הודעהעל ידי גדליה » א' יולי 26, 2020 6:57 pm
המקור של האוה''ח זה מהזוהר
כמובא במאמר המצורף
"ונראה מה יהיו חלומותיו"
הרב חנוך בן פזי זצ"ל
(לעילוי נשמת אבי מורי ר' טוביה ב"ר חנוך פזי ז"ל, כ"ו כסלו תשל"ה)
יוסף ואחיו חלוקים במשמעות חלומותיו של יוסף. האם אכן תולדות יעקב-יוסף, יוסף הממשיך את שרשרת המעשים והנבואות של אביו בדבר חיבור שמים וארץ, בחינת "סולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה". בשני חלומותיו של יוסף הוא חולם על שמים וארץ הנושקים יחדיו. בחלום הראשון הארץ בה מאלמים אלומים בתוך השדה, והולך ומתנשא לשמים, ובחלום השני והנה "השמש והירח ואחד עשר כוכבים"...
חיבור שמים וארץ הנו סודה ויסודה של היהדות על רגל אחת. כדברי הרבי מקוצק על הפסוק "ואנשי קודש תהיון לי" - מלאכי מעלה יש לרבש"ע רבי רבבות, כל רצונו של ה' באנשי קודש המשלבים אנושיות ושמימיות.
יוסף מספר לאחיו את החלום על אף שנאתם אותו, כי הלוא נבואה היא ואסור לנביא לכבוש את נבואתו. מאידך, אחיו חושדים בו שנביא שקר הוא וכל מחשבותיו להתנשא עליהם ולמשול בם. ובתור נביא שקר חייב מיתה. והמבחן האם נביא שקר הוא או נביא אמת, הוא "לכו ונהרגהו", ואז יוודע אם נביא אמת הוא. והיה ויצליחו להורגו, נביא שקר הוא כי
דבר ה' יקום לעולם, ועל כך נאמר "ויראו אותו מרחוק ויתנכלו אותו להמיתו" וכדברי אוה"ח הקדוש (לז כ) על הפסוק "ונראה מה יהיו חלומותיו" - "נתכוונו להוכיח כי דיבר שקר בחלומותיו. או לצד כי רעיוניו על משכבו סליקו (יעלו בחלום הלילה) והראיה כשיהרגוהו זה לך האות כי היה בודה (נבואותיו) מלבו".
ראובן משכנע אותם להשליכו לבור. ועל כך נאמר "ויצילהו מידם", באיזה נימוק שכנעם לבטל את מבחן הנבואה? מחדש האוה"ח חידוש מפליא באומרו: כדי להעמיד את נבואתו במבחן האמת, אי אפשר לעשות זאת על ידי בני אדם שהם בעלי בחירה חופשית המסוגלים בבחירתם להרוג אדם שלא נגזרה עליו מיתה מן השמים. ורק אם נשליכהו לבור בו נמצאים בעלי חיים שאינם בעלי בחירה, נוכל להעמידו במבחן. כנביא אמת ה' יצילהו מידם (כדניאל בגוב האריות).
אוה"ח (לז' כא') "ויצילהו מידם" - פירוש, לפי שהאדם בעל בחירה ורצון ויכול להרוג מי שלא התחייב מיתה, מה שאין כן חיות רעות לא יפגעו באדם אם לא התחייב מיתה לשמים. והוא אמרו ויצילהו מידם - פירוש, מיד הבחירה שבידם. ובזה סתר אמרו "ונראה מה יהיו חלומותיו". כי הבחירה תבטל הדבר, ואין ראיה אם יהרגוהו כי שקר דיבר.
וכאשר שב ראובן לבור, כעס ואמר לאחיו: שוב ביטלתם את מבחן האמת, במסרכם את יוסף בידי אנשים בעלי בחירה חופשית, למכרו כעבד. (ועיין בדברי אוה"ח פרשת מקץ מב' כב').
לאור הדברים הנ"ל נשאלת שאלה: הייתכן שייעשה דבר בעולם בלי השגחה, וימות אדם בלא דין? מקורם של דברי האוה"ח הם א. הזוה"ק בפרשתנו על הפסוק "והבור ריק אין בו מים", אבל נחשים ועקרבים יש בו. בתרגום חופשי טוב לו לאדם ליפול לבור נחשים שאם הוא צדיק, ה' יעשה לו נס... אבל לא בידם של שונאיו שרצונם להרוג לא יוכל להינצל מידם.
ב. מקור שני במסכת חגיגה (ד' ב') על הפסוק "יש נספה בלא משפט" (משלי יג'), שבו מלאך המוות הרג בטעות אדם בלא משפט.
בדברי רבנו חננאל (שם) המסביר את הגמרא שאדם בעל בחירה שהורג את חברו יש לומר שאין זו גזרה משמים, אלא נכלל בכלל נספה בלא משפט.
ג. מקור שלישי - רבנו יונה על הפסוק במשלי יז יב "פגוש דב שכול באיש, ואל כסיל באיוולתו". מפרש "בא להזהיר להישמר מכעס הכסיל, ומן המריבה עמו, כי ייתכן להימלט מן הדב ולא להימלט מנזק הכסיל ומכעסו".
השתלשלות המאורעות הביאה לידי מימוש החזון בברית בין הבתרים. וכדברי יוסף לאחיו: "לא אתם שלחתם אותי כי האלקים..." (מח' ח'), "ואלקים חשבה לטובה" (נ' כ').