פורום אוצר החכמה

בברכה המשולשת כתב:לגבי בני בתירא ידוע המיוחס לאדוננו הגר"א בעניין זה

אפרקסתא דעניא כתב:

בברכה המשולשת כתב:לגבי בני בתירא ידוע המיוחס לאדוננו הגר"א בעניין זה

לי לא ידוע, ואשמח לדעת...

אTKH כתב:

נוטר הכרמים כתב:ועי' מהרי"ל דיסקין שהוסיף בזה תמיהה, היתכן שלא היו בניו של משה אצל מ"ת, הלא היו ג"כ לויים, ואם לא היו במ"ת, לא יכלו להיות לויים, [מה כוונתו?].

אפ"ל כוונתו דא"כ נתגיירו אחר מ"ת, וזוהי גרות רגילה שלא נתייחסו לשבטם.

אפרקסתא דעניא כתב:מצאתי בין גנזי דברים שכתבתי בלומדי ביש"ק לפני כשלושים שנה:

סנהדרין צ"ב: ר"א אומר מתים שהחיה יחזקאל קמו על רגליהם ואמרו שירה ומתו וכו', ר"י אומר וכו' ר"א בנו של ריה"ג וכו' עלו לארץ ישראל ונשאו נשים והולידו בנים ובנות, עמד ר"י בן בתירא על רגליו ואמר אני מבני בניהם והללו תפילין שהניח לי אבי אבא מהם, ומאן נינהו מתים וכו' אלו בני אפרים שמנו לקץ וטעו וכו' והרגום אנשי גת וכו'.

יש לעיין מנא הוה להו מצות תפילין, הא לא קיבלו התורה במעמד הר סיני עם אחיהם בני ישראל.

וכ"ת דנתגיירו, הא אמרי' בפסחים ס"ו. ת"ר הלכה זו נתעלמה מבני בתירה וכו', ומוכח להדיא מגמ' זו דבני בתירא היו נשיאים, ואת"ל דמתים שהחיה יחזקאל נתגיירו, הא קיי"ל דגר אינו יכול להיות נשיא, כדאי' בר"מ פ"א ממלכים ה"ד וז"ל: "אין מעמידין מלך מקהל גרים אפי' אחר כמה דורות עד שתהיה אמו מישראל שנאמר לא תוכל לתת עליך איש נכרי אשר לא אחיך הוא וכו', ולא למלכות בלבד אלא לכל שררות שבישראל וכו' ואין צריך לומר דיין או נשיא שלא יהא אלא מישראל וכו'". 
היוצא מדבריו דגרים אינם יכולים להיות נשיאים וא"כ בהכרח דהני מתים שהיו אבות אבותיהם של בני בתירה, לא נתגיירו, וא"כ הדרא קושיא לדוכתא מנא הוו להו חיוב מצוות?

ובחגיגה דף ט"ז. איתא פלוגתא דתנאי בענין לסמוך על קרבן ביו"ט: "יוסי בן יועזר אומר שלא לסמוך, יוסי בן יוחנן אומר לסמוך. יהושע בן פרחיה אומר לא לסמוך, נתאי הארבלי אומר לסמוך וכו', שמעיה אומר לסמוך, אבטליון אומר שלא לסמוך וכו'", ובסיפא: "הראשונים היו נשיאים ושניים להם אב בית דין". ע"כ המשנה.

לפ"ז שמעיה היה נשיא ואבטליון היה אב"ד, ואיתא בגיטין נ"ז: מבני בניו של סנחריב לימדו תורה ברבים ומאן נינהו שמעיה ואבטליון", וכן ביומא ע"א: מבואר דהיו גרים, וא"כ קשה לרמב"ם דלעיל דגר אינו יכול להיות נשיא?

והנראה לומר חד שינויא לתרוייהו, דבסוטה מ"א. איתא אאגריפס מלכא "כשהגיע ללא תוכל וכו' זלגו עיניו דמעות, אמרו לו אל תתירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה", ושם בע"ב: "תנא משמיה דר"נ באותה שעה נתחייבו שונאיהם של ישראל כליה שהחניפו לו לאגריפס". ויעויי"ש ברש"י במשנה דאמו מישראל היתה, ועיין עוד בתוד"ה באותה שעה ומסיק דגבי נשיאות ושררה מהני אמו מישראל ורק במלך איכא קפידא יתירה דלא מהני אמו מישראל, וא"כ גבי מתים שהחיה יחזקאל אפשר לומר דנתגיירו ורק אמם של בני בתירה היתה ישראלית ולכן היו יכולים להיות נשיאים. וכן י"ל גבי שמעיה דאמו מישראל היתה ויכול להיות נשיא וא"ש שמעיה ובני בתירה.

אבל אאבטליון דהיה אב"ד קשה דהא לסנהדרין בעינן משיאין לכהונה כמו דכתב הר"מ פ"ב מסנהדרין ה"א וז"ל: "ואין מעמידין בסנהדרין אלא כהנים לויים וישראלים המיוחסים הראויים להשיא לכהונה", עכ"ל, וא"כ אבטליון דהיה גר,איך היה אב"ד דסנהדרין?

ואולי אתיא כשיטת הר"מ בפי"ט מאיסו"ב הט"ז וז"ל שם: "והגר או המשוחרר שנשא לויה או ישראלית וכו' הרי הבן ישראלי" עכ"ל, וא"כ א"ש דאמו מישראל ואביו גר חשיב משיא לכהונה ויכול להיות אב"ד,אבל להר"ן דפליג על הר"מ בדף ל: מהרי"ף וס"ל דמדין "למשפחותם לבית אבותם" הולד גר, א"כ מה יאמר גבי אבטליון?

ומו"ר הג"ר מיכל יהודא ליפקוביץ שליט"א רצה ליישב הקושיות באופן אחר, דבמעמד הר סיני היו כל הנשמות מבני אברהם אבינו, בין שנולדו לאחר מכן ובין שנולדו לפני כן ומתו, ולכן חייבים אלו שמתו וקמו אח"כ לתחיה בכל התרי"ג מצוות, אף בלא גרות.

וע"ז יש להקשות טובא: חדא, דמאי גרע מדין "במתים חפשי" - כיון שמת אדם נעשה חפשי מן המצוות, ואפי' אם בא אח"כ וכגון בתחית המתים נמי פטור (א"ה עיין בזה בקוב"ש ב' סי' כ"ח? בענין מצוות בטלות לעתיד לבוא). ותו, דזה מתרץ רק לגבי בני בתירה ולא לענין שמעיה ואבטליון?

שוב אמר לי מו"ר דלשי' תוס' בי' יוחסין אפילו אב"ד אינו צריך להיות משיא לכהונה, והסתפק בזה ועדיין צ"ע.
לאחר שכתבתי זאת, הראוני בתוי"ט באבות פ"א, ששואל זאת לגבי שמעיה ואבטליון, ועי' תשב"ץ, ועי' דעת זקנים לבעלי התוס' פרעה' משפטים בשם סמ"ג, ועי' ס' משא יד לר' יעקב דוד אילן פר' שופטים. ועיי' מהר"ם ב"מ ע: ד"ה תוד"ה תשיך.