות: 93
צפיות: 26144

Re: מח אחד

כל הנאמר פה ידוע לי.
ולכן שאלתי האם יש אחד מגדולי הפוסקים שמתירים?
על ידי גם זה יעבור
ו' אוגוסט 29, 2014 1:57 pm
פורום: בית המדרש
נושא: "מוח אחד" בהלכה
תגובות: 93
צפיות: 26144

מח אחד

אינני נכנס לדיון ופלפול על הטעמים וסברות להיתר ולאיסור, אלא שורה תחתונה, האם ומי מגדולי הפוסקים מתיר, ומי מגדולי הפוסקים אוסר לעשות מח אחד?
על ידי גם זה יעבור
ב' אוגוסט 18, 2014 10:36 am
פורום: מטפחת ספרים ועיטור סופרים
נושא: פיאות הראש ארוכות - ממתי התחילו?
תגובות: 60
צפיות: 15122

Re: פיאות הראש ארוכות - ממתי התחילו?

בדורות קדמונים לא היה נהוג בברסלב להאריך את הפאות יותר מדי, ויש מקורות הטוענים שמוהר"ן בעצמו הלך עם פאות קצרות. הביטוי "מיט די פאות וועל איך איהם ארויס שלעפן" הוא ביטוי מליצי בעלמא, ומעולם לא היתה הוראה כזאת מפי מוהר"ן או תלמידיו. שבחי הר"ן - אות טו ומאת ה' היתה סבה, ולא הנ...
על ידי גם זה יעבור
ו' אוגוסט 08, 2014 7:26 am
פורום: בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב
נושא: הכנת מאכלים מיוחדים למוצאי הצום
תגובות: 30
צפיות: 9005

Re: הכנת מאכלים מיוחדים למוצאי הצום

לשיטתו מותר לאכול בליל י'.
ובזמנו (שלא היו מקפיאים), לא יכלו להכין את זה קודם.
ובצירוף הנוהגים לעשות סעודה (של סיום) במוצאי ת"ב. (הפסקי תשובות מביא כמה מקורות שנהגו כן).
אך מה ההיתר להכין את הדברים 'המיוחדים' בת"ב, באופן שמשיח את הדעת מהאבילות?
על ידי גם זה יעבור
ו' אוגוסט 08, 2014 1:07 am
פורום: בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב
נושא: הכנת מאכלים מיוחדים למוצאי הצום
תגובות: 30
צפיות: 9005

Re: הכנת מאכלים מיוחדים למוצאי הצום

לחזור חזרה לשאלה בתחילת האשכול.
השאלה היא לא האם מותר או אסור לאכול בשר בליל י'.
אלא לאוסרים (בפשטות כל האשכנזים), האם מותר כבר בת"ב עצמו להכין דברים מיוחדים, שעי"ז כבר בת"ב עצמו שוכח מענין ההבל.
ובנוסף (שלאוסרים הנ"ל), ליל י' הוא לא זמן חגיגה.
על ידי גם זה יעבור
ה' אוגוסט 07, 2014 1:11 am
פורום: בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב
נושא: הכנת מאכלים מיוחדים למוצאי הצום
תגובות: 30
צפיות: 9005

Re: הכנת מאכלים מיוחדים למוצאי הצום

סכינא חריפא כתב:הכל מקורו טהור בהלכה ובש"ע, ואפילו לשחוט שור בכדי לאוכלו למוצאי ט"ב, ואפשר שיש בזה גם ענין של נחמה.

עם הארץ כמוני...
תוכל להביא מראה מקום?
על ידי גם זה יעבור
ד' אוגוסט 06, 2014 12:36 pm
פורום: בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב
נושא: הכנת מאכלים מיוחדים למוצאי הצום
תגובות: 30
צפיות: 9005

הכנת מאכלים מיוחדים למוצאי הצום

אני שומע (דרך אשתי ובנותי) ש'מקובל' להכין בצומות מאכלים מיוחדים למוצאי הצום. לא מדובר במאכלי גורמה, אך בהחלט יותר מיוחד מארוחת ערב רגילה. הוסיפה אחת החברות, שגם אם יש להם עוגה במקפי, בכל זאת יאפו עוגה. המטרה? גם להעביר את הזמן, וגם לאכול טוב אחרי הצום. וכאן היא שאלתי האם ראוי 'להתעסק' עם דברים לא נצ...
על ידי גם זה יעבור
ב' יולי 28, 2014 8:00 pm
פורום: בית המדרש
נושא: שאלת פשט במגן אברהם
תגובות: 6
צפיות: 1616

Re: שאלת פשט במגן אברהם

נראה שכונתו לבאר, לא את מה שאנו עושים היום בתפילה, אלא את מקור הדין ללמוד בכל יום גמרא שהוא דוקא אם מבין לשון תרגום - היינו לשון הגמ'. יש"כ לפי הפשט הזה, מובן השיטה (יתכן שהחיד"א) שגם למג"א מספיק שיבין מה שאומר, גם אם לא מבין עומק הענין. כי אינו גרוע מדורות קודמים שהיו מבינים לשון תר...
על ידי גם זה יעבור
ו' יולי 25, 2014 9:03 am
פורום: בית המדרש
נושא: שאלת פשט במגן אברהם
תגובות: 6
צפיות: 1616

Re: שאלת פשט במגן אברהם

יכול להיות
אם יש למי שהוא פה בפורום נגישות לכת"י המגן אברהם או דפוסים ראשונים, אולי זה סתם טעות דפוס.
על ידי גם זה יעבור
ו' יולי 25, 2014 8:42 am
פורום: בית המדרש
נושא: שאלת פשט במגן אברהם
תגובות: 6
צפיות: 1616

Re: שאלת פשט במגן אברהם

הקפצה
על ידי גם זה יעבור
ה' יולי 24, 2014 1:54 am
פורום: בית המדרש
נושא: שאלת פשט במגן אברהם
תגובות: 6
צפיות: 1616

שאלת פשט במגן אברהם

על דברי השו"ע בסימן נ': קבעו לשנות אחר פרשת התמיד פ' איזהו מקומן וברייתא דר' ישמעאל, כדי שיזכה כל אדם ללמוד בכל יום מקרא משנה וגמרא, דברייתא דר' ישמעאל הוי במקום גמרא, שהמדרש כגמרא. כתב המג"א (סק"ב): ללמוד בכל יום. נ"ל דוקא בזמניהם שהיו מבינים לשון תרגום אבל עכשיו שאין מבינים צרי...
על ידי גם זה יעבור
ה' יולי 24, 2014 1:49 am
פורום: מטפחת ספרים ועיטור סופרים
נושא: פרשת 'מקטר קטורת'
תגובות: 0
צפיות: 664

פרשת 'מקטר קטורת'

לשון השו"ע, סימן א', סעיף ט: יש נוהגין לומר פרשת הכיור (שמות ל, יז כא) ואח"כ פרשת תרומת הדשן (ויקרא ו, א ו) ואח"כ פ' התמיד (במדבר כח, א ח) ואח"כ פרשת מזבח מקטר קטורת (שמות ל, ז י) ופרשת סמני הקטורת ועשייתו (שמות ל, לד לו): למה והאם מישהו כתב על זה: מכל הדברים, דוקא את פרשת 'מקטר ...
על ידי גם זה יעבור
ד' יולי 09, 2014 7:54 am
פורום: מטפחת ספרים ועיטור סופרים
נושא: עשרת מיני נגינות שבתהלים
תגובות: 3
צפיות: 1608

Re: עשרת מיני נגינות שבתהלים

זה מופיע גם בזהר (פעמיים).
בדקת שמה?
על ידי גם זה יעבור
ה' יוני 12, 2014 8:03 am
פורום: מטפחת ספרים ועיטור סופרים
נושא: עשיית גורל ופתיחת ספר, כדי לדעת האם לעשות פעולה מסוימת או ל
תגובות: 17
צפיות: 7707

Re: עשיית גורל ופתיחת ספר, כדי לדעת האם לעשות פעולה מסוימת א

אחרי שהעליתי את החבורה הזאת, הגיעני תשובות והנהגות (ח"א חו"מ סימן תתנ"ו) שכותב: כדברי. (אין כח להקליד את זה, ואולי אחד החברים יוכל להעלות צילום לכאן)[/quote]הוא כותב בסך הכל שההיתר כי אינו מקבל את זה בהאמנה גמורה וכ"כ בסימן תנ"ד. אם זה מה שהתכוונת לומר זו סברא טובה אבל אם כך...
על ידי גם זה יעבור
ד' יוני 11, 2014 9:46 pm
פורום: מטפחת ספרים ועיטור סופרים
נושא: עשיית גורל ופתיחת ספר, כדי לדעת האם לעשות פעולה מסוימת או ל
תגובות: 17
צפיות: 7707

Re: עשיית גורל ופתיחת ספר, כדי לדעת האם לעשות פעולה מסוימת א

יש למישהו שו"ע מכון ירושלים, שיוכל לבדוק את מה שכתבתי בהערה 7?

בשו"ע מודפס פה בסוגריים 'טור ורד"ק. וצ"ב מי כתב זאת, כי לכאורה הטור אינו סובר כך, אלא כרמב"ם. ואולי צ"ל ראב"ד ורד"ק, ובאמת בדרכי משה כתב 'ודעת הרד"ק כראב"ד'.
על ידי גם זה יעבור
ד' יוני 11, 2014 8:58 pm
פורום: מטפחת ספרים ועיטור סופרים
נושא: עשיית גורל ופתיחת ספר, כדי לדעת האם לעשות פעולה מסוימת או ל
תגובות: 17
צפיות: 7707

Re: עשיית גורל ופתיחת ספר, כדי לדעת האם לעשות פעולה מסוימת א

א. הכוונה שאינו שואל האם יצליח כך או כך, שזה יותר דומה לעתידות. רק שואל מה עליו לעשות, כך או כך. כלומר 'להפיס דעת עצמו', על מה שהולך לעשות. (וכמו שהרחבתי בהערה 3, שזה גלוי מן השמים). לא קניתי. אחרי שהעליתי את החבורה הזאת, הגיעני תשובות והנהגות (ח"א חו"מ סימן תתנ"ו) שכותב: כדברי. (אין...

עבור לחיפוש מתקדם