פורום אוצר החכמה

חד ברנש

זכור לי מאמר חז"ל, שגם המתים ששוקעו בבניין עתידים לעמוד בתחיית המתים לעתיד לבוא. האם מישהו יכול להפנות אותי למקורו? רמיזה לזה הוא הנדרש, אשיב גם מפי אריות, וכן כלי העצם שנ"נ שתה מהם. וכמובן שישראל ששוקעו בבניין במצרים [שמו"ר, ה כא] אינו עניין לכאן. תודה רבה!! סגולה תשע"ב עמוד 82...

חד ברנש

זכור לי מאמר חז"ל, שגם המתים ששוקעו בבניין עתידים לעמוד בתחיית המתים לעתיד לבוא.
האם מישהו יכול להפנות אותי למקורו?

רמיזה לזה הוא הנדרש, אשיב גם מפי אריות, וכן כלי העצם שנ"נ שתה מהם. וכמובן שישראל ששוקעו בבניין במצרים [שמו"ר, ה כא] אינו עניין לכאן.

תודה רבה!!

חד ברנש

מזל טוב, מזל טוב, מזל טוב, לידידי הג"ר איש ספר,
שיזכו להקים בית נאמן בישראל, בית מלא ברכת ה' בגשמיות ורוחניות.
ותרוו מהם ומשאר ילדיכם רוב נחת יהודית.

חד ברנש

לבי במערב כתב:ביקשוני לבקש:
הנבואה כתופעה אנושית כללית, יעקב לוינגר, הרמב"ם כפילוסוף וכפוסק, ירושלים תש"נ, עמוד 21-28

בתודה מראש לכל המסייעים.

הנבואה1232.pdf: (350.88 KiB) הורד 94 פעמים

חד ברנש

חד מקמאי כותב,
שיש מצוות שהן הצעות למצוות אחרות, כלומר, מצוות שתכליתן להביא לידי מצוות אחרות,
למשל, ברית מילה (ערלת בשר) היא 'הצעה' להגיע למילת הלב ("ומלתם את ערלת לבבכם").
האם הרעיון הזה מוכר ממקורות אחרים?

חד ברנש

עקבי כתב:בבקשה, מספר "המאור הגדול" מאת הרב יששכר דב קרויזר, תורה, עמ' קיא
תודה מראש.

עמודים מ המאור הגדול$, א; על חמשה חומשי תורה ונביאים וכתובים מהגר''א, בעריכת י''ד קרויזר, ירושלים 1234.pdf: (187.57 KiB) הורד 54 פעמים

חד ברנש

מר' אברהם שמואל ב"ר יהודה, אב"ד קהילת סקידל (איני יודע היכן זה) נדפסו ממנו פסקים ושו"תים בספר עמודי אש, וילנא תרל"ה.
בקונטרס התשובות (גליק) כתב עליו שנפטר בשנת תרכ"ט.

חד ברנש

לא עושים דברים מתוך "תשוקה עזה". התשוקה מתקררת מהר ואתה נשאר עם חצאי ורבעי דברים.

חד ברנש

להלן מתוך ספרו של ברנפלד, תולדות שיר,
יש היודע מהו 'ביצרריה'?

: ביצרריה.PNG (1.15 MiB) נצפה 174 פעמים

וכאן שני עמודים מן המקור ('ביצרריה' מופיע בהערה א של העמוד השני).

ברנפלד, תולדות שי'ר.pdf: (1.27 MiB) הורד 33 פעמים

חד ברנש

תודה רבה ידידי, צופה ומביט, על דברי טעם שכתבת!

חד ברנש

האם יש המסביר, שהאיסור ללמד תורה לנשים הוא מפני שאינן חייבות בכל המצוות, כי הן פטורות ממצוות עשה שהזמן גרמא (עי' ברכות כ רע"ב, ועוד), וממילא הן בכלל "כל שאינו בעשיה אינו בלימוד" (יבמות קט ע"ב).

חד ברנש

חכם מאיזור יוון/ביזנטיון מהמאה ה-14, כותב בביקורותו השלילית על חכמים בעיניהם, שהם "מתהללים בתורתם הנבהלת".
מה המשמעות של ביטוי זה?
מישהו מכיר חכם נוסף שהשתמש בביטוי?

חד ברנש

האם מצאנו בחז"ל אמירה על חשיבות הרוחות קודם הגשמים? על חשיבותן אחרי הגשמים, עי' תענית ג ע"ב. אכן, סדר העולם הוא, שהרוחות נושבות קודם הגשמים (והן גם נושאות את העננים), עי' משלי כה יד, ויק"ר, כח ב: "ואני משיב רוחות ומעלה עננים ומוריד גשמים ומגדל צמחים ומנגבן ועורך שולחן לפני כל אחד...

חד ברנש

עובר ושב,
מדוע להטריח אותי ואת האחרים ולצטט? ציינתי לך מ"מ מדויק, פתח לבדך בבקשה את האוצר, 'גדול הנהנה מיגיע כפו'!...

חד ברנש

סיסטעם כתב:אבקש לקבל גליוני נחלתינו מגליון קכ"ד - קכ"ט. יישר כח

מדוע שלא תפנה למערכת ותבקש?

חד ברנש

תודה רבה לך.
בינתיים כבר הגעתי למקור זה (ולמקורות נוספים), אם כי אשמח למקורות נוספים (קדומים ככל האפשר).

חד ברנש

בדרשות חתם סופר, ח"ג, דף קיט ע"א:

שהגשמים, מים עליונים, יורדין למטה שלא ברצונם, רק להטיב לבריות.

האם יש לעניין מקור מפורש בחז"ל?

חד ברנש

אם כוונתך, שכלי חרס מסמל את גוף האדם, ושבירתו (של הגוף) היא טהרתו,
הרעיון כבר מצוי בראשונים.

חד ברנש

פי האתון כתב:
אליסף כתב:הישנם?
היכן?

ישנו אתר בשם 'מאגרים', שם מופיעים (כמעט) כל הפיוטים, אמנם לא ניתן לראות, אבל ניתן לחפש בהם מילים (ובתוצאת החיפוש אפשר לראות כמה שורות).
מאגרים

ניתן לראות את הפיוטים, יש להקיש על סימן הספר הפתוח. אבל כמובן שזו לא מהדורה, אין ניקוד ואין פירוש.

חד ברנש

צודק. מינץ-מנור כותב בפתיחתו:

: מינץ123.PNG (72.38 KiB) נצפה 348 פעמים

חד ברנש

לעת עתה פינחס רוט לא מתיר להעלות את עבודתו לרשת.

חד ברנש

כל פיוטי הקלירי לחנוכה נדפסו ע"י מינץ-מנור בספר מיוחד (וקודם לכן כעבודת מ"א).

חד ברנש

ספר שלם בענייני חילופי האותיות?! פלא!
לא מצאתי את הספר באוצר, ומצאתיו בה"ב.

חד ברנש

האם מצאנו בדרשות חז"ל את חילופי האותיות צ > ת ?

חד ברנש

כאן http://mek-oszk.uz.ua/04000/04093/html/szocikk/10637.htm מדבר על כתב העת הזה, אך אין לי גישה לעמוד הזה ורק הצלחתי להציל את התיאור המקוטע הזה: Hacófe címmel 1911. indította meg hébernyelvű folyóiratát, Hevesi Simonnal és Gutmann Mihállyal, most csak Hevesivel szerkeszti. 1928. indítja meg a M. Zs...

חד ברנש

אם אני קורא נכון, הרי שבגזיר שהבאת כתוב:
M. Zs. Sz/
ה-M הוא כנראה "מגזין" [=כתב-עת], וכנראה שמו העיקרי של כתב-העת הוא z.s
אני משער שמדובר בכת"ע בגרמנית.
כעת יש לבדוק ברשימת כתבי-העת (הגרמניים) שבאתר של האוני' בפרנקפורט.

חד ברנש

כתב חד מקמאי:

וכשאדם לוקח אשה... ניצול מן המיתה רעה.

ואיני יודע מקורו. הקרוב ביותר הוא מדרש תהלים, נט ב, עמ' 302: "כל מי שאין לו אשה, שרוי בלא ברכה, בלא חיים...". ומכלל לאו אתה שומע הן.
2

חד ברנש

עדיף ללמוד את הקדושתא כולה ממהדורתה המשובחת של מרת אליצור.

חד ברנש

כתב חד מקמאי: בזכות שמשמחין את החתן ואת הכלה, יזכו שתהא "שמחת עולם על ראשם" בעת הגאולה. האם ידוע מקור הדברים? השוו כתובות יז ע"א, שבשכר שרב שמואל בר רב יצחק שימח את הכלה, "כי נח נפשיה, איפסיק עמודא דנורא בין דידיה לכולי עלמא; וגמירי, דלא אפסיק עמודא דנורא אלא אי לחד בדרא אי לתרי ...

חד ברנש

צוקר לא כתב בהקדמתו את הסיגנטורה של כתה"י?
אני מניח, שמדובר ביותר מכת"י אחד.

חד ברנש

תודה רבה על ההבהרה ותוספת ההסבר.

חד ברנש

צודק.
ולגישתך, גם ראיית הרב צו"מ מדק"ס ברכות אינה נוגעת לענייננו.

חד ברנש

הדרשן הכיר (מתוך הפסוקים) את צורת התפילה בתקופה הקדומה (בדיוק כפי שנודעה לך מתוך הפסוקים).
אבל האם אתה בטוח שבתקופת חז"ל כבר אפסה לגמרי צורת התפילה הזו? לא ראיתי את דברי הב"ש אבל זכרוני שב'עולם כמנהגו נוהג' (זימר) האריך בזה. ואין הספר לפני כעת.

חד ברנש

ייש"כ גדול!

חד ברנש

ייש"כ,
אבל בס"ה לא הבאת מקורות חדשים קדומים.
אגב, שכחתי להביא לעיל את דברי המאירי: "מצוה לשמח את החתן ואת הכלה כדי לחבבה" (בית הבחירה, כתובות שם).

חד ברנש

מצאתי לאחד מן הראשונים הכותב, שיש לשמח את החתן ואת הכלה בדברים, ולא ישבחו את החתן במה שאין בו, אלא ישבחוהו ב"דרך ארץ", ואם הוא בן תורה שישבחוהו בכך. בכתובות יז ע"א, איתא, שיש לשבח את הכלה, אבל שבח החתן לא נזכר שם אלא במקורות אחרים, פחות ברורים: פרקי רבי אליעזר, סוף פרק טז, דף יא ע&quo...

חד ברנש

תודה רבה וגדולה!
ה'חד מקמאי' שהבאתי, קדם לרד"ק, אבל מהפנייתך נזכרתי שיש לבדוק ב'מחברת הערוך' לר"ש אבן פרחון, ואכן גם הוא הכניס את 'כלה' בערך 'כלל' (וגם הסביר שזו הסיבה שהלמ"ד ב'כלה' דגושה, לכפל האות).
ייש"כ!

חד ברנש

חד מקמאי מסביר על שום מה נקראת 'כלה' בשם זה:

נקראת כלה על שהיא מוכללת בכללים של עטרת.

מישהו מכיר מקור או מקבילה לדברים?

חד ברנש

כן. הם לא דורשים יותר מזה.

חד ברנש

גיורא בשמי שמיא כתב:טוב שניקדו אף את שם הספר בראש הדף. מיקל מאוד על המעיין המעמיק ביסודות הדת, שאין צריך לחשוב פעמיים, ומיד צולל לתוך מים אדירים. נקודים יהיה שכרם.

פלא שלא ניקדו גם את מספרי העמודים. זהו חסרון הפוגם את כל המהדורה.

פורום אוצר החכמה

החיפוש הניב 5605 תוצאות