לאלו המתעניינים ברכישת 'מפרשי האוצר', שימו לב: מחיר תוכנת מפרשי האוצר הולך לעלות החל מיום שישי א' באלול 21.8 ומחירו יהיה 1830 ש"ח. תוכלו לרכוש זאת כאן.
יש כמה רשימות של דברים הטעונים נט"י, האמור בפסחים קיב., התשב"ץ בשם מהר"ם [רבו של הרא"ש], ארחות חיים, וחופת אליהו. נטילה לאחר תשמיש רק מוזכר בחופת אליהו שאין ברור מקורו וכמה הוא מוסמך. (הוא גם מוזכר אליבא דמהר"י אבוהב סי' ז' כי"א בארחות חיים.) אבל בשאר לא מוזכר ומשמע שלא...
כבר נכתבו הרבה ספרים בענין שמוכיחים מאלפי מטבעות הקיימים כיום מה שיעורם המדויק, וכן מעוד הרבה ראיות. ונכתבו הדברים בספרי מדות ומשקלות של תורה לויס, מדות ושיעורי תורה לבניש, וקונטרסי מרגולין. ולא הסתמכו רק אל איזה ספר של ערביים מלפני 160 שנה וכו'. וידוע שהיה שינוי בגודל הדראהם מזמן הרמב"ם. גם הב...
לא כתוב מי עושה את הקול. אולי הקול זה של המלאך המכה על ראשו ואומר לו גדל. ראיתי בספרי חסידות המביאים ראיה על המזל של הצומח מ'נשאו דשאים ק"ו בעצמן' שודאי אין הדשאים יכולים לדבר וע"כ זה המזל הממונה עליהם. תוס' ע"ז יז. לענין תשובת הרים וגבעות וחמה ולבנה לאלעזר בן דורדיא עד שאנו מבקשים ע...
החזו"א באגרותיו כתב לגבי כ"י מינכן שיש השגחה שכך יזדמן לכלל ישראל. ויש דיון בכוונת דבריו כמדומני ע"י צבי יהודה באנגלית [tradition?], ובהקדמת א' מכרכי ר"ח של וגשל, וכן ע"י הבלין. עי' רמ"א חו"מ כה א מכל מקום אין להקל בדבר שהחמירו בו החבורים שנתפשטו ברוב ישראל, אם לא ...
זו תאוריה מעניינת ואין לי שום דבר נגד ר' ראטה, אבל עדיין אין בכך ליישב למה נמחקו ממכתב ר"י מורדן פתיחת וסיום המכתבים ששם נכתב מי השולח ומי המקבל, וע"י מי. יש לציין שאותו ר' וייס שהגן על המעדני אשר הוא א' מעורכי צפונות שבהקדמת התשובה התייחסו לכך כגניבה. (אגב בצפונות במקום אחר יוסף אביב"...
מי ששינה את התשובה והכניס אותו לספר עשה כך בכוונה. השאלה כעת הוא האם יש עוד תשובות בספר שלקוחים ממקורות אחרות, ולצד שזה היה עובד של מה"ק האם ידוע על תופעה רחבה בספריהם של גניבות ספרותיות. בנוסף גם אם הדבר נעשתה על ידי איזה עורך ולא בידי המחבר, ודאי שבמשך שמונה השנים הבאות הרב המחבר הסתכל בספרו ...
מהשוואת התשובות ניכר שזה לא העתקה תמימה, אלא נעשו בו שינויים בכמה דברים, כגון הנמען ועוד. התשובה מופיע בקול מבשר ח"א סי' ע"ה שהודפס בשנת תשט"ו, ור' ראטה נפטר בשנת תשכ"ג. כך שהוא האחראי על ההדפסה. בזמנו היה אחד שיצא בביקורת מאד חריפה על הספר בכרם שבט תשי"ח http://hebrewbooks....
כחול נקרא כן ע"ש אבן antimony ששימש לצביעת העינים. שמות הצבעים שבזמן חז"ל היו הרבה יותר גמישים, ושחור כלל כדיו ככחול וסגול כו'. וכבר האריך בעניינים אלו בלולאות תכלת של טייטלבוים עמ' 230 ועוד מקומות.
הריני כמוסיף: זכורני ששמעתי פעם, שזה קשור לכך התורה ניתנה במ"ט פעמים טהור ומ"ט פנים טמא וההלכה נקבעת ע"פ הכללים, ולא בשמים היא, אבל יש מקום לשני הצדדים, וכן במקרה שרוב החכמים בדור אחר נראה להם הצד השני, לא נקרא שאחד מהם טעה. (לדוגמא במעשה דעקביא בן מהללאל ובנו במשנה עדיות, אני שמעתי ...
המאמר הזה כנראה יעזור עמ' 16, https://isragen.org.il/sd/Vol19-3h.pdf ,משפחות המתייחסות לדוד המלך הרב אבישי אלבוים, שרשרת הדורות כרך י"ט, 3, 2005, החברה הגנאלוגית הישראלית. בנוסף אפשר לקבוע פגישה בחינם עם מומחים בתחום בספריה הלאומית http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/library/services/Gen...
לענין הציץ אליעזר תשובתו נדפסה גם בציץ אליעזר חלק י"ח סימן ל"ב אות ד', ושם ציין לאגרות משה אורח חיים חלק ג' סימן ע"ג. לענין דברי רש"ז תוכל לראות חלקם בקישור הבא בעמ' 12 http://olamot.net/sites/default/files/pdf/288.pdf
במאור השבת ליאדלר כרכים א' ב' וד' דן עם רש"ז אוירבך אם אשכנזי יכול לומר לספרדי להחזיר בשבת קדרה באופן שאסור לאשכנזי, ובכרך א' גם הביא תשובת הציץ אליעזר בענין. בהערות שם דן באריכות בענין והביא דברי השדי חמד ואגרות משה ע"ש.
עי' במגן אבות למאירי ענין א' בתחלת תשובתו להתיר אמירת א-ל מלך נאמן קודם שמע שהאריך להתיר, וזה חלק מדבריו וכן הדין במצות אם ברך על הלולב ונפל מידו ואמר בין הברכה למצוה תן לי הלולב, או אם לא היתה שם ערבה וביקש ממנו, אין זה הפסק, וכן בכל כיוצא בזה, והוא הדין והענין אם אותו דבר שהוא אומר הוא מעין הברכה ...
מש"כ גבול ים - וגביל לתורי וכדו' הוא "צורך" האכילה ולא "מענין" האכילה. איפכא מסתבר, דבר שהוא עצם הברכה (אף שאין בו צורך) הוא פחות הפסק מאשר דבר שאינו הברכה אלא צורך הברכה. ובשו"ע סי' קס"ז הצריך שיחזור ויברך דוקא אם ידבר דברים בטלים. ובתוס' ברכות פירשו דמברך משום דה...
במכתב נכתב "חשש" הפסק, ולא הפסק ממש. ולא נחלק על הגמ' ברכות שנפסק בשו"ע קס"ז ו', או על השו"ע שמתיר לדרוש מענייני המגילה בתוך קריאת המגילה תר"צ ס' י"ג ,ובשעה"צ שם ס"ק מ"ג כתב דבעניינו של יום לא חשיב הפסק כלל. ובשעה"צ שם ס"ק נ"ז הביא מהמ...
כל ששייך לענין הברכה לא הוי הפסק אפילו אם נסבור שיש נוסח מסויים. וק"ו הוא מטול ברוך והבא מלח ולפתן וגביל לתורי שבברכות מ., כ"ש השתא שלא נודע בכלל מי תיקן ברכה להדלקת נרות וכפי שנחלקו ר"ת ור' משולם.
שבט הלוי ח"א סי' נ"ג כותב שגם הסובר שדבר אסור, אסור לומר למי שסובר שהוא מותר לעשותו עבורו, ואוסר לו ליהנות מכך. והביא ראיה ממ"א סי' רס"ג ס"ק ל"ג. הנידון שלו הוא במי שסובר לענין שבת כר"ת מצד הדין, והסתפק במי שרק מחמיר כן. וכן אסר במי שצם ב' ימים של יוה"כ.
בגמ' נאמר שב"ש וב"ה הודיעו זה לזה כדי שלא ייכשלו באסור להם וכך נפסק ברמ"א יו"ד סי' קי"ט ס' ז'- "מי שנוהג באיזה דבר איסור מכח שסובר שדינא הוא הכי, או מכח חומרא שהחמיר על עצמו, מותר לאכול עם אחרים שנוהגין בו היתר, דודאי לא יאכילוהו דבר שהוא נוהג בו איסור". וע"ש...
אכן דווקא שם יש המחלקים בין כאשר מוציא אחרים ידי חובה, שאז ישב (כי זו הסיבה לישיבה וכשאלת התוס') לבין כשהבדיל לעצמו שאז עמד בכלל קצת תימה תירוץ זה, מדוע א"כ לא השיב כזאת הגר"ח מוולאזין לתמיהת ר' צבי הירש פרוש. שאלה טובה. בעז"ה אעיין החילוק הזה אף שהוא נכון מצד הדין אינו מיושב כלל, שה...
הנצי"ב והחזו"א היו רגילים לקרוא דברי תורה שנדפסו בעיתונים. להגיד שהחזו"א היה רגיל לקרוא ד"ת שנדפסו בעיתונים, זו הגזמה פרועה הגם שבראון כבר כתב זאת, אא"כ יש לך הוכחה לדבריך. דברי בראון מספיק טובים בשבילי. בכל אופן הנידון הוא ממתי החלו להדפיס דברי תורה בעיתונים, ואף אם החזו&q...
חכמת שלמה מסכת כתובות דף נ עמוד א שם תנא מיניה מ' זמנין כו' נ"ב נ"ל שהדין היה שונה ממנו ולא כמו שפי' רש"י וכהאי גירסא איכא לרוב בתלמוד שקאי על הדין ואפשר גם רש"י דעתו כך אלא שקשה לו למה לא תנא מיניה מיד קודם ששאל מאן מרה דשמעתא אלא משום שלא חש לו דסבר דליתא כהלכתא עד ששמע שאדם גד...
הענין באוכל בשוק הוא שהוא דבר מבוזה ביותר, ומי שעושה כך ואינו חושש על כבודו חיישינן שלא יחוש על כבודו להמנע מעדות שקר. וכ"ה ברמב"ם הלכות עדות פרק י"א הל ה' "וכן הבזויין פסולין לעדות מדבריהם והם האנשים שהולכין ואוכלין בשוק בפני כל העם, וכגון אלו שהולכין ערומים בשוק בעת שהן עוסקין ...
[/quote] א. בספר הישר פרשת וישב מוזכרת זליכה. ספר הישר נכתב בזמן הראשונים קודם שהספרדים השפיעו על מרוקו, ובכל מקרה ספר הישר עצמו לא הושפע מהספרדים. לפי ויקיפדיה https://en.wikipedia.org/wiki/Yusuf_and_Zulaikha יש הרבה מסורות בארצות הערב ומזרח לסיפור של יוסף וזוליקה שהם לפחות בני אלף שנה. לא מסתבר כל...